קרלובו
קרלובו (בולגרית: Карлово) היא עיר בדרום-מרכז בולגריה בשטח מחוז פלובדיב, השוכנת על המורדות הדרומיים של רכס הרי הבלקן ובחלקה בעמק הוורדים הבולגרי, 147 ק"מ מהבירה סופיה ו-60 ק"מ צפונית לבירת המחוז פלובדיב.
| |||
 | |||
| תצפית על העיר מרכס הרי הבלקן | |||
| מדינה |
 בולגריה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז | פלובדיב | ||
| חבל ארץ | המורדות הדרומיים של הרי הבלקן | ||
| ראש העיר | חריסטוב ניידן ניידנוב | ||
| תאריך ייסוד | 1483 | ||
| שטח | 102.17 קמ"ר | ||
| גובה | 386 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 24,703 (15 במרץ 2024) | ||
| קואורדינטות | 42°38′N 24°48′E / 42.633°N 24.800°E | ||
| אזור זמן | UTC +2 | ||
| http://www.karlovo.bg | |||
היסטוריה עריכה
ראשית ההתיישבות המאורגנת במקום מתוארכת לתקופת הברונזה המאוחרת, עידן הממלכה התראקית ובחפירות ארכאולוגיות שנערכו באזור ב-2005 נמצאו שרידי עיר-מדינה, (פוליס), תראקית מרכזית. היישוב נכבש על ידי הרומאים במאה ה-1 ובהמשך עבר לידי האימפריה הביזנטית. בתקופת האימפריה הבולגרית הראשונה הוקמה במקום מצודה בשם קוֹפְּסִיס אשר חוזקה והורחבה בימיו של סמילץ קיסר האימפריה הבולגרית השנייה. בסוף המאה ה-14 נכבשה המצודה והוחרבה על ידי צבאות האימפריה העות'מאנית. היישוב המודרני התרחב מהכפר סוּשִיצָה שהוקם ב-1483 לכדי עיירה מרכזית במחוז העות'מאני רומליה.
בקרלובו נולד לוחם החירות הבולגרי וסיל לבסקי ממובילי המאבק מול העות'מאנים לעצמאות בולגריה והיא הייתה מרכז תרבותי ופוליטי ללוחמי החופש הבולגרים. בראשית 1878, במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית שוחרר היישוב על ידי צבא האימפריה הרוסית והפך מתוקף סיכומי קונגרס ברלין חלק מהמחוז העות'מאני האוטונומי רומליה המזרחית. ב-1885 סופחו שטחי רומליה המזרחית ובכלל זה העיר קרלובו לנסיכות בולגריה. בין 1953 ל-1962 שונה שמה של העיר ללבסקיגראד.
כלכלה עריכה
העיירה מפורסמת בשמן הוורדים המיוצר בה ומשמש לתעשיית התמרוקים. כמו כן קיימת תעשיית מזון ועיבוד עץ. בשטח הרשות המקומית מגדלים גם חיטה, שעורה ושיפון. בסמוך לעיר עובר הכביש המהיר E-78 המקשר אותה לבירה סופיה. תחנת הרכבת שבעיר מהווה צומת דרכים חשובה בקשר הרכבות בין הבירה סופיה לערי הים השחור כגון בורגס.
אקלים עריכה
בעיר שורר אקלים ממוזג מתון. הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 11.4oc וערכי הקיצון הממוצעים נעים מ 0oc בחודש ינואר ועד 23oc בחודש יולי. כמות המשקעים השנתית הממוצעת עומדת על 694 מילימטרים[1].
הקהילה היהודית עריכה
ערך מורחב – יהדות בולגריה
סוחרי בדים וצמר יהודים הגיעו לעיר קרלובו בראשית המאה ה-18. במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית ולאחריה סבלו יהודי העיר התקפות אנטישמיות רבות מצד תושבי המקום. חלק מבני הקהילה נמלטו לעיר פלובדיב, שם התקיימה קהילה גדולה ומאורגנת שמסוגלת הייתה להגן עליהם וחלקם, יחד עם אלפים מיהודי בולגריה נמלטו עם הצבא העות'מאני הנסוג לכוון הערים אדירנה ואיסטנבול[2]. בראשית המאה ה-20, לא נכללה הקהילה ברשימת 34 הקהילות המאורגנות בבולגריה ומניחים שממועד זה כבר לא התגוררו יהודים בעיר[3].
ערים תאומות עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של קרלובו
הערות שוליים עריכה
- ^ "האקלים בעיר קרלובו", באתר הרשות המקומית קרלובו (בבולגרית).
- ^ Tamir, V., Bulgaria and Her Jews: A dubious symbiosis, 1979, p. 94–95, Yeshiva University Press.
- ^ צבי קרן, "הקהילה היהודית בקרלובו" באתר "כולנו בולגרים" אתר הבית של יהודי בולגריה.