ראווי שנקרבנגלית: রবি শংকর;‏ 7 באפריל 192011 בדצמבר 2012) היה מוזיקאי הודי, מלחין מוזיקה הינדוסטנית קלאסית וידוע ביכולת הנגינה שלו בסיטאר.

ראווי שנקר
रवि शंकर
לידה 7 באפריל 1920
ואראנסי, הראג' הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 בדצמבר 2012 (בגיל 92)
סן דייגו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הראג' הבריטי, הודו עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1930–2012 (כ־82 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית הינדוסטנית, Indian classical music עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית, הינדי עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה סיטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים His Master's Voice, דויטשה גרמופון, Pacific Jazz Records, דארק הורס רקורדס, פרייבט מיוזיק, אפל רקורדס, מנטיקור רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Annapurna Devi (19411961) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים נורה ג'ונס, Shubbo Shankar, אנושקה שנקר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
www.ravishankar.org
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שנקר השפיע לאורך הקריירה שלו על מוזיקאים רבים, הוא זכה להכרה רבה לאחר שג'ורג' האריסון, חבר להקת הביטלס, הפך לתלמידו ונחשב לאחד המוזיקאים הבולטים שחשפו את המוזיקה ההודית אל המערב במהלך שנות ה-60.

הוא אביהן של הזמרת האמריקנית נורה ג'ונס ושל נגנית הסיטאר אנושקה שנקר (הן אחיות למחצה) ושל שובהנדרה שנקר.

שנקר היה אחד המדריכים הידועים ביותר של הסיטאר במחצית השנייה של המאה ה-20, בשנת 1999 הוענק לו התואר "בהרט רטנה", התואר האזרחי החשוב ביותר בהודו.

ביוגרפיה עריכה

שנקר נולד נולד בשם "רבינדרה שנקר צ'וודהורי" ב-7 באפריל 1920, בורנאסי בתקופת המנדט הבריטי למשפחה ממוצא בנגלי. הוא היה הצעיר מבין 7 אחים. אביו, שנקר צ'וודהורי, היה בריסטר (סוג של עורך דין) וחוקר מלומד במידל טמפל אשר היה ממוקם בבנגלדש. מאוחר יותר עבר אביו לאנגליה ועבד כעורך דין. הוא לא פגש את שנקר עד שזה היה בן 8. שנקר קיצר את שמו לראווי (שמש).

בגיל 10 נסע עם אחיו לפריז. אחיו היה רקדן וכוריאוגרף וחבר בלהקת מחול וראווי הצטרף למסע ההופעות שלהם. עד גיל 13 הפך לחבר בלהקה.

הלהקה הופיעה באירופה וארצות הברית ושנקר למד באותה תקופה צרפתית ולנגן על כלים הודים מסורתיים ונחשף למוזיקה קלאסית מערבית, ג'אז וקולנוע.

ב-1935 שמע שנקר את נגינתו של אלאודין קאן, אחד המוזיקאים ההודים הבולטים בהודו במאה ה-20 כאשר זה הופיע באירופה. הוא החל ללמוד אצלו והתלווה לסיבוב ההופעותיו, כאשר אלאודין הציע לשנקר לחזור איתו להודו ולהפוך למוזיקאי מקצועי.

ב-1938 חזר שנקר להודו לעיירה מאיהר אשר נמצאת במאדהיה פרדש והחל ללמוד מוזיקה קלאסית הודית אצל אלאודין קאן. ב-1939 החל להופיע בעיקר עם סיטאר וב-1944 סיים את לימודיו.

שנקר עבר למומבאי והצטרף לארגון תיאטרון אשר בין השאר הלחין מוזיקה לבלט. הוא החל להוציא אלבומים ועבד בתור המנהל המוזיקלי ב"אול אינדיה רדיו".

בין 19491956 עבר לניו דלהי והקים את התזמורת הסימפונית הלאומית של הודו והלחין עבורה יצירות אשר שילבו בין מוזיקה קלאסית מערבית להודית, תוך שימוש בכלי נגינה קלאסיים וכלי נגינה הודים מסורתיים. והחל לכתוב ראגה.

באותה תקופה גם כתב את הפסקול לסרט "הטרילוגיה של אפו" אשר נחשב לאחד הסרטים המוערכים בקולנוע ההודי.

בין 19561969 החלה הפריצה הבינלאומית שנקר, כאשר מנהל התזמורת הסימפונית של הודו הכיר בינו לבין הכנר יהודי מנוחין.[1] הוא הופיע עם מנוחין בניו יורק. הוא עזב את התזמורת הסימפונית ההודית והחל בסיבוב הופעות בבריטניה, גרמניה וארצות הברית. שנקר קיים הופעות קטנות והכיר לקהל את המוזיקה ההודית. הוא הוציא את אלבומו הראשון במערב, Three Raga ב-1956. סיבוב ההופעות שלו בארצות הברית הוקלט והוא החל להופיע בפסטיבלים שונים.

רבים עם זאת הכירו אותו במערב כאשר ג'ורג' האריסון החל ללמוד אצלו, מה שהשפיע על המוזיקה של להקת הביטלס.[2]

ב-1968 זכה ביחד עם יהודי מנוחין בפרס גראמי למוזיקה הקאמרית הטובה ביותר, באותה שנה אף חיבר את המוזיקה לסרט "צ'ארלי" בכיכובו של קליף רוברטסון.

שנה לאחר מכן הופיע בפסטיבל וודסטוק, מאוחר יותר ביקש להפריד עצמו מילדי הפרחים וטען שכואב לו לראות את הקישור של הסמים אל המוזיקה, אותה הוא רואה כרוחנית ודתית.

ב-1970 החל ללמד מוזיקה בארצות הברית באוניברסיטאות שונות. כמו כן הלחין קונצ'רטו לתזמורת הסימפונית של לונדון. ב-1971 ארגן ביחד עם ג'ורג' האריסון את הקונצרט למען בנגלדש, למען איסוף כספים לפליטי המלחמה בבנגלדש, הקונצרט התקיים במדיסון סקוור גרדן שבניו יורק. ב-1973 זכה בפרס אמי השני שלו על אלבום השנה.

ב-1974 הוזמן להופיע בבית הלבן. ב-1982 היה מועמד שנקר לאוסקר על הלחנת הפסקול לסרט גנדי. בשנות ה-80 הופיע במוסקבה עם התזמורת הפילהרמונית של מוסקבה.

בין 19861992 התמנה להיות חבר ברג'יה סבהה, הבית העליון של הפרלמנט ההודי, בו נהוג שהנשיא ממנה 12 חברים בזכות תרומתם לאומנות, ספרות, מדע או שירותים חברתיים. ב-1989 הלחין ביחד עם פיליפ גלאס את Ghanashyam. במהלך שנות ה-90 המשיך להופיע בקונצרטים ברחבי העולם.

בשנת 2002 זכה בגראמי השלישי שלו בקטגוריית אלבום מוזיקת העולם הטוב ביותר. בשנת 2011 קיים את מופע הקונצרט האחרון שלו באירופה.

במהלך חייו הוציא לאור שלושה ספרים: שניים מהם ביוגרפיים ואחד ללימוד מוזיקה הודית.

חייו הפרטיים ומשפחתו עריכה

שנקר התחתן ב-1941 עם בתו של אלאדין קאן, שנה לאחר מכן נולד להם בנם, אך ב-1962 התגרשו. בשנות ה-70 יצא עם סו ג'ונס, מפיקה מניו יורק וב-1979 נולדה בתם נורה ג'ונס. בסוף שנות ה-70 יצא עם שוקניה ראג'ן איתה התחתן ב-1989. וב-1981 נולדה להם בתם אנושקה שנקר.

אחייניתו היא המוזיקאית אננדה שנקר.

הופעתו האחרונה הייתה ב-4 בנובמבר 2012. הוא הופיע ביחד עם בתו אנושקה בקליפורניה, ארצות הברית.[3]

ב-9 בדצמבר 2012 הובהל לבית החולים לאחר שהתלונן על קשיי נשימה, ב-11 בדצמבר נפטר לאחר ניתוח להחלפת שסתום הלב.

הכרה ופרסים עריכה

ממשלת הודו עריכה

  • התואר פדמה בושן (1967)
  • התואר פדמה ויבושן (1981)
  • בהרט רנטה (1999)

באקדמיה וממשלות בעולם עריכה

פרסים אומנותיים עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ראווי שנקר בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Veejay Sai, Yehudi Menuchin's desi connect, The News Minute, ‏23.10.2016 (באנגלית)
  2. ^ המוזיקאי האגדי ראווי שנקר הלך לעולמו, באתר וואלה!‏, 12 בדצמבר 2012
  3. ^ מת נגן הסיטאר האגדי ראווי שנקר, באתר nrg‏, 12 בדצמבר 2012