רגור

רגור מיקומו של רגור בקבוצת מפרש נתוני תצפית קבוצת כוכבים מפרש שמות נוספים γ במפרש, סוהייל אל מוחליף, אבן החן של שמי הדרום בהירות נראית 1.75 עלייה ישרה 08ʰ 09ᵐ 32.0ˢ מילי-שניות קשת בשנה נטייה ‏12″ ‏20′ ‏47°‏- מילי-שניות קשת בשנה מאפיינים פיזיים בהירות מוחלטת 5.30- מרחק 840 שנות אור 257.54 פארסק עוצמת הארה פי 11,500 מהשמש מהירות רדיאלית 15±3.1 קילומטר לשנייה היסט 2.92±0.3 אלפיות של שניות קשת מערכת כוכבים נלווים רגור E / D / C / B / A

רגור A (כפול ספקטרוסקופי) נתוני תצפית סוג על-ענק כחול / וולף-ראייה בהירות נראית 1.78 (כוללת) סיווג ספקטרלי WC8 / O7.5 I עלייה ישרה −6.07±0.3 אלפיות שניית קשת בשנה נטייה 10.43±0.32 אלפיות שניית קשת בשנה מאפיינים פיזיים בהירות מוחלטת 5.25- (כוללת) מרחק 157±10 פארסק שנות אור 48.14±3.07 פארסק רדיוס 13 / 3 רדיוסי שמש מסה 30 / 10 מסות שמש עוצמת הארה פי 10,500 מהשמש טמפרטורה 32,500 / 60,000 K מהירות רדיאלית 15±3.1 קילומטר לשנייה היסט 2.92±0.3 אלפיות של שניות קשת

רגור B נתוני תצפית סוג תת-ענק כחול בהירות נראית 4.27 סיווג ספקטרלי B? IV עלייה ישרה −6.07±0.3 אלפיות שניית קשת בשנה נטייה 10.43±0.32 אלפיות שניית קשת בשנה מאפיינים פיזיים בהירות מוחלטת 2.73- מרחק 157±10 פארסק שנות אור 48.14±3.07 פארסק עוצמת הארה פי 1,000 מהשמש מהירות רדיאלית 15±3.1 קילומטר לשנייה היסט 2.92±0.3 אלפיות של שניות קשת

רֶגוֹר (בכתיב לועזי: Regor) או γ במפרש, נקרא גם סוהייל אל מוחליף (בערבית سهيل المحلف - "הנפלא של האמונה", אך שם דומה, "סוהייל אל וואזן", ניתן גם לכוכב λ במפרש ולכן השימוש בו פחות מקובל) הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים מפרש ואחד מהכוכבים הבהירים בשמים. מקור השם רגור הוא היפוך של השם רוג'ר (Roger) ונקרא על שם האסטרונאוט רוג'ר צ'אפי, שנהרג בתאונת אימונים לקראת שיגור אפולו 1. בעוד כ-9,000 שנים יהיה הקוטב השמיימי הדרומי סמוך לרגור כך שבחצי הדרומי של כדור הארץ הכוכב לא ישקע כלל ויראה בכל שעות הלילה.

תכונות

רגור הוא למעשה מערכת מורכבת הכוללת לפחות שישה כוכבים במרחק של כ-840 שנות אור. אחד מכוכבי המערכת הוא כוכב וולף-ראייה הקרוב ביותר לכדור הארץ. בשל הספקטרום המיוחד של הכוכב הכפול רגור A, הכולל חוץ משילוב ספקטרום של שני כוכבים את קווי הפליטה המאפיינים כוכבי וולף ראייה, הכוכב מכונה גם "אבן החן של שמי הדרום".

רגור A

רגור A (נקרא גם ²γ במפרש) הוא בעצמו כוכב כפול ספקטרוסקופי, המורכב מעל-ענק כחול עם מסה של כ-30 מסות שמש ורדיוס של כ-13 רדיוסי שמש, ומכוכב וולף-ראייה שבעבר היה בעל מסה של לפחות 40 מסות שמש, אך בדומה לכוכבים מסוגו איבד את רובה על ידי השלכה של שכבותיו החיצוניות ועקב כך הוא נשאר עם כ-10 מסות שמש ורדיוס של כ-3 רדיוסי שמש. העל-ענק הוא בהיר יותר ומאיר בעוצמה של פי 180,000 מהשמש, אך רוב הקרינה שלו נפלטת בתחום העל-סגול כתוצאה מטמפרטורת פני השטח הגבוהה שלו, כ-32,500 קלווין. הטמפרטורה של הכוכב מסוג וולף-ראייה גבוהה עוד יותר, כ-60,000 קלווין, אך בשל רדיוסו הקטן בהרבה, עוצמת ההארה שלו היא פי 100,000 מהשמש, כמעט כולה בתחום העל-סגול. שני הכוכבים ממשיכים להעיף החוצה ענני גז מסיביים: כוכב וולף-ראייה בקצב של פי 100 מיליון מרוח השמש (כשלוש מיליוניות מסת שמש בשנה) והעל-ענק בקצב של פי 4 מיליון מרוח השמש והתנגשות ענני הגז הנפלטים משני הכוכבים יוצרת קרינת X.

כוכבי וולף-ראייה מתפתחים במהירות גבוהה במיוחד ונראה שכוכב וולף-ראייה זה נמצא לקראת סיום חייו והוא צפוי להפוך לסופרנובה. גם בן הזוג, שהתפתחותו איטית יותר, צפוי לגורל דומה.

שני הכוכבים מקיפים זה את זה במחזור בן 78.5 ימים ובמרחק של מעט יותר מיחידה אסטרונומית.

רגור D ,C ,B ו-E

במרחק של כ-15,000 יחידות אסטרונומיות מרגור A, נמצא רגור B (נקרא גם ¹γ במפרש). זהו תת-ענק כחול עם בהירות מדרגה 4.27 שניתן להפרדה מרגור A באמצעות משקפת טובה או טלסקופ חובבים עם הפרדה זוויתית של יותר מ-40 שניות קשת. חוץ ממנו ניתן להבחין באמצעות טלסקופ בעוד שני כוכבים לבנים (רגור C ו-D) עם בהירויות מדרגה 8.2 ו-9.1 בהפרדה זוויתית של כ-60 וכ-90 שניות קשת. טלסקופ מקצועי מאפשר להבחין בכוכב נוסף, שנמצא במרחק זוויתי של פחות מ-2 שניות קשת מרגור D. זהו רגור E, שבהירותו היא מדרגה 12.5.

קישורים חיצוניים

• רגור באתר של ג'ים קלר
• רגור באנציקלופדיית המדע של דייוויד דארלינג
• רגור, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים