רודולף שטיינר

רודולף יוזף לורנץ שטיינר (בגרמנית: Rudolf Joseph Lorenz Steiner; ‏27 בפברואר 1861 – 30 במרץ 1925), היה פילוסוף, מורה רוחני ואדריכל אוסטרי, ומייסד האנתרופוסופיה. נולד בקראלייביצה שבאימפריה האוסטרית (כיום קרואטיה).

רודולף שטיינר
Rudolf Steiner

לידה	27 בפברואר 1861 Donji Kraljevec, ממלכת קרואטיה (ההבסבורגית), האימפריה האוסטרית
פטירה	30 במרץ 1925 (בגיל 64) דורנאך, שווייץ
שם לידה	Rudolf Joseph Lorenz Steiner
מקום קבורה	דורנאך
השקפה דתית	אנתרופוסופיה
מקום לימודים	האוניברסיטה הטכנית של וינה, אוניברסיטת רוסטוק
מוסדות	האוניברסיטה הטכנית של וינה
זרם	פנומנולוגיה, הוליזם
תחומי עניין	מטאפיזיקה, אפיסטמולוגיה
עיסוק	מייסד ארגונים, פילוסוף, occultist, אוטוביוגרף, מורה, מחזאי, אדריכל, מבקר ספרות, מוזיקולוג, סופר, כוריאוגרף, esotericist, משורר, מעצב תכשיטים
הושפע מ	אריסטו, הגל, ניטשה, גתה, תאוסופיה
השפיע על	קנדינסקי, שווייצר
מדינה	אוסטרו-הונגריה (קרואטיה), שווייץ
פרסים והוקרה	Subba Row Medal (1909)
בן או בת זוג	Marie Steiner-von Sivers
חתימה

שטיינר יצר תנועה דתית הנקראת אנתרופוסופיה, תנועה זאת קיימת גם במאה העשרים ואחת ולה עשרות אלפי חסידים ברחבי העולם. שטיינר מואשם פעמים רבות באנטישמיות, בעקבות סקירה של כתביו לאורך השנים.

לפי שטיינר, מרבית תודעתנו נסתרת מאיתנו. במרכז תפיסתו עמדה תפיסה אחדותית של האדם המשלבת בין גוף, נפש ורוח. האנתרופוסופיה, לפי שטיינר, הוגדרה כ"שביל הדעת אל ה'רוחי' שבעולם". לפי תפיסתו, "חוקר הרוח" חייב שתתעורר בו כמיהה לדעת, כצורך פנימי עמוק. רק אלה המונעים מצורך פנימי זה יכולים לצעוד בנתיביה של האנתרופוסופיה.

התשתית הרעיונית

רודולף שטיינר עסק בהגות בימים בהם מדעי הטבע שלטו בדעת הקהל, על כל המשמעויות החברתיות והפילוסופיות הנגזרות מכך, ובעיקר, מעט סובלנות ביחס למושג "רוחניות". שטיינר אשר היה בקיא במדעי הטבע, התמחה במחקריו של גתה במדעי הטבע (תרומתו וחקירותיו של גתה היו שנויות במחלוקת כבר אז כמו גם היום). שטיינר סבר ואף טען בלהט, כי ראיית העולם הנשקפת מתחום מדעי הטבע אינה מתאימה אלא לתיאור חלק צר של ההוויה והמציאות כולה. יתר על כן, טען כי כל עוד נבסס את היכרותנו את העולם וההוויה על מה שנמסר לנו מחושינו - לעולם לא נכיר ולא נבין לעומק את האדם והעולם.

לפי שטיינר, חיי האדם, מהלידה ועד המוות, הם רק קטע מקיום רחב יותר, המתחיל הרבה לפני לידת האדם ונמשך אל מעבר למוות. מכאן שתודעת האדם, השוכנת בגופו הפיסי, גם היא רק חלק מתודעה רחבה יותר שגבולותיה חורגים הרחק מן הגבולות של הגוף הפיזי, ועל כן מרבית תודעתנו נסתרת מאיתנו.

על יסוד התפיסה הזאת, ניסה שטיינר לבסס שיטה שתאפשר רכישת ידע שלא דרך החושים, אלא על ידי קבלתו מ"עולמות עליונים", שבהם ממילא שוכן חלק מתודעתנו. במרכז תפיסתו עמדה תפיסה אחדותית של האדם המשלבת בין גוף, נפש ורוח.

שטיינר נמשך אחר חקירותיו של גתה במדעי הטבע, לא רק בגלל תוצאותיהן, אלא גם בגלל המתודולוגיה שאפיינה את חקירותיו, כלומר, חיפוש אחר "אידאות" הפועלות בבסיס הטבע. שיטת החקירה של גתה סיפקה השראה וסימוכין, לדעתו של שטיינר, לאופן שבו יש לחקור את העולם. כלומר, העולם החושי אינו הצוהר היחיד הפתוח לנו להבנת המציאות.

עמדותיו ודעותיו הקימו עליו מתנגדים רבים מן הכנסייה ומקרב זרמים רעיוניים שונים. מול מחנה מתנגדים עצום זה עמדו לשטיינר קומץ חסידים נלהבים.

ייסוד התנועה האנתרופוסופית

במהלך גיבוש רעיונותיו, שהלכו ונשאו אופי מיסטי יותר ויותר, פרסם שטיינר חיבורים רבים שבהם התעמת עם שיטתו הפילוסופית של קאנט, שלפיה כל הקיים מעבר לעולם החושי, במהותו, לא יוכל להיות ידוע וגלוי לנו לעולם.

שטיינר טען כי העולם "הרוחי" גלוי ואינו חסום בפני תודעתנו. בתוך כך התנתק שטיינר יותר ויותר מן הזרם התרבותי שממנו צמח, נטה אל המיסטיקה והצטרף לחברה התיאוסופית. בתקופה זו רבו עימותיו גם עם התיאוסופים עצמם. שטיינר יצא נגד נטייתם ל"ספירטיזים" בלבד והסתפקותם בקבלת השראה מהעולם התת-מודע. לדידו של שטיינר, קניית הדעת "הרוחית" היא תהליך מתודי, המעוגן בנהלים ברורים, בעל הסדרי חקירה מסודרים, הדומים לחקירה מדעית רגילה. כתוצאה מחילוקי דעות אלה, פרש שטיינר מן החברה התאוסופית והקים בשנת 1913 את החברה האנתרופוסופית, אשר קבעה את מרכזה ליד בזל. האנתרופוסופיה, לפי שטיינר, הוגדרה כ"שביל הדעת אל ה'רוחי' שבעולם". לפי תפיסתו, "חוקר הרוח" חייב שתתעורר בו כמיהה לדעת, כצורך פנימי עמוק. רק אלה המונעים מצורך פנימי זה יכולים לצעוד בנתיבותיה של האנתרופוסופיה.

אידאולוגיות שהגה

• האנתרופוסופיה, כמו התיאוסופיה, מקבלת את תורת גלגול הנשמות - גלגול עוקב גלגול ומהווה את תוצאתו. מה שרכשה הנשמה בגלגולה הקודם נישא עימה אל גלגולה הבא מכוח חוקי ה"קארמה" המבוססים על סדר עניינים מוסרי, ואין לו לאדם דרך הימלטות מסדרי עולם אלה. אישיות האדם היא מבנה מורכב מגוף חומרי, גוף אתרי, גוף אסטראלי ו"האני" - חלקים אלה מתחברים זה לזה עם לידת האדם ונפרדים זה מזה עם מותו. בספרו "גוף, נפש, רוח" דן שטיינר בנושאים אלה. ספרו זה ספג ביקורת קשה עם פרסומו, בין היתר מקרב יהודים אחדים אשר ראו בו פרסום אסור של תורת הנסתר ברבים. לעומת מבקריו טען שטיינר, כי אנו חיים בתקופה בה האדם כבר בשל לקבלת תורות אלה.
• המדינה המשולשת, על פי התוכנית הפוליטית המהפכנית שהגה, הציע שטיינר מבנה חברתי / מדיני חדש. במקום המדינה בצורת הארגון המוכרת שלה, יקום אורגניזם חברתי המורכב משלושה מישורים - המישור הכלכלי, המישור הפוליטי-המדינה והמישור הרוחני-תרבותי (דת, חינוך, אמנות, מדע, השכלה, רוחניות). כל מישור פועל למעשה באופן אוטונומי, על פי סוג היחסים האופייני לו (יחסים המושתתים על אינטרסים רב צדדיים בכלכלה, על זכויות ודמוקרטיה במישור הפוליטי ועל השראה חופשית במישור הרוחני), ונמנע מהתערבות במישור אחר. בכל מישור זיהה שטיינר ערך המצוי בגרעינו ושלאורו מתקיימים היחסים. ערכים אלו הם למעשה אותם הערכים שהתגבשו כסיסמת המהפכה הצרפתית: אחווה (מצוי בגרעין האימפולס של הכלכלה המודרנית), שוויון (מצוי בגרעין האימפולס של הדמוקרטיה) וחירות (בגרעין האימפולס של חיי הרוח והתרבות). בתואם עם שלושת מישורי החברה, כתב שטיינר, יכולים שלושת האידיאלים לבוא לידי מימוש מבלי לסתור אלו את אלו. כך, באופן טבעי, אחדות האורגניזם החברתי מתקבלת כתוצאה מיחסי הגומלין המתקיימים בין שלושת המישורים. שטיינר ראה בסדר חברתי זה מזור לסבלי האנושות - שכן הוא מאפשר הימנעות משיבושים רבים הנגרמים כתוצאה מערבובם של המישורים - על הערכים וסוגי היחסים המובחנים שלהם. בנוסף, הסדר מכיל בתוכו מענה לצורך בכלכלה המודרנית כדי לאפשר פיתוח וקדמה מצד אחד, ועם זאת אפשרות שמירה והגברה של הפעילות הרוחנית כפעילות מאזנת. הפעילות הרוחנית זוכה, באמצעות ההקפדה על חירותה האוטונומית, להכרה ולמעמד מחודש כאשר היא מתייצבת כשחקן נוסף לצידן של המדינה והכלכלה.
• חינוך, לשטיינר היו שאיפות חינוכיות מרחיקות לכת, בין פעליו הרבים הקים שטיינר בתי ספר אשר חינכו לאור תפיסות העולם האנתרופוסופיות. בנוסף, הוקמו על ידי שטיינר גם בתי ספר מיוחדים לבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית ולמקופחי גורל. החינוך האנתרופוסופי קנה לו מקום במדינות רבות, בהן גם ישראל.

הביקורת הנאצית כלפיו

בנוסף לחסידים ותומכים, חוג מתרחב של אויבים נהיה מודע יותר ויותר לפעילות של רודולף שטיינר. מאמר של אדולף היטלר מן ה-15 במרץ 1921, בעיתון הנציונאל סוציאליסטי פלקישר באובכטר, היווה את ההתקפה החריפה ביותר בדפוס על דרכו של שטיינר:

זהו שקר ברור לעם הגרמני, בצו הממשלה הגרמנית, כשמישהו טוען שסיימון סרב. האמת היא שסיימון הכריז שהוא מוכן לקבל את הסכם ורסאי לחמש שנים, ובכך, למעשה לתמיד. זוהי פזיזות מפלצתית כאשר מר סיימון זה, שאינו איש ראקציוני של האל אלא, נהפוך הוא, עובד שכיר של העם הגרמני, מתיימר להכריז שהעם הגרמני אינו יכול להעריך נכונה את יכולת העבודה שלו. ייתכן וסיימון יכול למעשה להעריך זאת טוב יותר; האיש מופיע כמי שכבר מעריך בדיוק את כושר העבודה של העם הגרמני. במהלך האירוע בלונדון עלו על פני השטח, בהדרגה, נסיבות כה מסתוריות שאין זה רק הולם לאלא גם נחוץ לבדוק מקרוב יותר את האדון המיניסטר הזה – החבר האינטימי של האנתרופוסוף הגנוסטי רודולף שטיינר, שהוא בעצמו חסיד של הסדר החברתי המשולש שהוא אחד מן השיטות הרבות היהודיות לחלוטין להרוס את מצב התודעה הנורמלי של האנשים – לראות האם פניו חסרות הבינה, חסרות הבינה לפי דעתו של לויד ג'ורג', הן באמת רק תוצאה של מחסור ברוח או אולי זוהי תולעת שמאחוריה מסתתר משהו אחר...

פולין תשתלט על שלזיה עילית. גרמניה תתמרד. צרפת תתפוס את חבל הרור במקרה של אופוזיציה גרמנית, ואז מר סיימון עם פניו המטופשים, חסרי הדעת, כפי שאמר מר לויד ג'ורג', ייצג שוב את העם הגרמני. ואז ידיד זה של גרמניה ושל רודולף שטיינר יגרום לנו שוב לראות, שכדי לשמור את חבל הרוהר אנו יכולים להתפשר על שלזיה עילית מהר יותר כי שלזיה עילית מייצרת 43 מיליון טון פחם וחבל הרור 115 מיליון טון. ובכך הוא ישכנע אותנו, אנשים יראי שמיים ושוחרי טוב שכמונו, לשם שמיים לא תהיה שום אופוזיציה אמיתית, רק שלום ותבונה, נהי המלחמה המוכר והידוע של העתון הגרמני ליון והלויט. למען השלום והשקט ולמען חבל הרוהר נוותר על שלזיה עילית וששה חודשים מאוחר יותר, בזכות סיבה אחרת, נאבד את חבל הרור בכל מקרה להנאת העולם כולו. למר סיימון עדיין יהיה אותו מבט מטופש. כפי שאמר לויד ג'ורג", הוא חסר דעה.

וזוהי אחת מן הסיבות העיקריות לפירוק הנשק של העם הגרמני. זוהי הכוונה לעשות את העם הגרמני לחסר מגן וזה אינו נוגע רק במיליציה הבווארית. ולכן אנו מוחים כנגד זה ולא מפרספקטיבה צרת מוחין. ומהו הכוח המניע מאחורי כל השטניות הזו? היהודים, חבריו של ד'ר רודולף שטיינר, שהוא ידידו של סיימון חסר הדעת.

אויביו של שטיינר, ובראשם בתקופתו, אדולף היטלר, לא עצרו במתקפה בדפוס. הם ערכו גם תקפו אותו ואת תומכיו. שטיינר הוזמן להרצות במלון ארבע העונות במינכן. מלון זה שימש, אם לצטט מתוך ספרו של ראובני בשם "הסדר העולמי החדש" להתכנסויות של 'האמא של הנציונל-סוציאליזים' התולֵה סוסייטי. כאשר שטיינר למד את הסיטואציה הוא סירב לבטל את הרצאתו. ה. באוכנבשר לקח על עצמו את האחריות לביטחונו של שטיינר. הדיווח שלו מראה את הסכנה האמיתית שעמדה בפני שטיינר כאשר הנציונאל סוציאליסטים כיבו את האורות ותקפו את הבמה. בניו יורק טיימס דווח כי:

מינכן נהנתה מהפגנה פרועה כאשר הכהן הגרמני הגדול של התאוסופיה, רודולף שטיינר, הרצה על 'החייאת החשיבה', בפני קהל שיותר ממחציתו היה מורכב מנשים. ראקציונרים מאורגנים, נאצים ואנטישמים נכנסו להרצאה בכוח, ולקראת הסוף כיבו את האורות והשתררה מהומה. חזיזים ופצצות סירחון הושלכו בתאוסופיות ואז זרמו אויביו של שטיינר לבמה ופתחו בקטטה עד שהמשטרה פינתה את האולם.

ואז צעדו המפגינים אל כיכר תחנת הרכבת בכוונה להשחית את דגלי הרפובליקה. אבל אלו הוסתרו עכשיו באפלה ובחשאי במקומות בטוחים. המפגינים המאוכזבים הסתפקו בשירת 'שיר הדגל' האימפריאליסטי מסביב לתרנים החשופים.

— נכתב בידי סטפן י. ופורסם בניו יורק טיימס בשנת 2001

יחסו ליהודים

יש הטוענים כי יחסו של שטיינר הושפע מהשקפות אנטישמיות מתוך סקירה של דבריו לאורך השנים.. אחרים טוענים שכל חייו יצא שטיינר נגד האנטישמיות, ואף יצר קשר עם הוגי דעות ואנשי מקצוע יהודיים במהלך דרכו, וביניהם פרופסור הוגו ברגמן. על כך ניתן לקרוא בספר שיצא לאור בעברית: "יהדות ואנתרופוסופיה", המפגש של פרופ' ש"ה ברגמן עם ד"ר רודולף שטיינר.

ספרים

חלק מבין כתביו של שטיינר שראו אור בעברית.

בהוצאת אסטרולוג

• אנתרופוסופיה בחיי היום יום
• חקלאות ביו-דינאמית
• התגשמות שנייה וקרמה
• מחשבה אנושית ומחשבה קוסמית
• מיתוסים קדומים
• צבע - התפתחות דרך עבודה עם צבע
• הממד הרביעי - הגאומטריה הקדושה של האלכימיה והמתמטיקה

בהוצאות אחרות

• הוצאת חירות, יצאו לאור מעל 140 ספרים מכל תחומי האנתרופוסופיה: http://daniel-zahavi.co.il/

• היוולדות חוזרת וחוק הגורל, הוצאת מיכאל תל אביב
• כיצד קונים דעת העולמות העליונים, הוצאת מיכאל
• גוף, נפש, רוח.
• הכשרת החשיבה לשימוש מעשי - על מדיטציה.
• חינוך הילד לאור מדע הרוח.
• אסתטיקה של העתיד - פרי רוחו של גתה.
• לוח שנה לנפש.
• הפילוסופיה של החרות, בהוצאת תג.

מחזות

• שער ההתקדשות, מחזה המסתורין הראשון - מחזה רוזנקרויצרי, תרגום יפתח בן אהרון, בימוי: יעקב ארנן ביחד עם מרים ארנן, תיאטרון המלה, הרדוף.

קישורים חיצוניים

• רודולף שטיינר, ברשת החברתית Goodreads
• כתבי רודולף שטיינר בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• רודולף שטיינר (1861-1925), דף שער בספרייה הלאומית
• ארכיב חינמי של כתבי רודולף שטיינר בעברית באתר של דניאל זהבי http://daniel-zahavi.co.il

• רודולף שטיינר, באתר "אנתרופוסופיה בישראל"
• רודולף שטיינר, באתר המגזין "אדם עולם"
• מאמרים על יהדות ואנתרופוסופיה - ד"ר ישראל קורן
• יהדות ואנתרופוסופיה - מחלוקות עתיקות בלבוש חדש, הוצאת אדרא, תל אביב 2019 (ספר בשני כרכים) - ד"ר ישראל קורן
• רודולף שטיינר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)