רוסלאן ולודמילה

רוסלאן ולודמילהרוסית: Руслан и Людмила) היא פואמה שנכתבה בשנים 18171820 בידי אלכסנדר פושקין, גדול משוררי רוסיה, ומאוחר יותר עובדה לאופרה השונה במידת מה בעלילתה ובדמויותיה.

לז'אנר הפואמות הרומנטיות מהווה יצירה זו את מה שדון קישוט מהווה לז'אנר סיפורי האבירים. מספר דמויות ביצירה הפכו לאבות-טיפוס של ספרות מאוחרת יותר, וזו אחת היצירות החשובות ביותר שנכתבו בשפה הרוסית. החידוש בה הוא שילוב של הומור סרקאסטי וציני ביצירה רומנטית שירית, דבר שלא היה קיים בספרות הרוסית המוקדמת יותר. טכניקת החריזה הווירטואוזית מהווה עד היום מודל לחיקוי למשוררי רוסיה.

תמצית הפואמה עריכה

פתיחתה הקסומה של הפואמה נועדה להכניס את הקורא אל עולם האגדה הרוסי, ולאחר מכן באים שישה פרקי שירה, המכילים 2822 שורות, המספרים את סיפור העלילה: לודמילה היא נסיכה יפהפייה בת י"ז שנים, בתו של הנסיך הגדול והנערץ מקייב ולדימיר-שמש, ארוסתו של רוסלאן, האביר עז הרוח. בליל הכלולות הנסיכה בהירת השיער נחטפת בידי המכשף הרשע צ'רנומור. ולדימיר מבטיח לזה שיציל את הנסיכה את ידה וחצי מממלכתו. הפואמה עוקבת אחר מסעו הנועז של האביר האמיץ אל מעבר להררי השחור למעונו של הכשפן ובחזרה אל הקרת קייב המעטירה. בדרכו פוגש רוסלאן יצורים מסקרנים, מכשפים, קוסמים, ואת שלושת מחזריה הנכזבים של לודמילה שקיבלו לפתע תקווה חדשה: פרלאף הזללן והפחדן, רטמיר התמים והלוהב, ורוגדאי האכזר והמרושע.

האופרה עריכה

רוסלאן ולודמילה היא אופרה בחמש מערכות. המוזיקה לאופרה נכתבה בידי מיכאיל גלינקה, לליברית שכתב ולריאן פיודורוביץ' שירקוב על פי הפואמה של פושקין. היא הועלתה לראשונה על ידי תיאטרון בולשוי בסנקט פטרבורג ב-9 בדצמבר 1842.

תרגומים לעברית עריכה

  • אלכסנדר סרגייביץ' פושקין, רוסלן ולודמילה, מרוסית: אלכס בנדרסקי. הוצאה עצמית, תשס"ב 2002.
  • א"ס פושקין, רוסלן ולודמילה, מרוסית: יואל נץ. הוצאת "גוונים", תשע"ג 2013.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא רוסלאן ולודמילה בוויקישיתוף