ריינג'ר 8

גשושית אמריקאית

ריינג'ר 8אנגלית: Ranger 8) הייתה משימת חלל אמריקאית ששוגרה על ידי נאס"א ב-17 בפברואר 1965 במטרה לחקור את הירח במסגרת תוכנית ריינג'ר. מטרת הגשושית הייתה לשדר תמונות ברזולוציה גבוהה של פני הירח במהלך התרסקותה על פניו. ריינג'ר 8 התרסקה על הירח בהצלחה ב-20 בפברואר ותוך כדי התרסקותה שידרה תמונות של הירח. משימה זו הייתה המשימה המוצלחת השנייה בתוכנית ריינג'ר.

ריינג'ר 8
Ranger 8
מידע כללי
סוכנות חלל נאס"א
יצרן JPL
תאריך שיגור 17 בפברואר 1965, 17:05 UTC
משגר אטלס-אג'ינה B
אתר שיגור נמל החלל קייפ קנוורל
משימה
סוג משימה התרסקות על הירח תוך כדי צילומו
גרם שמיים הירח
אתר נחיתה ים השלווה
2°43′12″N 24°36′36″E / 2.72000°N 24.61000°E / 2.72000; 24.61000
תאריך נחיתה התרסקות: 20 בפברואר 1965,
09:57:36 UTC
משך המשימה הכולל 17 בפברואר 1965 – הווה (59 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
משך המשימה 64.9 שעות
מידע טכני
משקל בשיגור 367 ק"ג
אורך 4.6 מטרים
רוחב 1.5 מטרים
גובה 3.6 מטרים
קישורים חיצוניים
מספר קטלוג לוויינים 01086
מאגר המידע הלאומי 1965-010A

מבנה החללית עריכה

ריינג'ר 8 הייתה חללית ריינג'ר מבלוק 3. החללית כללה בסיס משושה מאלומיניום ברוחב 1.5 מטרים, עליו הורכבו מערכות ההנעה והכוח, מעליהם הורכב חרוט קטום ראש שהכיל את מצלמות הטלוויזיה. שני לוחות סולאריים באורך 1.537 מטרים וברוחב 0.739 מטרים נפרשו ככנפיים משני צדדים נגדיים של הבסיס, כך שאורך החללית מקצה לקצה היה 4.6 מטרים. אנטנת צלחת לטווח רחוק הורכבה על אחד מקודקודי הבסיס, ואנטנה היכולה לשדר ולקלוט אותות מכל הכיוונים הורכבה בראש החרוט הקטום. גובהה הכולל של החללית היה 3.6 מטרים.

ההנעה שנדרשה לתיקון המסלול סופקה על ידי מנוע הידרזין שהפיק דחף של 224 ניוטון. זווית הגישה נשלטה באמצעות 12 נחירי פליטה (שפלטו גז חנקן), שהיו כפופים להוראותיהם של 3 גירוסקופים, 4 חיישני שמש ראשיים ושניים משניים, וחיישן ארץ אחד. כוח חשמלי הופק על ידי הלוחות הסולאריים, ששטחם הכולל היה 2.3 מ"ר, שהפיקו 200 ואט. שתי בטריות בעלות קיבולת של 1.2 קילו-ואט-שעה (kW·h) שיכלו לספק חשמל במשך 9 שעות, סיפקו כוח חשמלי לכל אחד משני הסטים הנפרדים של מערכות הצילום והתקשורת. שתי בטריות בעלות קיבולת של 1 קילו-ואט-שעה (kW·h) שמרו אנרגיה לתפעול השוטף של החללית.

חלליות הריינג'ר מבלוק 3 נשאו מערכת שכללה 6 מצלמות טלוויזיה, ועברו טיהור לפני שיגורם כדי למנוע זיהום של קרקע הירח. מערכת מצלמות הטלוויזיה שנשאו חלליות הבלוק 3 שקלה 173 ק"ג, והחליפה את קפסולת הסייסמוגרף שנשאו הריינג'רים מבלוק 2. מבין 6 המצלמות, 2 היו בעלות יכולת סריקה מלאה ו-4 בעלות יכולת סריקה חלקית.

המשימה עריכה

 
הירח כפי שצולם על ידי ריינג'ר 8.

ריינג'ר 8 שוגרה ב-17 בפברואר 1965, 17:05 UTC, על גבי משגר אטלס-אג'ינה B מנמל החלל קייפ קנוורל, למסלול חנייה סביב כדור הארץ בגובה 185 ק"מ. 14 דקות לאחר מכן הופעלו שוב מנועי שלב האג'ינה למשך 90 שניות, והחללית נכנסה למסלול מעבר אל הירח. אחרי שנפרדה משלב האג'ינה נפרשו הלוחות הסולאריים של החללית, הופעלו מערכות הניווט, והתקשורת עברה לידי האנטנה לטווח הרחוק. יום אחר כך, ב-18 בפברואר, במרחק 160,000 ק"מ מכדור הארץ, בוצע תיקון המסלול שהושלם בהצלחה, למעט בעיות תקשורת שאירעו ב-27 הדקות בהם בוצע התמרון.

ב-20 בפברואר 1965 הגיעה ריינג'ר 8 אל הירח. בשעה 9:34:32 UTC, כ-23 דקות לפני ההתרסקות, בגובה 2,510 ק"מ מפני הירח, צולמה התמונה הראשונה של הירח. במהלך 23 הדקות שעד להתרסקות שודרו בהצלחה 7,137 תמונות ברזולוציה הולכת וגדלה, כאשר התמונה האחרונה הייתה ברזולוציה של מטר וחצי. החללית התרסקה על הירח בתנועה ישרה על פני מסלול היפרבולי עם זווית אסימפטוטית נכנסת של 13.6°- מקו המשווה של הירח. נטיית מסלול ההתרסקות הייתה 16.5°. בשעה 9:57:36.756 UTC‏, 64.9 שעות לאחר שיגורה, התרסקה ריינג'ר 8 בים השלווה, (2°43′12″N 24°36′36″E / 2.72000°N 24.61000°E / 2.72000; 24.61000), במהירות של כ-2.68 ק"מ לשנייה (9,648 קמ"ש).

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ריינג'ר 8 בוויקישיתוף