קערורית
קערורית (שם מדעי: .Scutellaria L) הוא סוג צמחים גדול לא ארומטיים ממשפחת השפתניים שמקיף צמחים עשבוניים חד-שנתיים, אך לרוב צמחם עשבוניים רב-שנתיים ובני שיח ולעיתים רחוקות שיחים. הסוג מונה 477 מינים ו-73 תת-מינים ונפוץ בכל העולם. 3 מינים מסוג זה הם צמחי בר בארץ ישראל. מין נוסף נכחד ולא נמצא משנות 1940. וכמו כן מינים שונים מסוג משמשים כצמחי מרפא. שמו העממי באנגלית הוא Skullcap.
 קערורית
| |
|---|---|
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | צינוראים |
| משפחה: | שפתניים |
| סוג: | קערורית |
| שם מדעי | |
 Scutellariaליניאוס, 1753 | |
תיאור הסוג עריכה
רוב מיני סוג זה הם עשבים חד שנתיים או רב שנתיים, בני שיח ולעיתים רחוקות שיחים.
העלים נגדיים, פשוטים ובעלי פטוטרות ולא ארומטיים. שפת העלים מתמימה ועד מאונה, בישראל הם (אינם תמימים) משוננים או מאונים.
הפרחים ערוכים בדורים או בחצאי דורים שמכילים שני פרחים. הדורים ערוכים על פי רוב בתפרחות דמויות שיבולת או אשכול.
הפרחים דו-מיניים, בעלי עטיף כפול, מאוחה עלים דו-שפתניים.
הגביע דו-שפתני באופן ברור בעל שפות תמימות (ללא שיניים) וקעורות, קצרות ורחבות הנסגרות עם הבשלת הפרי. בגב השפה העליונה ישנו קשקש מעוגל וקעור הדומה לקערה שגדלה עם הבשלת הפרי. השפה התחתונה משתיירת בניגוד לשפה העליונה שנושרת. מבנה הגביע יוצר מעין 'תפיחה' מעל בסיס הפרח. לאחר הפריחה, הזרעים מתפתחים בתוך הגביע, והוא מתכופף כלפי מטה באופן המזכיר קערה, ומכאן שם הסוג.
הכותרת דו-שפתנית. צינור הכותרת ארוך מאוד וכפוף החוצה ומורחב בחלקו העליון. לוע הכותרת חסום בבליטות פנימיות[1]. השפה העליונה זקופה וקמורה וקצרה יוצר מהשפה תחתונה שהיא בעלת 3 אונות. האונה אמצעית רחבה, שטוחה, תמימה. האונות הצדדיות פחות או יותר מחוברות לשפה העליונה ולעיתים פרושות.
האבקנים, שמספרם 4 חבויים מתחת לשפה העליונה של הכותרת. המאבקים ריסניים.
עמוד העלי דקיק וקצהו מחולק לשתי אונות לא שוות.
הפרודות כמעט כדוריות ולפעמים מגובששות, ולפעמים שעירות.
מיני הבר בישראל וסביבתה עריכה
בישראל אותרו 4 מיני בר של קערורית: אחת נכחדה (קערורית הביצה), אחת (קערורית נאדית) גדלה רק בחגורה העליונה של החרמון. אחת (קערורית שיחנית), בעלת פרחים צהובים-כתומים הגדלה בחבל הספר, במורדות ההרים היורדים כלפי בקעת הירדן משני עבריה. ואחת (קערורית סגולה), השכיחה יותר היא בעלת פרחים סגולים והיא מאכלסת סלעים בבתות ובשולי חורשים בכל אזורי ישראל הים-תיכוניים, ואף בחגורת יער הספר ההררי בחרמון.
קערורית הביצה עריכה
קַעֲרוּרִית הַבִּצָּה (.Scutellaria galericulata L) - קערורית הביצה צמח עשבוני רב שנתי בעל קנה שורש, זקוף בגובה 20 עד 60 ס"מ ומכוסה בשערות דלילות והדוקות. מין זה נכחד בישראל עקב נדירותו וחיסול בית גידולו, ביצת החולה.
הגבעולים זקופים או אלכסוניים, פשוטים או מסועפים, לעיתים ארגמניים (מאדימים). העלים נגדיים, פשוטים, בעלי פטוטרת קצרה, מוארכים או דמויי אזמל, ואורכם גדול לפחות פי 3 מרוחבם והם ירוקים בצד העליון ומאפירים בצד התחתון. הטרף לבוב בבסיסו ולעיתים מתחדד בקודקודו, שפתו חרוקה (השיניים עגולות ורדודות). עלי הפרחים דומים לשאר העלים (בשונה מקערורית סגולה) ועולים באורכם על הפרחים והן קטנים בהדרגה כלפי מעלה לאורך הגבעול. הפרחים דו-שפתניים ובעלי עוקצים קצרים מאד שאורכם כ-1 מ"מ, והם ערוכים בדורים מדומים חד-צדדיים, לאורך חלקו העליון של הגבעול. הגביע שאורכו 3 עד 5 ס"מ אינו נפוח ושעיר. שערותיו אינן מפושקות וצפופות (בשונה מקערורית נאדית). לאחר הפריחה הגביע מתפתח למבנה דמוי קערה שמכיל פרודות חומות בהירות ומגובששות (בדומה קערורית סגולה). הכותרת סגולה או לילכית ומכוסה בשערות פשוטות וקצרות רכות ולא בלוטיות. צינור הכותרת ארוך במיוחד (15 עד 20 מ"מ) והא יוצא מתוך הגביע אופקית ומתכופף מעט כלפי מעלה כקשת (בדומה לקערורית סגולה). מרכז שפת הכותרת התחתונה בהיר יותר ומנוקד באופן בלתי ברור.
בשנות 1940 נמצא מין זה בפעם האחרונה בעמק החולה בחברת גומא הפפירוס וגפית הביצה. בעולם גדל מין זה בבתי גדול לחים: מעונות בוציים, בשולי אגמים ונחלים. טיפוס תפוצתו אירו-סיברית עם חדירה לאזור אירנו-טורני והים תיכוני. מין זה רחב תפוצה בעולם בעיקר באזורים הממוזגים של חצי כדור הארץ הצפוני. הוא נפוץ באופן רציף בכל אירופה ובאופן מקוטע באגן הים התיכון. אוכלוסיות מרוחקות מאד ומבודדות מוכרות גם ממרכז וצפון אסיה והוא נפוץ בכל צפון אמריקה.
קערורית נאדית עריכה
קַעֲרוּרִית נֹאדִית (.Scutellaria utriculata Labill) - בן שיח ים-תיכוני הררי מצוי שגדל בבתות לרגלי טרשים ובדרדרות אבנים של החרמון, ברום 1,300 עד לפסגה 2,800. תפוצתו העולמית היא בהרי הלבנון, מול הלבנון והחרמון. צבע הכותרת סגול או ארגמן (קרם-צהבהב, צהוב-חיוור). השפה התחתונה צבועה מעוטרת בקווים ארגמניים. הגבעולים רבועים, מעוצים, שרועים ומשתרגים בין האבנים ומכים שורשים כלפי מטה ומעלים גבעולים קצרים כלפי מעלה. העלים עגולים, חרוקים ופלומתיים. הפרחים נישאים בדורים שלמים בחלקו העליון של הגבעול. בכל דור שני פרחים משני צידי הגבעול והם סדורים על הגבעול שתי וערב (זוגות הפרחים העוקבים ממוקמים בזווית ישרה זה לזה), דהיינו על הגבעול ערוכים 4 טורים של פרחים. הגביע דו-שפתני באופן ברור והא בעל שפות תמימות (ללא שיניים) וקעורות. הגביע משתייר ומתפרה, דהיינו השפתיים שלו מתנפחות לאחר הפריחה ועם הבשלת הפרי. הגביע נפוח מאוד בפרי ואורכו שווה כמעט לרוחבו (15 מ"מ) והוא מכוסה שערות לבנות, צפופות וארוכות מאוד. הגביע והפרי מהווים יחידת הפצה קלה נפוחה הנישאת ברוח למרחקים גדולים. הפריחה בין סוף אפריל ועד תחילת ספטמבר[2][3].
קערורית סגולה עריכה
קַעֲרוּרִית סְגֻלָּה (.Scutellaria brevibracteata Stapf) - צמח עשבוני רב-שנתי (בן חלוף) ים-תיכוני מצוי זקוף, גובהו 20 עד 70 ס"מ. הגבעולים רבועים, מכוסים בשערות קצרות ולא צפופות. העלים נגדיים, פשוטים, לא ארומטיים והם בעלי פטוטרות ברורות. העלים דמוי ביצה רחבה, אורכם גדול לכל היותר פי 1.5 מרוחבם. בסיס העלים לבוב ושפת העלים משוננת בשיניים מעוגלות א-סימטריות כשני משור. העורקים שקועים בצדו העליון של העלה, בולטים בצדו התחתון. עלי הפרחים קטנים ושונים משאר העלים. הם צרים יותר, שפתם תמימה, ובסיס הפוטרת מוצר ועובר בהדרגה לפטוטרת קצרה. התפרחות ערוכות בחצאי דורים דלילים, מסורגים. בכל חצי דור שני פרחים, שפונים לאותו צד. הפרחים דו-מיניים, בעלי עטיף כפול, מאוחה עלים דו-שפתניים. הגביע קצר, מאוחה-עלים. בגב השפה העליונה של הגביע מתפתחת בליטה מעוגלת, מעין שפה נוספת, שקערורית כקערה. הגביע דמוי הקערה נראה היטב מעל לכותרת. התוספת הקעורה של הגביע גדלה הרבה עם הבשלת הזרעים, אבל הגביע אינו נפוח בפרי (בשונה בשקערורית נאדית). הגביע מכוסה בשערות פשוטות לא צפופות (בשונה בשקערורית נאדית) וגם בשערות בלוטיות ודביקות. הכותרת שפתנית, אופיינית לסוג ולמשפחה (ראה לעיל). צבעה סגול ולפעמים הוא הופך ללבן בהדרגה בכיוון הבסיס. הכותרת בעלת שערות רכות ושערות בלוטיות. צינור הכותרת ארוך במיוחד, עד 2 ס"מ. הוא צומח מתוך הגביע אופקית, מתכופף מעט כלפי מעלה כקשת. לוע הכותרת כהה יותר וחסום בבליטות. פריחה מסוף מרץ עד סוף יולי קערורית סגולה מאכלסת סלעים בבתות ובחורשים בכל אזורי ישראל הים-תיכוניים. מין זה מצוי בגליל העליון, בכרמל, בעמק יזרעאל, בשומרון, בשפלה, בהרי יהודה ובגלעד; נדיר בגולן, בגליל התחתון, בדרום שפלת החוף ובאדום; ונדיר מאוד בחרמון, בגלבוע, בחוף הגליל ובחוף הכרמל. תפוצתה העולמית משתרעת רק לאורך מזרחו של הים התיכון, מטורקיה ועד אדום ואף בחצי האי-ערב. מין זה מונה 4 תת-מינים: שניים גדלים בדרום טורקיה, השלישי באיים המזרחיים בים האגאי והרביעי האחרון הוא הנמצא בישראל (Scutellaria brevibracteata subsp. subvelutina). שמו הנרדף בספרות הישראלית הוא Scutellaria subvelutina[4].
קערורית שיחנית עריכה
קַעֲרוּרִית שִׂיחָנִית (.Scutellaria tomentosa Bertol) - בן שיח מסועף (בן קיימא) גובהו כ-40 ס"מ נדיר שפרחיו צהובים ולעיתים דו-גוניים (צהוב וארגמן). השפה התחתונה של הכותרת נוטה לארגמן. הגבעולים רבועים ושעירים. העלים עגולים או סגלגלים מלבינים ובעלי פטוטרת ושפתם משוננת עמוק באופן רגולרי. העלים המלווים את הפרחים יושבים ובעלי שפה תמימה. הפרחים ערוכים בדורים שלמים. בכל דור שני פרחים משני צידי הגבעול והם סדורים על הגבעול שתי וערב (זוגות הפרחים העוקבים ממוקמים בזווית ישרה זה לזה), דהיינו על הגבעול ערוכים 4 טורים של פרחים. הגביע דו-שפתני באופן ברור בעל שפות תמימות (ללא שיניים) וקעורות. צינור הכותרת ארוך מאוד וכפוף החוצה וארוך מחלקה העליון הדו-שפתני של הכותרת. צינור הכותרת יוצא בצורה אופקית מחיק העלה, מתקשת כלפי מעלה (בטנו פונה החוצה) כך שחלקו העליון אנכי. הגביע קטן, אונותיו מאוחות. בגב השפה העליונה ישנו קשקש מעוגל וקעור הדומה לקערה שגדלה עם הבשלת הפרי. מין זה גדל בבתות הספר, במורדות הרים היורדים כלפי בקעת הירדן משני צדדיה על קרקעות גיר (קריטון) התפוצה משתרעת במערב האזור האירני-טורני מאירן דרך מזרח טורקיה וסוריה עד ארץ ישראל בלבד. הפריחה בראשית הקיץ מסוף אפריל ועד תחילת יולי[5][1].
מיני התרבות עריכה
- קערורית אירופאית (scutellaria laterifolia)
- קערורית סינית (Scutellaria baicalensis )
- קערורית צפופה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 מיכה לבנה, דוד הלר, החי והצומח של ארץ ישראל, רמת גן: משרד הביטחון - ההוצאה לאור והחברה להגנת הטבע, 1984, עמ' 62-63
- ^ מיכאל זהרי, מגדיר לצמחי ישראל, עם עובד, תל אביב, עמ' 396
- ^ וולטר פרגסון, אבי שמידע, הזר ווד, מיכה לבנה, בין שלגי חרמון, גבעתיים-רמת גן: משרד הבטחון ורשות שמורות הטבע, עמ' 90
- ^ Scutellaria brevibracteata subsp. subvelutina, Board of Trustees of the Royal Botanic Gardens, Kew
- ^ מיכה לבנה, דוד הלר, החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 11, רמת גן: משרד הביטחון - ההוצאה לאור והחברה להגנת הטבע, 1984, עמ' 62-63