ריקנבאקראנגלית: Rickenbacker) היא חברה אמריקאית לייצור גיטרות חשמליות. חברה זו הייתה הראשונה שייצרה את הגיטרה החשמלית בשנות ה-30. כל הייצור נעשה במפעלים בסנטה אנה שבקליפורניה.

ריקנבאקר
ריקנבאקר 330JG
ריקנבאקר 330JG
נתונים כלליים
מייסדים אדולף ריקנבאקר עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1931–הווה (כ־93 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה סנטה אנה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים גיטרה חשמלית, console steel guitar, lap steel guitar, גיטרה בס חשמלית, מגבר גיטרה עריכת הנתון בוויקינתונים
 
www.rickenbacker.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

החברה הוקמה בשם Electro String Instrument Corporation על ידי אדולף ריקנבאקר וג'ורג' בושון. ריקנבאקר שהיגר לארצות הברית משווייץ, שינה את הכתיב של שמו ל-Rickenbacker כדי להיראות פחות גרמני ולהקל על דוברי אנגלית.

הגיטרות הראשונות שהחברה זכו לכינוי "גיטרות מחבת", מכיוון שהצד הקדמי של הגוף שלהן היה עשוי ממתכת והיה בעל צורה עגולה.

החברה ייצרה גם מגברים תואמים לגיטרות האלה. את המגבר הראשון של Electro String עיצב ואן נסט (Van Nest) ושיכללו על ידי ראלף רוברטסון (Ralph Robertson) ו ב. לאנסינג (James B. Lansing). ב-1940 ליאו פנדר הקים בית מלאכה לתיקון מגברי Electro String, שהתפתח מאוחר יותר לפנדר, אחת החברות הגדולות לייצור מגברים וגיטרות.

עד אמצע שנות ה-50 חברת ריקנבאקר ייצרה בעיקר גיטרות Lap Steel, הנפוצות במוזיקת קאנטרי, אך מ-1956 החלה להתמקד בגיטרות חשמליות שאפיינו את הרוק אנד רול, שהחל להיכנס אז לאופנה.

ב-1963 ריקנבאקר פיתחו גיטרה חשמלית עם 12 מיתרים, שבה המיתרים הורכבו בזוגות. תחילה זה היה אבטיפוס נסיוני בלבד, אך צלילו הבהיר משך תשומת לב של מוזיקאים רבים והוא יוצר באופן המוני.

גיטרות של ריקנבאקר זכו לפרסום רב בשנות ה-60 בזכות העובדה שכל חברי הביטלס הרבו להשתמש בהן - ג'ון לנון וג'ורג' האריסון השתמשו בגיטרות חשמליות, פול מקרטני השתמש בגיטרה בס של ריקנבאקר ואף המתופף רינגו סטאר ניגן בה באלבומי הסולו שלו. לאור ההשפעה שהייתה לביטלס על עולם המוזיקה של שנות ה-60, גיטריסטים של להקות רבות אחרות השתמשו בגיטרות ריקנבאקר, ביניהן - הרולינג סטונז, המי, הבירדס, הביץ' בויז, הצבים, קרידנס קלירווטר רבייבל, ג'פרסון איירפליין.

בעקבות ירידת קרנו של סגנון הפלישה הבריטית בסוף שנות ה-60, פחת גם השימוש בגיטרות ריקנבאקר ואת מקומן תפסו גיטרות פנדר וגיבסון, שהתאימו יותר לרוק הכבד שהחל להיכנס לאופנה. עם זאת, גיטרות ריקנבאקר שימשו כמה אמנים בולטים בשנות ה-80, ביניהם אר.אי.אם., טום פטי ו-U2. עם חזרתה לאופנה של מוזיקת שנות ה-60 שהתרחשה בשנות ה-90 (למשל, כבריטפופ), חזרו גם גיטרות לשמש כמה אמנים ידועים, ביניהם אואזיס, ג'ף באקלי, רדיוהד, הלהקה הישראלית רוקפור והזמר אביב גפן.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ריקנבאקר בוויקישיתוף