קרב מוהיהונגרית: Muhi csata) היה קרב, שנערך בין צבא ממלכת הונגריה לבין צבא מונגולי ב-11 באפריל 1241 במוהי, בצפון-מזרח הונגריה סמוך למפגש בין נהר שאיו לטיסה, במסגרת הפלישה המונגולית לאירופה. הקרב הסתיים בניצחון מכריע של הצבא המונגולי, שפלש להונגריה, ובהשמדה כמעט מוחלטת של הצבא ההונגרי, בראשות המלך בלה הרביעי. בעקבות ניצחונם בקרב השתלטו המונגולים באופן זמני על חלק גדול משטח הונגריה וטרנסילבניה, וכוחות חלוץ שלהם פשטו על אוסטריה ועל קרואטיה.

קרב מוהי
ציור המציג את קרב מוהי
ציור המציג את קרב מוהי
מלחמה: הפלישה המונגולית לאירופה
תאריכי הסכסוך 11 באפריל 1241
קרב לפני קרב ליגניץ
מקום מוהי, בקרבת התחברות הנהר שאיו עם הטיסה
קואורדינטות
47°58′40″N 20°54′47″E / 47.977777777778°N 20.913055555556°E / 47.977777777778; 20.913055555556 
תוצאה ניצחון מונגולי
הצדדים הלוחמים

הונגרים ובעלי בריתם תחת פיקודו של בלה הרביעי, מלך הונגריה

מפקדים
כוחות

80-60 אלף (לפי מקורות קונטמפורניים).
30-20 אלף (לפי הערכות מודרניות)

40-20 אלף פרשים לפי הערכות שונות.

הרקע ההיסטורי עריכה

צבא האימפריה המונגולית ניצח את הקומנים במספר הקרבות והאחרון שבהם, בקרב קלקה נוצחה קואליציה של נסיכים רוסים וקומנים. בעקבות הניצחונות המונגוליים וכיבוש קומניה הלבנה, ביקשו הקומנים מבלה הרביעי, מלך הונגריה רשות להתיישב בארצו. המלך ההונגרי, שכבר מזמן ניסה להרחיב את השפעתו ולנצר את הקומנים וגם מתוך שיקולים פנים הונגריים, הסכים לכך והקצה להם אזור התיישבות בארצו, בפוסטה. בין מלך הונגריה ובין הח'אן הקומני נוצרו גם קשרי משפחה, כשבנו של מלך הונגריה נשא לאישה את בתו של הח'אן הקומני. המקורות ההיסטוריים מציינים שארבעים אלף אוהלים קומנים הוקמו בהונגריה בעקבות הסכמת המלך ההונגרי[1].

חלק משמעותי מכוחו של מלך הונגריה נבע מהיותו בעל אדמות רבות מאוד. קודמו של בלה הרביעי, אנדראש השני, מלך הונגריה, נהג בפזרנות רבה בקרקעות אלה והעניק אותן ביד רחבה ליועציו ואציליו. בלה הרביעי שינה את הכיוון, הפסיק לחלק קרקעות ואף התחיל להחזיר לעצמו חלק מקרקעות הכתר, תוך חיסולם או הגלייתם של המחזיקים בהם, יועציו הקודמים של אביו, במיוחדים אלה שהיו מעורבים בקנוניה לרציחת אימו. הוא ניסה להחליש את האצולה, ביטל את זכות האצילים לראיון אישי עם המלך וקבע שיקבל רק בקשות בכתב באמצעות המזכירות שלו. הוא גם סילק את הכיסאות מהאולם בו התכנסה מועצת הכתר, כדי לאלץ את האצילים לעמוד על רגליהם בנוכחותו. אצילים רבים התמרמרו על המצב ובואם של הקומנים הוסיף להחלשת האצולה וחיזק את המלך, שהתחיל לכנות את עצמו גם בתואר "מלך קומניה".

המונגולים, שצבאותיהם פשטו מערבה לתוך הנסיכויות הרוסיות, ראו בממלכת הונגריה מעצמה יריבה ותכננו מלחמה נגדה ולשם כך כבר זמן רב אספו ידיעות עליהם, על המצב הפנימי ועל כוחם. המונגולים השתמשו במעבר הקומנים אל הונגריה כאמתלה להתקפתם על הממלכה ההונגרית. לאחר מועצת מלחמה, שקיימו המונגולים בחודש דצמבר 1240, בפשמישל, שלחו למלך בלה הרביעי אולטימטום ובו דרישה להשיב לידיהם את הקומנים הבורחים, אותם ראו המונגולים כנתינים שלהם ומתן החסות ההונגרית התפרשה בעיניהם כעילה למלחמה. המלך ההונגרי דחה את האולטימטום ושלח שליחים לגייס את האצולה ההונגרית ולהזעיק את בעלי בריתו[2].

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא קרב מוהי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.