קרן המטבע הבינלאומית
קרן המטבע הבינלאומית (באנגלית: International Monetary Fund, בראשי תיבות: IMF) היא ארגון בינלאומי המפקח על המערכת הפיננסית העולמית, באמצעות בקרה של שערי החליפין ומאזן התשלומים ומתן סיוע כלכלי וטכני בעת הצורך. קרן המטבע היא חלק משורה של ארגונים כלכליים בינלאומיים דוגמת הבנק העולמי וארגון הסחר העולמי. על הקמת הקרן הוחלט כחלק מהסדרי ברטון וודס שגובשו לקראת תום מלחמת העולם השנייה ונחתמו ב-22 ביולי 1944. האדריכלים של הקרן היו הכלכלנים ג'ון מיינרד קיינס והארי דקסטר וייט. ההסכמים להפעלתה נכנסו לתוקף ב-27 בדצמבר 1945, והיא החלה לפעול ב-1 במאי 1946, בהשתתפות נציגי 24 ממשלות, אשר על פי רמת השקעתן נקבע גם ייצוגן היחסי. מקום מושבה של הקרן הוא בוושינגטון, בירת ארצות הברית.
ב-28 ביוני 2011 נבחרה ליו"ר הקרן החדשה כריסטין לגארד, שרת האוצר של צרפת. לגארד תפסה את מקומו של ג'ון ליפסקי, שכיהן כממלא מקום זמני של מנכ"ל הקרן הקודם דומיניק סטראוס קאהן, שהתפטר לאחר שהואשם בתקיפה מינית ובניסיון אונס.
מטרת הקרן
מטרתה המקורית של קרן המטבע הבינלאומית הייתה לספק הלוואות קצרות טווח למדינות במסגרת ההבנות של בסיס הזהב שגובש בהסדרי ברטון-וודס. במסגרת הסכמי ברטון-וודס התחייבה ארצות הברית לספק למדינות זהב תמורת דולרים, וקרן המטבע הייתה האמצעי לשמור על הסדר זה. עם התמוטטות הסדרי ברטון-וודס בשנת 1973 ומעבר למערכת מטבע עולמית שבה אין שער קבוע בין המטבעות, נעלם בעצם התפקוד העיקרי שהיה הסיבה להקמת קרן המטבע. מאותה תקופה קרן המטבע העולמית עוסקת למעשה במתן הלוואות ארוכות טווח - כשלמעשה היא והבנק העולמי ממלאים תפקיד דומה.
SDR
ה-SDR (ראשי התיבות של Special Drawing Rights, ובתרגום חופשי לעברית - "זכויות משיכה מיוחדות") הוא הילך חוקי המשמש את קרן המטבע הבינלאומית. ערכו של ה-SDR משוקלל על פי השווי יחסי של סל המטבעות החשובים - דולר ארצות הברית, אירו, ין יפני ולירה שטרלינג. לפני היות האירו, כלל סל המטבעות את הפרנק הצרפתי והמארק הגרמני.
השימוש העיקרי בהילך זה הוא לעסקאות בין מדינות במקרים בהם לא רוצים להצמיד את העסקה למטבע בודד וכן כמטבע הפיצוי הנקוב באמנת ורשה לתעופה.
ביקורת על קרן המטבע הבינלאומית
ארגונים רבים מתחו ביקורת על "חבילות הסיוע" של קרן המטבע הבינלאומית. חבילות אלו ניתנו בעיקר למדינות עניות שנזקקו להן כדי להיחלץ מחובותיהן לבנקים פרטיים ולממשלות מערביות. תוכניות הסיוע של קרן המטבע הבינלאומית כללו תנאים שבהן המדינות נאלצו לעמוד. החבילות כללו דרישות להפרטת שירותים ציבוריים וחברות ממשלתיות, קיצוץ בתקציב הממשלה לשירותים כמו חינוך ובריאות, קיצוץ בסובסידיות למוצרי יסוד, הורדת מכסים, ביטול רגולציה של הממשלות על התנהלותם של עסקים, והכוונת הכלכלה מקיום עצמי ליצוא.
מטרתם המוצהרת של צעדים אלו הייתה לכוון את המדינות העניות לעבר פסים של צמיחה כלכלית ולהקטין את העוני השורר בהן. נראה כי במדינות עניות רבות צעדים אלו הובילו להעמקה של הפערים והמצוקה של השכבות העניות, או של המדינה כולה לפחות לתקופה של כ־20 השנים בהן התוכניות האלו קיימות. דוגמה: תושבים עניים נאלצו לנסות לחיות ללא שרותי בריאות שנעשו מעבר להישג ידם. מדינות רבות נקלעו לחובות גדולים עוד יותר מאשר החובות המקוריים מהם ניסו להיחלץ.
הפניית מדינות רבות מכלכלת קיום לכלכלת יצוא, לדוגמה, גררה היצף של השוק העולמי במוצרי חקלאות ובפלדה. כתוצאה מכך נפלו מחירי המוצרים בשווקים אלו כאשר ההיצע עלה בהרבה על הביקוש. מדינות עניות שלקחו הלוואות כדי לממן את המעבר לכלכלת יצוא, בהסתמך על תחזית המחירים הקודמת, שקעו בחובות גדולים עוד יותר, כשבנוסף לכך הן נאלצות לייבא מוצרים שבעבר ייצרו בעצמן.
הביקורת על קרן המטבע העולמית התחזקה כאשר לרשימת המבקרים הצטרף גם ג'וזף שטיגליץ, שהיה הכלכלן הראשי של הבנק העולמי וזכה לאחר מכן בפרס נובל לכלכלה. שטיגליץ טען שהתוכניות של קרן המטבע הבינלאומית מנוסחות בצורה חשאית ללא השקיפות שהיא מטיפה לממשלות המקבלות ממנה סיוע. הוא גם האשים את הקרן בכך שהיא מדרדרת את כלכלתן של המדינות העניות, שהיא פוגעת בדמוקרטיה ושהיא פוגעת ביציבות הפיננסית העולמית.
קרן המטבע ומדינת ישראל
ישראל התקבלה לקרן המטבע ב-14 בינואר 1954[1].
מאז שנת 1977 ועלייתו של הליכוד לשלטון, רעיונות קרן המטבע השפיעו הן על קובעי המדיניות הכלכלית בישראל והן על מבצעיה - פקידי האוצר לדרגותיהם ועובדי בנק ישראל.
נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, היה משנה למנכ"ל קרן המטבע הבינלאומית בשנים 1993 - 2001. לאחר התפטרותו של דומיניק סטראוס-קאהן, ראש הקרן עד 2011, החליט פישר להתמודד על תפקיד ראש הקרן אולם מועמדותו הוסרה בשל העובדה שגילו היה מעבר לדרישות המקסימום של הקרן .
לקריאה נוספת
- ג'וזף שטיגליץ, "אי נחת בגלובליזציה" הקיבוץ המאוחד, 2005, בתרגום רחל אהרוני
הערות שוליים
- ^ יובל לישראל מאת חיים יבין- בתאריך הנקוב
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
