קתדרלת ברזיליה

הקתדרלה המטרופוליטנית נוסה סניורה אפארסידה (פורטוגזית: Catedral Metropolitana Nossa Senhora Aparecida), המוכרת יותר בשם קתדרלת ברזיליה היא הקתדרלה המרכזית של העיר ברזיליה, בירת הרפובליקה הפדרלית של ברזיל.

קתדרלת ברזיליה
Catedral Metropolitana de Brasília
ברחבת הקתדרלה - מגדל הפעמונים וארבעת פסלי השליחים
ברחבת הקתדרלה - מגדל הפעמונים וארבעת פסלי השליחים
מידע כללי
סוג קתדרלה קתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם גבירתנו אפארסידה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ברזיליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברזיל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ? – 31 במאי 1970
תאריך פתיחה רשמי 31 במאי 1970 עריכת הנתון בוויקינתונים
חומרי בנייה בטון עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל אוסקר נימאייר עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות מודרנית עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 15°47′54″S 47°52′32″W / 15.798333333333°S 47.875555555556°W / -15.798333333333; -47.875555555556
catedral.org.br
(למפת ברזיליה רגילה)
 
קתדרלת ברזיליה
קתדרלת ברזיליה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אולם התפילה של הקתדרלה. משמאל, נראים שניים מפסלי המלאכים, התלוים בכבלי פלדה.
חזות לילית של הקתדרלה.

אבן הפינה של הקתדרלה הונחה ב-12 בספטמבר 1958 והמבנה הוא ביטוי אמנותי של האדריכל הברזילאי המפורסם אוסקר נימאייר. כבר ב-1960 עמדה על תילה הסטרוקטורה הבסיסית - המבנה במתחם המעגלי, בקוטר 70 מטרים. משולי המעגל מתרוממים 16 עמודי בטון בעלי פרופיל משולש בגודל משתנה המשוכים לכדי צורת היפרבולה ושוקלים 90 טונות כל אחד. עמודים אלה יחדיו יוצרים מבנה של היפרבולואיד ונועדו לייצג זוג ידיים הנישאות לשמיים.

בדומה לעיר כולה שנבנתה מן היסוד בגישה מודרניסטית ובה מבנים מודרניים בלבד, קתדרלה זו היא ביטוי ייחודי ופורץ דרך של אדריכלות מודרנית.

אלמנטים במבנה, וסביב לו עריכה

ב-31 במאי 1970 נחנכה רשמית הקתדרלה, שכבר כללה את מעטפת הזכוכית החיצונית השקופה. ברחבה שממנה ניגשים לבית התפילה מצוים ארבעה פסלי ברונזה בגובה 3 מטרים, המייצגים את השליחים; אלה פוסלו בסיועו של הפסל דנטה קרוסה ב-1968. מהתקרה, בפנים אולם התפילה, תלוים בכבלי פלדה שלושה פסלי מלאכים. מידות ומשקל עבור כל פסל: הקטן - אורכו 2.22 מטרים ומשקלו 100 קילוגרמים; הבינוני - 3.40 מטרים אורכו ו-200 קילוגרמים משקלו; הגדול 4.25 מטרים אורכו והוא שוקל 300 ק"ג. אלה פוסלו על ידי אלפרדו ססצ'יאטי ב-1970, יחד עם דנטה קרוסה.

ב-1977 כוסו קירותיו של בית הטבילה, שצורתו אובאלית, באריחים קרמיים צבועים (עבודתו של אטוס בולקאו). מגדל ובו ארבעה פעמונים, תרומה של ממשלת ספרד, משלים את המתחם האדריכלי. תקרת אולם התפילה מעוטרת בויטראז' הכולל 16 חלקי פיברגלס בגוונים של כחול, ירוק, לבן וחום, המשובצים בין עמודי הבטון. כל חלק כזה מותאם למשולשים שבסיסם 10 מטרים ו-30 מטרים גובהם, ואלה נצבעו בידי מריאן פרטי ב-1990.

המזבח נתרם בידי האפיפיור פאולוס השישי, וצלם הקדושה המגנה של ברזיל, אפארסידה, הוא העתק מדויק של הצלם המקורי, השמור בעיירה אפארסידה שבמדינת סאו פאולו.

הויה-סקרה (Via Sacra) היא יצירה של אמיליאנו די-קוולקנטי. בכניסה לקתדרלה מצוי עמוד תווך, בו תיאור דרכה בחיים של מרים, אם ישו (אלה צוירו בידי אטוס בולקאו, שיצר, כאמור, את הפאנל הקראמי באגף ההטבלה). כיום, אבי הקתדרלה הוא המונסיניור (מינוי כבוד של האפיפיור, בהתייעצות עם הבישוף המקומי) מרקוני ויניסיוס פריירה, הכומר הראשון שנולד בברזיליה ובה גם הוסמך לכמורה. כיוון שהקתדרלה ממוקמת בקרית משרדי הממשלה, הרכב קהילת המתפללים אינו קבוע; חלק גדול מהמבקרים בה הם תיירים או עובדי הממשלה. הקתדרלה פתוחה למבקרים בכל ימות השבוע, להוציא בשעות המיסה.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא קתדרלת ברזיליה בוויקישיתוף