רחוב הלל
רחוב הלל הוא רחוב מרכזי בירושלים, המהווה חלק חשוב מן המע"ר של ירושלים. הרחוב משמש כציר תנועה המקשר בין רחוב המלך ג'ורג' החמישי לרחוב בן-סירא ולממילא, במקביל למדרחוב בן-יהודה. חלקו התחתון של הרחוב גובל מצידו האחד בשכונת נחלת שבעה ומצידו השני בגן העצמאות.
 | |
| רחוב הלל | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | הלל הזקן, מגדולי התנאים |
| מיקום | |
| מדינה | ישראל |
| עיר | ירושלים |
| שכונה | מרכז העיר |
| קואורדינטות | 31°46′47″N 35°13′09″E / 31.77976667°N 35.21916389°E |
  | |
.jpg)
היסטוריה עריכה
הבניין הראשון ברחוב, בניין בית הספר שמידט, נבנה בין השנים 1880 - 1886. מרבית הבניינים ברחוב נבנו בתקופת המנדט הבריטי ומשקפים את הסגנון האדריכלי של התקופה. האזור היה חלק ממתחם "גן אנטימוס" (לעיתים נכתב גם כ "גן אבטימוס" - על שמו של נזיר יווני אורתודוקסי שגר במקום ועיבד את האדמה) שנקנה מהפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים על ידי חברת הכשרת היישוב, שהתפתח לאזור המשולש[1]. באזור רחוב הלל חברת הכשרת היישוב הקימה מספר מבנים ומכרה או חכרה חלק מהמגרשים, עליהם הוקם בית היולדות סדובסקי ברחוב הלל 14 שנחנך בשנת 1933, מולו נחנך "בית החינוך לילדי עובדים ע"ש ח' ארלוזורוב בירושלים" באותה שנה[2] ומלון עדן מצידו השני של הרחוב ב-1938[3].
בתקופת המנדט רחוב הלל היה חלק מרחוב בצלאל[4]. לאחר הקמת המדינה שונה שם הרחוב ונקרא על שם הלל הזקן, ובסמוך לו מקבילו, רחוב שמאי, על שם שמאי הזקן. בין רחוב הלל לרחוב שמאי מקשר רחוב דרום (על שם החנות והוצאת הספרים של מיכל יצחק רבינוביץ' שחרבה בפיגוע ברחוב בן-יהודה ב-1948). רחוב זה נקרא בסלנג הירושלמי "הפסאז'" ושיכן בעבר את קולנוע אורנע וקולנוע אוריון ובתי עסק רבים אחרים, כמו גם את משרדי מינהל מקרקעי ישראל. ברחוב הלל עצמו שכנו מספר בתי קולנוע. עוד בתקופת המנדט שכן בקצהו מדרום-מזרחי, בפינת רחוב שלומציון המלכה, קולנוע רקס. בין שנות החמישים לשנות התשעים שכנו בו בתי הקולנוע "אורגיל" ו"רון". בשנות ה-50 הוקם "בית הכשרת הישוב" העומד במרכז הרחוב (באתר בו שכן בית היולדות סדובסקי) שימש כמשרדיה של חברת הכשרת הישוב טרם הופרטה ונמכרה לאיש העסקים יעקב נמרודי, שהעביר את המשרדים לתל אביב[5].
אתרים ומבנים לאורך הרחוב עריכה
הרחוב הוא עסקי ומסחרי ברובו, ולאורכו חנויות, בתי קפה, פאבים ובנייני משרדים. ברחוב ממוקמים הסניפים הראשונים והמקוריים של שתי רשתות בתי קפה מוכרות, שהחלו את דרכן ברחוב הלל ועם הזמן צמחו והתפשטו ברחבי הארץ - ארומה אספרסו בר וקפה הלל (שהרחוב העניק לו את שמו). עסקים נוספים שהתחילו דרכם ברחוב הלל הם רשת החנויות "שש", פיצת "צ'ילי", רשת New Deli ועוד. מבנים אחרים לאורך הרחוב אכלסו, וחלקם עודם מאכלסים, שלוחות ואגפים של משרדי ממשלה שונים כמו גם את לשכת העיתונות הממשלתית בבית אגרון.
מבנים בולטים וראויים לציון לאורך הרחוב הם:
- בניין מלון עדן (בעבר משרד הקליטה וקודם לכן משרדי בנק ישראל)
- בית הכשרת הישוב (הלל 14, שהוקם על מקומו ההיסטורי של בית היולדות סדובסקי שפעל בין השנים 1933 עד 1948 ונהרס בשנות החמישים). בבניין שכנו משרדי העיתון מעריב בירושלים עד שנת 2009[6].
- מלון מגדל ירושלים
- בית הכנסת האיטלקי
- בית אגרון
- הקמפוס הירושלמי של מכללת ליפשיץ
- בית הספר הניסויי ירושלים
- מוזיאון הסובלנות
במהלך שנת 2006 בוצעו עבודות תשתית נרחבות שנעשו כחלק מפרויקט שיקום מרכז העיר ירושלים. רחוב הלל הפך לרחוב משולב עם מדרחוב, שבו נתיב אחד בלבד לכלי רכב - מרחוב המלך ג'ורג' עד כיכר החתולות. שיפוץ זה נעשה בתכנונה של אדריכלית הנוף יעל מוריה.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ יהושע בן-אריה, ארץ בראי עברה: מחקרים בגאוגרפיה היסטורית של ארץ ישראל, בעריכת רן אהרנסון וחגית לבסקי. ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית ירושלים, 2001, עמוד: 419
- ^ בית החינוך לילדי עובדים ע"ש ח' ארלוזורוב בירושלים - למלאת עשר שנים לקיומו
- ^ מלון יהודי מפואר בירושלים העברית, הַבֹּקֶר, 12 באפריל 1938
- ^ בעניין רחוב בצלאל, הארץ, 3 ביוני 1942
- ^ לפי אתר החברה 3 הבניינים ברח´ הלל 12–16 הם עדיין בבעלות החברה
- ^ מיכל מרגלית, עוד צעד להתייעלות: עיתון "מעריב" יפנה את משרדיו בירושלים וישכיר אותם לגורם אחר, באתר גלובס, 21 בינואר 2009