קריאה בכף היד

אבחון פסאודו-מדעי או ניבוי העתיד על פי צורת כף היד

קריאה בכף היד או כירולוגיה היא שיטה פסאודו-מדעית המתיימרת לגלות פרטים על אופיו או עתידו של אדם, על-פי התעמקות במאפייני כף ידו. לפי שיטה זו, מחולקת כף היד לאזורים שונים, בהתבסס על קווים אופייניים; ככל שהקווים בולטים יותר, כך חזקים יותר ההיבטים שהם מייצגים, כביכול, בתכונותיו של האדם.

מגדת העתידות, קאראווג'ו, 1595
1. קו החיים, 2. קו הראש, 3. קו הלב, 4. גבעת ונוס, 5. קו השמש, 6. קו מרקורי, 7. קו הגורל

אין ראיות התומכות באבחנות הכירולוגיות. יתר על כן, שיטות שונות של קריאה בכף היד סותרות זו את זו.

כירולוגיה בראי ההיסטוריה עריכה

האזכור הכתוב הראשון לכירולוגיה נמצא בהודו, בכתבים ה"אנגה וידיה" בסנסקריט, שהאגדה מייחסת לאלת הים סמודרה. ההודים האמינו כי הבודהה זוהה על ידי החכמים לפי סימנים מיוחדים בידיו וברגליו. היוונים והרומאים כינו את התורה בשם כירומנטיה (ניחוש לפי היד כשהכוונה – לכל היד) אך הידע העתיק והמקיף אבד עם השנים. ניתן למצוא התייחסות אל השיטה בכתבי דמוקריטוס ואריסטו. גם היפוקרטס ופיתגורס עסקו בה. אנטוניוס קיסר העסיק כירומנט אישי בשם ארטמידור, שהובא מארץ לוד (באסיה הקטנה). חסיד נלהב לשיטה זו היה יוליוס קיסר שנהג לבדוק את ידי הקרובים לו ואת ידי מתחריו. כוהני מקדש אוגורוס ברומא למדו את תורת היד כעניין שבחובה. מהמאה הרביעית אסרה הכנסייה כל שימוש בתורה זו, והעובר על האיסור נחשב לכופר באל שדינו ברוב המקרים – מוות. בימי הביניים הובאה התורה לאירופה על ידי הצוענים. תקופת הרנסאנס החזירה עטרה ליושנה כאשר חיזוי העתיד הפך למשני ביחס לאבחון אופיו וכישוריו של הנבדק. אצל הסינים קימים עד היום ההקשרים הפילוסופיים שבין הכירומנטיקה לאי צ'ינג, כאשר כף היד מחולקת לשמונה אזורים, כל אחד מהם מקושר לאחת משמונה הטריגרמות של האי צ'ינג.

מאפייני כף היד עריכה

על-פי הכירולוגיה, לצורת כף היד, למבנה, אורך ועובי האצבעות, גמישותן, עובי כף היד, קווים בתוך כף היד, איכות העור ותלמיו – יש כדי ללמד על מאפייניו של האדם, עברו, אישיותו הבסיסית, ונתיבי גורלו. כף היד על פיה נעשית הקריאה היא היד החזקה, כאשר היד שאינה בשימוש מסמלת לעיתים את התת-מודע, או את הפוטנציאל איתו נולד האדם. לקריאה בכף יד יש מספר מאפיינים בהם, האצבעות, הבליטות (גבעות) וקווי המתאר של היד.

האצבעות עריכה

  • ה"אצבע" נקראת אצבע צדק או אצבע יופיטר או האצבע המראה.
  • ה"אמה" נקראת אצבע שבתאי.
  • ה"קמיצה" נקראת אצבע חמה.
  • ה"זרת" נקראת אצבע כוכב.
  • ה"אגודל" מתחלק לשני חלקים, החלק הכולל את הציפורן נקרא חוליית הציפורן או חוליית הרצון והחלק השני נקרא חוליית ההיגיון.

גבעות (בליטות) עריכה

  • הגבעות שליד האצבעות נקראות לפי שמות האצבעות.
  • גבעת האגודל קרויה גם גבעת ונוס.
  • הגבעה אשר ליד גבעת האגודל, בצד השני של היד, נקראת גבעת שולי כף היד או גבעת הלבנה.

הקווים החורצים את כף היד עריכה

  • קו החיים – קו המתחיל מצד שמאל של יד שמאל ומצד ימין של יד ימין ויורד לכיוון שורש כף היד. לפי הכירולוגיה, קו זה מסמל את האירועים ודרך חייו של האדם. אורך קו החיים לא מלמד על אורך חייו של האדם אלא על איכותם.
  • קו הראש – קו אופקי המתחיל כמעט מאותה נקודה שמתחיל קו החיים (אם הוא מתחיל מאותה נקודה לאדם יש היגיון חזק בניגוד למזל). מסמל את האינטליגנציה, בריאות המחשבה ויכולות מנטליות.
  • קו הלב – קו אופקי המתחיל בדרך כלל מתחת לאצבע האמצעית ומסתיים בצד ימין של יד שמאל ובצד שמאל של יד ימין. מסמל את הבריאות הגופנית והרגש.
  • קו הבריאות – קו מאונך הנמצא בצד ימין של יד שמאל ובצד שמאל של יד ימין. כאשר קו זה חלש או אינו מופיע משמעות הדבר היא שלאדם אין בעיות בריאותיות.

קווי משנה:

  • מתחת לזרת יש קווים מאונכים קטנים הנקראים קווי הילדים.
  • מתחת לזרת יש קווים מאוזנים הנקראים קווי נישואין.
  • בשולי כף היד, ליד גבעת הלבנה, יש קווי מסעות.
  • על שורש כף היד יש קווים הנקראים צמידים.

רכות ונוקשות כפות הידיים עריכה

לפי הכירולוגיה, הרכות בכפות הידיים משקפת את רמת העייפות אצל האדם, אם יש חוסר באנרגיות הידיים נהפכות לרכות במיוחד. כף יד רכה מעידה גם על רמת המופנמות של האדם. כף יד רכה מעידה על פוטנציאל אנרגטי נמוך וחלש. כף יד רכה אצל אדם מבוגר מעידה על שחיקה ועייפות. כף יד רכה מופיעה גם אצל אנשים שחולים לאורך זמן. לאדם עם כפות ידיים רכות במיוחד יש קושי בהפעלת מאמצים פיזיים או נפשיים או יכולת להתמיד במשהו. אדם כזה מקדיש יותר זמן לחשוב במקום לעשות. תכונה נלווית היא תלות – אדם כזה צריך שיניעו אותו. כף יד רכה יכולה להופיע גם אצל מי שמפעיל מניפולציות על אחרים כדי לפעול. רכות אצל אנשים צעירים בכפות הידיים מראה שדרוש הרבה מאמץ למימוש עצמי ולהביא את עצמם לדינמיות.

כפות ידיים קשות, לפי הכירולוגיה, מזוהות עם אנשים שיש להם מאגרים רבים של אנרגיה פיזית. אדם בעל כפות ידיים קשות הוא אדם של עשייה, שחייב לתת ולעשות. אדם שצריך לשחרר אנרגיה טעונה. בעלי כף יד קשה הם עקשנים, ולעיתים גם שמרניים. קשה להם להסתגל לרעיון או תפישה השונה משלהם. לעיתים הם מדחיקים רגשות, צרכים ודחפים, ונוטים לפרש נסיבות ואירועים בצורה שתהייה מתאימה ומקובלת עליהם.

ביהדות ובקבלה עריכה

ביהדות אין התייחסות לקריאה בכף יד[דרוש מקור], מלבד בתורת הקבלה וענפיה השונים אשר מוזכר בה אודות הכירולוגיה, למשל ברעיא מהימנא שבספר הזוהר פרשת יתרו, אשר אף מובאים שם בתמצות כמה פענוחים של כף היד.

פסיכוכירולוגיה עריכה

פסיכוכירולוגיה היא גישה טיפולית פסאודו-מדעית המשתמשת בכירולוגיה לשם אבחון אישיותי. אחת הנשים שקידמה את התחום בישראל היא הפסיכותרפיסטית היונגיאנית יעל האפט-פומרק. הכירולוגית תלמה בריל ערכה מחקרים בתחום במרכז הרפואי לבריאות הנפש אברבנאל.[1]

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • גרשון בן-שחר ומריאנה בר, מכונת השקר - האם אפשר לסמוך על גרפולוגיה, פוליגרף, אסטרולוגיה ושיטות נוספות לאבחון אישיות ולניבוי, הוצאת מטר, אוקטובר 2014, עמ' 29, 39-38.
  • תלמה בריל, כף היד כראי הנפש - כירולוגיה אבחונית ויישומית, הוצאת אסטרולוג, 2011

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ תלמה בריל ושאול סטיר, Hand Parameter Differences Between Psychiatric Patients and Normal Controls, Israel Journal of Psychiatry, 2 36, 1999