קרל סקוטצברג

בוטנאי שוודי וחוקר אנטארקטיקה

קרל יוהאן פרדריק סקוטצברגשוודית: Carl Johan Fredrik Skottsberg;‏ 1 בדצמבר 188014 ביוני 1963) היה בוטנאי שוודי וחוקר ארצות שחקר את אנטארקטיקה.[1][2]

קרל סקוטצברג
Carl Skottsberg
קרל סקוטצברג ואשתו אינגה
קרל סקוטצברג ואשתו אינגה
קרל סקוטצברג ואשתו אינגה
לידה 1 בדצמבר 1880
Karlshamn church parish, שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 ביוני 1963 (בגיל 82)
Annedals parish, שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Östra kyrkogården עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת אופסלה עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק הגן הבוטני של גטבורג, אוניברסיטת אופסלה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Inga Skottsberg עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מדליית דרווין-וולאס (1958)
  • מדליית ליניאוס (1959)
  • Honorary Fellow of the Royal Society Te Apārangi עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

סקוטצברג נולד בקרלסאמן (אנ') ב-1 בדצמבר 1880 כבנו של קרל אדולף סקוטצברג (Carl Adolf Skottsberg), מנהל בית ספר, ואשתו מריה לואיסה פייפר (Maria Louisa Pfeiffer).[3]

הוא התחנך בעיירת הולדתו, ואחר כך למד מדעים באוניברסיטת אופסלה משנת 1898, כשהוא מתמחה בבוטניקה, וקיבל שם את הדוקטורט בשנת 1907.[3]

בין 1901 ל-1903 שימש סקוטצברג כבוטנאי רשמי במשלחת השוודית לאנטארקטיקה משנת 1901 עד 1903 באונייה אנטארקטיק. בשובו לשוודיה פרסם סקוטצברג (1905) את המחקר הפיטוגאוגרפי המקיף הראשון של הצמחייה בדרום פטגוניה וטיירה דל פואגו. מאוחר יותר הוא הוביל את המשלחת המגלנית השוודית (Svenska magellanska expeditionen) לפטגוניה, 1907 עד 1909. מאמינים כי קרל סקוטצברג היה המדען האחרון שראה את העץ האחרון מהמין סנטלום פרננדזיאנום (Santalum fernandezianum) האנדמי לאיי חואן פרננדס בשנת 1908. העץ נכרת זמן קצר אחר כך.[3]

בשנת 1909 נישא לאינגה מרגרטה רויטר (Inga Margareta Reuter).

הוא היה אחראי שימור במוזיאון הבוטני של אוניברסיטת אופסלה מ-1909 עד 1914, אך הוביל את העבודה על הגן הבוטני החדש בגטבורג משנת 1915, ומונה לפרופסור ומנהל הגן שם, הגן הבוטני של גטבורג (אנ'), בשנת 1919.

סקוטצברג היה חבר באקדמיה המלכותית השוודית למדעים ובכמה אגודות מדע שוודיות אחרות, ונבחר לעמית של החברה המלכותית בשנת 1950.[1] באותה שנה הוא עמד בראש הקונגרס הבוטני הבינלאומי ה-7. הוא זכה במדליית דרווין-וולאס (אנ') של האגודה הלינאית של לונדון בשנת 1958 ובמדליית ליניאן (אנ') בשנת 1959.

הוא נקבר בבית הקברות Östra kyrkogården בגטבורג.

פרסומים עריכה

  • The Wilds of Patagonia (1919)
  • Remarks on the Hawaiian Flora (1939)
  • Observations on Hawaiian Violets (1940)
  • Communities of Marine algae (1941)
  • Botanical Survey of the Falkland Islands
  • The Natural History of Juan Fernandez and Easter Island
  • Meddelanden (1963)

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא קרל סקוטצברג בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 Salisbury, E. J. (1964). "Carl Johan Fredrik Skottsberg 1880-1963". Biographical Memoirs of Fellows of the Royal Society. 10: 244–256. doi:10.1098/rsbm.1964.0015.
  2. ^ Nordisk familjebok, vol. 25 (1917), col. 1180, and vol. 38 (Suppl., 1926), col. 368
  3. ^ 1 2 3 Biographical Index of Former Fellows of the Royal Society of Edinburgh 1783–2002 (PDF). The Royal Society of Edinburgh. ביולי 2006. ISBN 0-902-198-84-X. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2016-03-04. {{cite book}}: (עזרה)