קרב רב

תחרות ספורט המורכבת ממספר מקצועות שונים

קרב רב הוא שם כולל לתחרויות ספורט, בדרך כלל תחרויות אתלטיקה המורכבות ממספר תחרויות נפרדות.

הספורטאים המתחרים בקרב רב צוברים נקודות עבור ביצועיהם בכל תת-תחרות (הנקראת גם: מקצוע, או באנגלית event), על פי נוסחה מיוחדת. המנצח הוא מי שצבר את מירב הנקודות בסך הכל. שיטת הניקוד בנויה כך שכדי לנצח בקרב רב לא די בהצטיינות יתרה במספר מקצועות בודדים, אלא יש צורך בתוצאה טובה מאוד בכל המקצועות כולם.

היסטוריה עריכה

מקורו של הקרב רב בפנטאתלון היווני העתיק, שהורכב מחמישה מקצועות: קפיצה למרחק, זריקת דיסקוס, הטלת כידון, ריצה והיאבקות. הפנטאתלון שוחק לראשונה באולימפיה ב-708 לפנה"ס וזכה לפופולריות רבה במשך מאות שנים. ב-393 שם הקיסר תאודוסיוס הראשון קץ למשחקים האולימפיים. לאורך ימי הביניים השתמרה המסורת של תחרות המורכבת ממספר אתגרים שונים, בין השאר במבחניהם של אבירים ובטקסי החניכה של לוחמים ויקינגים. החל מאמצע המאה השמונה עשרה החלו להופיע גרסאות שונות של קרב רב במקומות שונים ולפי נוסחאות ניקוד שונות.

עם חידוש המשחקים האולימפיים התעורר צורך בסטנדרטיזציה של הענף. באולימפיאדת סנט לואיס (1904) התחרו לראשונה גברים בקרב עשר והחל באולימפיאדת סטוקהולם (1912) גם בקרב חמש ובקרב חמש מודרני במקביל. מאז אמסטרדם (1928) בוטלה תחרות קרב החמש המסורתי. נשים התחרו מ-1964 ועד 1980 בקרב חמש, ומאז מתחרות בקרב שבע.

שיטת הניקוד בקרב רב מעניקה לכל תוצאה בכל מקצוע בודד מספר נקודות מסוים, לפי טבלת ניקוד המתעדכנת מעת לעת על ידי ההתאחדות הבינלאומית. לשיטה ייחודית זו שני מאפיינים בולטים המבדילים אותה ממקצועות האתלטיקה האחרים: ראשית, שבכל מקצוע ומקצוע אין כל משמעות למיקום האתלט ביחס למתחריו, אלא לניקוד שהוא קיבל; שנית, שינויים בטבלאות הדירוג גרמו לכך שסדרת תוצאות מסוימת מקבלת ניקוד אחר לגמרי, לעיתים גבוה ולעיתים נמוך מזה שקיבלה לפני עדכון הטבלאות. כתוצאה מכך היו מקרים בעבר שבהם תוצאות שהקנו מדליית זהב אולימפית לפי הטבלה באותו זמן, היו פחות טובות מהתוצאות שזיכו בכסף לאחר שינוי הטבלה. מאפיין ייחודי זה מקשה גם על ההשוואה בין שיאי עולם מעידנים שונים.

קרב עשר עריכה

  ערך מורחב – קרב עשר

קרב עשר מתחלק לשני ימים של תחרויות. היום הראשון, שעיקרו כח מתפרץ ומהירות, כולל חמש תחרויות: ריצת מאה מטר, קפיצה לרוחק, הדיפת כדור ברזל, קפיצה לגובה וריצת 400 מטר. היום השני עומד בסימן טכניקה וסבולת, ובו נכללות חמש התחרויות הנותרות: ריצת 110 מטר משוכות, זריקת דיסקוס, קפיצה במוט, הטלת כידון וריצת 1500 מטר.

שיא העולם עריכה

שיטת הניקוד עריכה

שיטת הניקוד השתנתה במהלך השנים, אך היא מבוססת על ניקוד מצטבר בכל מקצוע. מאז שנת 2001, שיטת הניקוד שקבעה התאחדות האתלטיקה הבינלאומית היא כזו:[1]

  • עבור מקצועות השדה: ניקוד = ‏ (INT(A*(P-B)C
  • עבור מקצועות המסלול: ניקוד = ‏ (INT(A*(B-P)C

כאשר: A,B,C הם פרמטרים הלקוחים מהטבלה הנמצאת מטה. P הוא משתנה המייצג את תוצאת האתלט, הנמדדת בשניות בענפי הריצה, במטרים בענפי ההטלה ובסנטימטרים בענפי הקפיצה. משמעות ה-INT היא שכל הספרות שלאחר הנקודה מושמטות.

מקצוע A B C
ריצת 100 מטר 25.4347 18 1.81
קפיצה לרוחק 0.14354 220 1.4
הדיפת כדור ברזל 51.39 1.5 1.05
קפיצה לגובה 0.8465 75 1.42
ריצת 400 מטר 1.53775 82 1.81
ריצת 100 מטר משוכות 5.74352 28.5 1.92
זריקת דיסקוס 12.91 4 1.1
קפיצה במוט 0.2797 100 1.35
הטלת כידון 10.14 7 1.08
ריצת 1500 מטר 0.03768 480 1.85

אתלטים מפורסמים עריכה

קרב שבע עריכה

  ערך מורחב – קרב שבע

קרב שבע לנשים (להבדיל מגרסה אחרת, שבה מתחרים גברים באולמות) כולל ביומו הראשון תחרויות ריצת 100 מטר משוכות, קפיצה לגובה, הדיפת כדור ברזל וריצת 200 מטר. ביום השני משלימים את התחרות קפיצה לרוחק, הטלת כידון וריצת 800 מטר.

שיא העולם עריכה

אתלטיות מפורסמות עריכה

כל האלופות והאלופים האולימפיים עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "iaafst24">IAAF Scoring Tables for Combined Events, p.24