ריצ'רד פיינמן

פיזיקאי יהודי אמריקני, חתן פרס נובל

ריצ'רד פיליפס פיינמןאנגלית: Richard Phillips Feynman‏; 11 במאי 1918, קווינס, ניו יורק, ארצות הברית15 בפברואר 1988, לוס אנג'לס, קליפורניה) היה פיזיקאי יהודי-אמריקאי, זוכה פרס נובל לפיזיקה לשנת 1965 על עבודתו בתחום האלקטרודינמיקה הקוואנטית. תרם רבות לפיתוחה של תורת האלקטרודינמיקה הקוונטית בפרט, לפיזיקה בכלל, וכן היה מרצה רב-השראה. היה שותף ב"פרויקט מנהטן" לפיתוח הפצצה האטומית וחבר בולט ב"ועדת רוג'רס" שחקרה את נסיבות אסון מעבורת החלל צ'לנג'ר.

ריצ'רד פיליפס פיינמן
Richard Phillips Feynman
לידה 11 במאי 1918
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 בפברואר 1988 (בגיל 69)
המרכז הרפואי האוניברסיטאי של קליפורניה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה
מקום מגורים ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות מאונטיין ויו עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט ג'ון וילר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט ג'ורג' זייג, Henry Hoyt Hilton, Carl Iddings, Willard Henry Wells, Frank Lee Vernon, Jr., Giovanni Rossi Lomanitz, Elisha R. Huggins, Finn Ravndal, Steven Kenneth Kauffmann, James M. Bardeen, Sam M. Berman, Koichi Mano, אלברט היבס, מייקל ברנג'ר, Thomas Curtright, Michael Cohen, Laurie Brown, Philip Moss Platzman, Howard Arthur Kabakow, Marvin Chester, Frank Edward Barnes עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס נובל לפיזיקה (1965)
  • פרס ארנסט לורנס (1962)
  • המדליה הלאומית למדעים (1979)
  • פרס אלברט איינשטיין (1954)
  • חבר זר של החברה המלכותית (8 באפריל 1965)
  • מדליית ארסטד (1972)
  • מדליית הזהב הבין-לאומית ע"ש נילס בוהר (1973)
  • עמית פטנאם (1939)
  • עמית החברה הפיזיקלית האמריקאית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Arline Feynman (יוני 194216 ביוני 1945) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Michelle Feynman עריכת הנתון בוויקינתונים
richardfeynman.com
תרומות עיקריות
עבודתו בתחום תורת האלקטרודינמיקה הקוונטית.
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לפרסומו של פיינמן הוסיפו גם הרפתקאותיו ועלילותיו השונות, כפי שתוארו בספריו "אתה בטח מתלוצץ, מיסטר פיינמן!" ו"מה אכפת לך מה חושבים אחרים?".

ריצ'רד פיינמן, שגם בסביבה ליברלית כמו האקדמיה נחשב לפורץ גבולות בחשיבתו וליוצא דופן בהגיגיו, הקדים פעמים רבות את זמנו, וחזה התפתחויות טכנולוגיות עתידיות שנים רבות ואף עשרות שנים לפני שאלה באו לעולם. בין תחזיותיו: המצאת הטרנזיסטור, המחשב הקוונטי, והננוטכנולוגיה.

קורות חיים עריכה

 
ריצ'רד פיינמן

פיינמן נולד בפאר רוקאווי (Far Rockaway) שבקווינס, ניו יורק, בן בכור להוריו, יהודים חילוניים ממוצא ליטאי. כצעיר הושפע מאביו אשר עודד אותו לשאול שאלות על מנת לצאת מגבולות החשיבה המסורתית. אמו תרמה לאישיותו את חוש ההומור שלו, שנשאר איתו כל חייו. בתור ילד הוא התעניין בתיקון מקלטי רדיו[1], ניחן בחוש לנושאי הנדסה, והתנסה במעבדת כימיה ביתית. בצעירותו הוא גם התעניין במתמטיקה ופיתח נושאים שונים כמו נגזרת חלקית בשימוש בסימנים שהוא המציא, עוד לפני שנכנס לקולג'.

פיינמן קיבל תואר ראשון מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) ב-1939, ותואר דוקטור מאוניברסיטת פרינסטון ב-1942. מנחה התזה שלו היה ג'ון ארצ'יבלד וילר. אחרי שסיים את כתיבת התזה שלו על מכניקת הקוונטים, הראה אותה וילר לאיינשטיין, אך האחרון פקפק בה. בזמן מחקר הדוקטורט, נשא פיינמן לאשה את ארלין גרינבאום אשר אובחנה כחולת שחפת, מחלה חשוכת מרפא באותה תקופה.

במהלך מלחמת העולם השנייה עבד במעבדות לוס-אלאמוס במסגרת פרויקט מנהטן לפיתוח פצצת האטום. אשתו הראשונה התגוררה בבית חולים סמוך, אך נפטרה במהלך המלחמה. לאחר המלחמה, קיבל משרת פרופסור באוניברסיטת קורנל. בשנת 1951, לאחר שנת שבתון בברזיל, עבר ללמד במכון הטכנולוגי של קליפורניה, שם לימד רוב ימיו.

ב-1978 עבר פיינמן ניתוח להוצאת גידול סרטני מבטנו, שפגע בכלייתו. הוא עבר ניתוחים נוספים ב-1986 וב-1987, אך בפברואר 1988 הוא אושפז בבית החולים של אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס עקב סיבוך בכליות ונפטר לאחר שנים עשר ימים.

עבודתו המדעית עריכה

עיקר עבודתו של פיינמן הייתה בתחום מכניקת הקוונטים. הוא פיתח מספר גישות לחשוב על הדינמיקה הקוונטית, כאשר הבולטת שבהם היא האינטגרל המסילתי והפרופגטור. לפי גישת אינטגרל המסלול של פיינמן, מערכת קוונטית מתקדמת בזמן בין נקודות שונות במרחב דרך כל המסלולים האפשריים, כאשר כל מסלול משוקלל במופע (פאזה) מרוכבת שפרופורציונית לפעולה הקלאסית של המסילה, כלומר: לאיבר  . מגישה זו אפשר לקבל את עקרון הפעולה המינימלית הקלאסי כאשר לוקחים בחשבון את ההתאבכות בין המסלולים. מסלולים יתאבכו בצורה בונה סביב מסלול מסוים, רק אם כל הפאזות במסלולים קרובים אליו יהיו דומות מאוד לפאזה המקורית. כלומר, השינוי בפאזה - שהוא השינוי בפעולה   יהיה אפס.

בשנת 1939 הוא הוכיח משפט הלמן-פיינמן.

פיינמן גם הציע את פירושו לפתרונות בעלי האנרגיה השלילית של משוואת דיראק, הלא הם האנטי-חלקיקים. לפי פיינמן, אנטי-חלקיק הוא בעצם חלקיק רגיל שנע אחורה בזמן ובא אלינו מהעתיד. פיינמן גם הוכיח שפרשנות זו עקבית עם כל התכונות שנצפו עבור אנטי-חלקיקים ושקולה להתייחסות אליהם כאל "חורים".

מאמצו הגדול ביותר, עליו קיבל את פרס נובל לפיזיקה, הוא פיתוח תורת אלקטרודינמיקה קוונטית (Quantum Electrodynamics או בראשי תיבות QED) המטפלת בתופעת האלקטרומגנטיות באופן קוונטי מלא. בין השאר ביצע פיינמן קוונטיזציה של השדה החשמלי והמגנטי והציג אותם כ"קווזי"-חלקיקים נושאי כוח הנקראים "פוטונים". עבודתו של פיינמן הפכה בהמשך בסיס למודל הסטנדרטי כאשר גם הכוחות הגרעיניים טופלו בצורה זו.

פיינמן ידוע בשל תרומתו הרבה להוראת הפיזיקה. סדרת הספרים שנכתבה בעקבות הרצאותיו במכון הטכנולוגי של קליפורניה - הרצאות פיינמן על פיזיקה (לא תורגמו לעברית) - היא אחת מסדרות הספרים הפופולריות והמוערכות ביותר בקרב הפקולטות לפיזיקה. ספרים אלה נחשבים למאתגרים במיוחד, ורמתם גבוהה מרמת הלימודים הממוצעת בתואר ראשון. כפיצוי על כך, הם כוללים דיונים מעניינים ונקודות מבט חדשות.

בשנת 1959 הוא הציע אחסון נתונים דיגיטליים על גבי DNA.

המתמטיקאי הפולני-אמריקאי מארק כץ (אנ') אמר: "יש שני סוגי גאונים. הגאון ה'רגיל', העושה דברים, אך משאיר לך את האפשרות לחשוב שגם אתה היית יכול לעשותם, אילו רק השתדלת, וישנו ה'קוסם', זה שאין לך מושג איך הוא עושה דברים... ריצ'רד פיינמן הוא קוסם מהדרגה הגבוהה ביותר"[2].

חקירת אסון הצ'לנג'ר עריכה

לאחר אסון התרסקות המעבורת "צ'לנג'ר" ב-1986, התבקש פיינמן להשתתף בוועדת חקירה לברור נסיבות התאונה. פיינמן התגייס למשימה בהסתייגות רבה, משום שהיה בשלבים אחרונים של מחלת הסרטן. פיינמן למד את התחום במהירות, בעיקר באמצעות תחקור ישיר של מהנדסי נאס"א. בשלב מסוים הגיע פיינמן למסקנה שראשי הוועדה שבה השתתף, לא היו מעוניינים להגיע לחקר האמת, אלא ביקשו לסיים את החקירה ללא מהומות.

הסיבה להתפוצצות המעבורת הודלפה לפיינמן על ידי חברים בוועדה שחששו למסור את המידע ישירות עקב חששם כי יבולע להם. פיינמן הדגים את הסיבה להתפוצצות באופן פרובוקטיבי בניסוי פיזיקלי פשוט ששודר בטלוויזיה. הסיבה לפיצוץ נבעה מהטמפרטורה הנמוכה ששררה בעת המראת המעבורת, שגרמה לחלק מהאטמים להפוך לקשיחים ולאבד מגמישותם ומיעילות האטימה שלהם, ובשל כך נגרמה דליפת דלק. מלבד המסקנות הפיזיקליות, היו לפיינמן גם מסקנות בתחום הארגוני. לדעתו, האווירה ששררה בנאס"א הייתה כזו, שמנהלים בכירים בנאס"א העדיפו "שקט תעשייתי" על פני הקשבה לחששות המהנדסים. באופן זה, יכולים היו המנהלים להגן על עצמם מפני מחדלים ותביעות אפשריות. המהנדסים, מצידם, למדו עם הזמן שאם הם מעוררים דאגות ומפנים אותן כלפי מעלה, הדבר לא מתקבל בעין יפה. באופן זה, לטענת פיינמן, אף על פי שהיו מהנדסים שחששו שכשל באטמים עלול לגרום לאסון, לא ננקטה כל פעולה ממשית על מנת למנוע אותו. חקירת אסון המעבורת ומסקנותיה מתוארות בספרו של פיינמן "מה אכפת לך מה חושבים אחרים?".

מספריו שיצאו לאור בעברית עריכה

יחסו לנשים עריכה

בספרו "אתה בטח מתלוצץ, מיסטר פיינמן!" פיינמן טוען כי נקט שיטות של "אמן פיתוי" והתייחס לנשים כחסרות ערך כדי לשכב איתן, שיטות שהוא טוען כי נטש בסופו של דבר. הוא מתאר גם איך נהג לעבוד ולערוך ישיבות במועדוני חשפנות, כיצד בעודו פרופסור בקאל-טק הוא צייר דיוקנאות עירום של תלמידותיו, וכיצד העמיד פנים שהוא סטודנט לתואר ראשון כדי לרמות נשים צעירות לשכב איתו. בעקבות כתבת דיוקן מחמיאה במלאת מאה שנים להולדתו בכתב העת המדעי הנחשב Nature, שלא הזכירה פרטים אלה, טענה לילה מקניל כי פיינמן מהווה דוגמה ליחס הסלחני על פגיעה בנשים שמקבלים מדענים גברים הנחשבים לגאונים בתחומם[3].

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • Richard P. Feynman, The character of physical law, Penguin Books, 1965
  • 1965 ,.Feynman, R.P., Leighton, R.B., Sands, M

The Feynman Lectures of Physics, (three volumes, Addison-Wesley, Reading, Massachusetts)

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ כשנשאל על ידי שכן איך הצליח לתקן מקלט רדיו בעצמו, השיב שראשית הוא חושב, מבין מה הבעיה ואז מתקן; על כך הגיב השכן בהתפעלות: "הילד הזה מתקן רדיו בכוח המחשבה!"
  2. ^ James Gleick, "Part Showman, All Genius", The New York Times, September 20 1992
  3. ^ Surely You’re a Creep, Mr. Feynman | Leila McNeill, The Baffler, ‏2019-01-07