קריית בעלז
קריית בעלז (או בעלזא) היא שכונה חרדית בירושלים, מצפון לכביש בר-אילן.
השכונה נוסדה על ידי האדמו"ר מבעלז, הרב ישכר דב רוקח, וחסידיו כשכונה של חסידי בעלז בירושלים.
מבנה הקרייה
אבן הפינה לשכונה הונחה בשנת תשל"ז. בי' בסיוון תשמ"ד היה מעמד חנוכת הבית לבית הכנסת המרכזי של החסידות. בית הכנסת היה זמני ותוכנן בית כנסת גדול שיוכל לאכלס את כל החסידות. בשנת תשס"ב (2002) נחנך בית הכנסת החדש. בית הכנסת בנוי על רמת הר גבוה כך שמהכניסה לירושלים וכן משכונות רבות בעיר ניתן להבחין בגודלו המרשים. את בית המדרש של החסידות הגה ויזם האדמו"ר מבעלז הרב ישכר דב רוקח. סביב בית המדרש נוסדה קריית בעלז. בבית המדרש של החסידות ממוקמים משרדי ועדת הכשרות הייחודית של בעלז, בד"ץ "מחזיקי הדת".
בית המדרש הגדול של החסידות ממוקם במרכזה של הקרייה כך שדרכי הגישה אליו שווים מכל קצוות הקרייה. שני רחובות מובלים אל בית המדרש המרכזי והם קדושת אהרון ורחוב בינת יששכר על שמו של האדמו"ר הראשון מבעלז. לקרייה כיכר מרכזית הקרויה על שמה של החסידות "כיכר בעלזא". בכיכר נפגשים הרחובות הראשיים אוהל יהושע ודובר שלום. את הקרייה כולה עוטף רחוב הרב סורוצקין שהוא רחובה הראשי של שכונת אונסדורף הסמוכה לקריית בעלז.
הקהילה מנוהלת על ידי "ועד קריית בעלזא", המפקחת על ענייני הקרייה ומפעילה גם "ועדת קבלה" לשכונה. אחת מתקנות הקרייה אשר נקבעו על ידי האדמו"ר מבעלז הן לא להשכיר או למכור דירות לבחורי ישיבות. חששות האדמו"ר הן הכנסות בחורי ישיבות שישפיעו על אופי חייהם של התלמידים הצעירים בחסידות והן על המבוגרים. האדמו"ר חשש מהתבוללות של צעירי חסידותו וצעירי הישיבות והמדרשים האחרים הממוקמים בקרבת הקרייה. התבוללות זו תגרום לחסידיו לעזוב את דרכם ולפזול מדרכי החסידות ואופי חייהם, על כן חוקק האדמו"ר חוקה זו בתקנון הקרייה.[1]. בנוסף לכך וועדת הקרייה אחראית גם על מחירי הדירות ובשנת 2007 נטלה על עצמה להיות אחראית ולדאוג כי מחירי הדירות בקרייה לא יהיו גבוהים כך שמשפחות החסידות יוכלו להתגורר בנעימים בשכונה. מניע נוסף להורדת מחירי הדירות בקרייה היה חשש עזיבתם של חסידי בעלז מהשכונה נשום שאינם מסוגלים לשלם את שכר דירתם.
מאפייני הקרייה
קריית בעלז היא היחידה מבין כל ריכוזים והקריות החרדיים בישראל שבה פועלת באופן ייחודי צפירה גם בצאת השבת, צפירה זו המופעלת במוצאי השבת נועדה לבשר לתושבי הקרייה כי השבת יצאה על פי שיטת רבנו תם. צפירה זו יכולה להקרא גם בתור צפירת שבת אף על פי שהיא איננה מבשרת על כניסת השבת ולא פועלת בזמן הקרוי ערב שבת.
שם הקרייה נכתב על ידי החסידים ותושבי הסביבה בתור "קריית בעלזא" - ביידיש, אך בכתיב עברי תקני נכתב שמה של הקרייה כ"קריית בלז".
קריית בעלז גובלת בשכונת רוממה, מחניים, תל ארזה, גאולה, אונסדורף, מטרסדורף וקריית צאנז.
שמות הרחובות בשכונה המנציחים את שמם של אדמו"רי בעלז. תכלת מרדכי, קדושת אהרן, דובר שלום, בינת יששכר, אוהל יהושע. (מידע מתוך אתר עיריית ירושלים).
קישורים חיצוניים
- ועד פיקוח על מחירי הדירות בקריית בעלז, באתר לדעת
- הרחבת ביהמ"ד בקרית בעלזא, באתר youtube
- מפת קריית בעלזא, באתר abmaps
ראו גם
הערות שוליים
- ^ זושא אייזנבך, תקנון קריית בעלזא: "אין להשכיר דירות לבחורי ישיבה", 23 ביוני 2010, באתר כיכר השבת.
| שכונות חרדיות בירושלים | ||
|---|---|---|
| תחילת היציאה מהחומות, לפני 1890 |  |
|
| בנייה בתקופה הטורקית, מ-1890 |
בתי אונגרין • בתי הורנשטיין • בתי ורשה • בתי נייטין • בתי ראנד • זכרון משה (התחרדה) • חצר שטרויס • שכונת אחווה (התחרדה) • גבעת שאול (התחרדה) • כרם אברהם (התחרדה) • שערי חסד • רוחמה |
|
| בנייה במנדט הבריטי |
בתי מונקאטש • גאולה • מחניים • סנהדריה • שיכון פאג"י • תל ארזה (התחרדה) • מקור ברוך (התחרדה) |
|
| בנייה ישראלית לפני מלחמת ששת הימים |
אונסדורף • בית וגן (התחרדה) • קריית מטרסדורף • קרית צאנז • קריית שבע קהילות • קריית שומרי אמונים • שיכון חב"ד • שמואל הנביא (התחרדה) • כרם • אונסדורף |
|
| בנייה ישראלית אחרי מלחמת ששת הימים |
גבעת משה • הר נוף • סנהדריה המורחבת • נוה יעקב מזרח • עזרת תורה • קריית בעלז • רמות פולין • רמת שלמה |
|
|
|
||