ראיון עם הערפד (סרט)

ראיון עם הערפד
Interview with the Vampire: The Vampire Chronicles
	עטיפת תקליטור ה-DVD של הסרט
מבוסס על	ראיון עם הערפד
בימוי	ניל ג'ורדן
הופק בידי	דייוויד גפן, סטפן וולי
תסריט	אן רייס
עריכה	מיק אודסלי
שחקנים ראשיים	טום קרוז; בראד פיט; אנטוניו בנדרס; סטיבן ריאה; קירסטן דנסט
מוזיקה	אליוט גולדנטל
צילום	פיליפ רוסלו
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	The Geffen Film Company
חברה מפיצה	האחים וורנר
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	11 בנובמבר 1994
משך הקרנה	122 דקות
שפת הסרט	אנגלית; צרפתית
סוגה	סרט אימה, סרט ערפדים, סרט מבוסס יצירה ספרותית, סרט רומנטי, סרט פנטזיה, סרט דרמה
תקציב	$60,000,000
הכנסות	$223,664,608
הכנסות באתר מוג'ו	interviewwiththevampire
סרט הבא	מלכת הארורים
	דף הסרט ב־IMDb

ראיון עם הערפד (באנגלית: Interview with the Vampire: The Vampire Chronicles) הוא סרט קולנוע אמריקאי מסוגת אימה משנת 1994, המבוסס על הרומן "ראיון עם הערפד" מאת אן רייס משנת 1976. הסרט בוים על ידי ניל ג'ורדן וכיכבו בו טום קרוז, בראד פיט, אנטוניו בנדרס וקירסטן דנסט, אשר הייתה מועמדת בעבור משחקה לפרס גלובוס הזהב. הסרט זכה ב-4 פרסי סאטורן, בהם סרט האימה הטוב ביותר, והיה מועמד ל-5 פרסים נוספים. הסרט הוקדש לזכרו של ריבר פיניקס, שהיה אמור לגלם בסרט את דמותו של העיתונאי, אך נפטר ממנת יתר 4 שבועות טרם תחילת הצילומים.

עלילה עריכה

העלילה מסופרת בתוך סיפור מסגרת המתרחש בשנת 1988, בו עיתונאי (כריסטיאן סלייטר) מראיין את לואי (בראד פיט), המספר לו את קורותיו וכיצד הפך לערפד.

תחילת סיפורו של לואי הוא בשנת 1791. לואי היה בעל אדמה אמיד בלואיזיאנה אשר אשתו וילדו מתו. לואי מבקש למות ומושך את תשומת לבו של לסטאט הערפד (טום קרוז). לסטאט תוקף את לואי ומציע לו בחירה - למות מידיו או להפוך לערפד. לואי בוחר לבסוף להיות ערפד והופך לחניכו של לסטאט. אלא שבעוד שזה מנסה להדריכו כיצד ליהנות ממתנת האלמוות וכוחותיהם וכיצד לשתות דמם של בני אדם, לואי מסרב ומתעקש לשתות דם חיות בלבד. לאחר זמן מה, מתפתה לואי להיזון מדם אחת ממשרתותיו. מוכה חרטה מנסה לואי לשים קץ לחייו באמצעות שריפת ביתו, אך לסטאט מחלץ אותו וחייו ניצלים.

השניים נמלטים לניו אורלינס מוכת הדבר. לאחר ויכוח עם לסטאט בורח לואי לרבעים מוכי הדבר שם הוא מוצא את קלאודיה (קירסטן דנסט) - ילדה קטנה אשר התייתמה מהוריה בעקבות המחלה. לואי נכנע שוב ליצרו. לסטאט מוצא אותו ומאושר שלואי החל להדמות אליו והופך את קלאודיה לערפדית. השלושה חיים חיי משפחה משך מספר עשרות שנים ומלמדים את קלאודיה לפתות ולהרוג בני אדם בעבור דמם, אך זו מפתחת תסכול מאי-בגרותה הפיזית, שכן היא נותרת בגופה של ילדה בעוד נפשה מתבגרת. קלאודיה מגלה כיצד הפכה לערפדית - לואי שתה את דמה ולסטאט נתן לה את דמו [ובכך הפך אותה לערפדית], כאשר המניע שלו אנוכי לחלוטין - שמירת לואי קרוב אליו על ידי יצירת "צאצאית" משותפת. היא מפתחת איבה הולכת וגדלה כלפי לסטאט, ומחליטה להורגו על ידי הזנתו בדם "קר" - שני ילדים מתים - אשר מסוכן לערפדים. כאשר הוא נחלש, קלאודיה משספת את גרונו, ונראה כי הוא מת. לואי וקלאודיה נפטרים מגופת לסטאט בביצות ניו-אורלינס, אך זה מוצא דרך להיזון על תניני הביצה, וחוזר לרדוף אותם מספר שבועות לאחר מכן, כאשר הם בדרך לעזוב את ביתם לטובת פריז. קלאודיה ולואי מצליחים להימלט, בחסות שרפה גדולה שפורצת בבניין, ומאמינים כי הפעם לסטאט נהרג בשרפה.

לואי וקלאודיה מתחילים לחפש אחר ערפדים נוספים ופוגשים בארמנד (אנטוניו בנדרס) - העומד בראש קהילת ערפדים פריזאית גדולה. הם אף הופכים אישה בוגרת לערפדית כדי שזו תשמש כאמא לקלאודיה ובת זוג ללואי, אך זמן קצר לאחר מכן מתגלה פשעם לכאורה - רצח בן מינם. ערפדים מקהילתו של ארמנד כולאים את לואי ומותירים את קלאודיה ו"אמה" הערפדית להשרף באור השמש הקטלני לערפדים. ארמנד מצליח לשחרר את לואי אך משזה מגלה שהשתיים מתו הוא שורף את ערפדי הקהילה בעודם חיים ובורח.

לואי מספר כיצד הסתגל לבסוף לחיים כערפד בתרבות המודרנית ופגש בלסטאט שוב, עתה יצור מוחלש שאיננו רגיל בפלאים המודרניים, מעט לפני הראיון עם העיתונאי. עם סיום קורותיו של לואי העלילה חוזרת לסיפור המסגרת והעיתונאי מבקש מלואי שיהפכו לערפד, אך לואי מסרב ותוקף אותו. העיתונאי בורח ונמלט למכוניתו, רק כדי לגלות בה את לסטאט, שעקב אחר לואי לראיון והחליט להחזיר לעצמו את כוחו בעזרת דמו של העיתונאי ומציע לו את אותה ההצעה שהציע ללואי - למות מידיו או להפוך לערפד.

הצלחה קופתית וביקורות עריכה

הסרט יצא לאקרנים בארצות הברית ב-11 בנובמבר 1994, וגרף 36.4 מיליון דולרים בסוף השבוע הראשון, כמעט כפליים מהסרט הבא אחריו בטבלת ההכנסות באותו סוף שבוע^[1]. הסרט הוקרן במשך 8 שבועות וירד מהאקרנים לאחר שגרף בארצות הברית לבדה 105 מיליון דולרים. בסיכום עם הכנסות הקרנות הסרט בארצות נוספות סך הכנסותיו הגיע ל-223.6 מיליון דולרים.

הסרט זכה לביקורות מעורבות. מחד, מבקרים כגון רוג'ר איברט השוו אותו לסרט הערפדים הקלאסי נוספרטו^[2], ומנגד אחרים טענו כי הסרט מבולגן ומתקשה להחליט בין אימה לדרמה^[3]

על אף חילוקי הדעות בין המבקרים הסרט זכה לפרסים ושבחים בקרב צעירים וחובבי האימה. בין השאר היה מועמד למספר פרסי סאטורן, מהם זכה בארבעה, לרבות "סרט האימה הטוב ביותר", וכן למספר פרסי קולנוע של ערוץ MTV.