רות וסטהיימר

מטפלת מינית אמריקאית

רות קרולה וסטהיימרגרמנית ובאנגלית: Ruth Westheimer; נולדה בשם קרולה רות זיגל ב-4 ביוני 1928) היא סקסולוגית, שחקנית וסופרת אמריקאית-יהודייה. התחילה את קריירת המדיה שלה בשנת 1980 בתוכנית רדיו שהסבה לה הצלחה גדולה ופרסום רב. כתבה במהלך חייה מעל 40 ספרים העוסקים במיניות.

רות וסטהיימר
Ruth Westheimer
לידה 4 ביוני 1928 (בת 95)
ויזנפלד, רפובליקת ויימאר גרמניהגרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Karola Ruth Siegel עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, רפובליקת ויימאר, גרמניה, גרמניה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים מנהטן עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
תקופת הפעילות מ-1984 עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק סורבון עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מדליית מגנוס הירשפלד (1994)
  • מדליית ליאו בק (2002)
  • היכל התהילה של נשים בטכנולוגיה (2010)
  • עמית אקדמיית ניו יורק לרפואה עריכת הנתון בוויקינתונים
drruth.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

וסטהיימר נולדה בוויזנפלד שבגרמניה, ליד קרלשטדט על המיין (אנ'), וגדלה במשפחה דתית לא ציונית.[1] לאחר שאביה נלקח על ידי הנאצים, היא נשלחה על ידי אימה לשווייץ ב-1 בינואר 1939, ושם עברה את תקופת מלחמת העולם השנייה. עד ספטמבר 1941 קיבלה מכתבים מבני משפחתה, אז פסקו באחת. לאחר המלחמה הסתבר לה שהוריה נספו בשואה.[2]

לאחר תום המלחמה עלתה לארץ ישראל והצטרפה לקבוצת "עיינות" בקיבוץ רמת דוד, שם שינתה את שמה מקרולה לרות. אחרי כשנתיים עברה לירושלים והצטרפה לארגון ההגנה. היא הוכשרה בירי צלפים ונפצעה במהלך מתקפה אווירית מפצצה במהלך מלחמת העצמאות.

ב-1950 עברה לצרפת ולמדה פסיכולוגיה באוניברסיטת הסורבון, שם גם לימדה. בשנת 1956 היגרה לארצות הברית ולמדה באוניברסיטת קולומביה, שם סיימה את לימודי התואר השני בסוציולוגיה ואחריו דוקטורט בחינוך. את הפוסט-דוקטורט שלה על מיניות האדם עשתה ב-New York Hospital-Cornell University Medical Center בניו יורק, אצל הלן זינגר קפלן, מחלוצות הטיפול המיני.

בשנת 1980 החלה תוכנית הרדיו שלה, "Sexually Speaking", בניו יורק. בהמשך אותה שנה שודרה לראשונה גם תוכנית הטלוויזיה שלה, "Sexually Speaking", כתוכנית מוקלטת באורך כ-15 דקות. התוכנית זכתה להצלחה רבה ושודרה בכל רחבי ארצות הברית, והיא נחשבה לכנה, הומוריסטית ומעוררת כבוד.

וסטהיימר כתבה מספר ספרים על מיניות האדם, בהם "Dr. Ruth's Encyclopedia of Sex". היא גם הועסקה כמרצה וחוקרת באוניברסיטת ניו יורק והעבירה סמינרים, למשל באוניברסיטת ייל. במקביל היא מנהלת קליניקה משלה.

וסטהיימר נוהגת לבקר הרבה במדינת ישראל, ולשאת הרצאות בתחומי מומחיותה. בתחילת ימי ערוץ 2 הנחתה תוכנית בנושאי ייעוץ מיני, "מין תוכנית", כשלצידה השדר ערד ניר.

נהגה להשתתף בכנסים, סדנאות וימי עיון בנושא החינוך המיני של משרד החינוך בהנחייתה של חנה הראל.

ב-2002 זכתה במדליה מטעם מכון ליאו בק עבור פועלה בתחומי סובלנות וצדק חברתי. בשנת 2012 השתתפה בכנס ועידת הנשיא.[3]

מלמדת ומעבירה קורסים בייל ובפרינסטון.

ב-2019, נעשה עליה סרט תיעודי, תשאלו את ד"ר רות (Ask Dr. Ruth).[4]

בנובמבר 2023, מינתה אותה מושלת ניו יורק, לשגרירה למלחמה בבדידות של מדינת ניו יורק[5].

משפחתה עריכה

וסטהיימר הייתה נשואה שלוש פעמים. בריאיון ציינה כי כל אחד מהנישואין שלה לימד אותה רבות על זוגיות ועל עצות למערכות יחסים. לאחר שני גירושין, היא הרגישה שהפעם השלישית בה התחתנה הייתה "החתונה האמיתית". נישואין אלו שרדו עד למותו של בעלה, מנפרד וסטהיימר, בשנת 1997.

לווסטהיימר שני ילדים וארבעה נכדים. היא דוברת ארבע שפות: אנגלית, עברית, גרמנית וצרפתית.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ רות וסטהיימר, עיון מחדש בחוויה יהודית-גרמנית, 2006
  2. ^ ד"ר רות: בשביל יהודים, מין אף פעם לא היה בעיה, צח יוקד, nrg, 2013
  3. ^ ועידת הנשיא 2012.
  4. ^ Ask Dr. Ruth, נבדק ב-2019-08-08
  5. ^ Gilbert, Allison (2023-11-09). "Dr. Ruth Saved People's Sex Lives. Now She Wants to Cure Loneliness". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2023-11-10.