רמת שלמה
רמת שלמה היא שכונה בצפון ירושלים, הממוקמת בין שכונת רמות אלון לשכונת שועפאט, בשטח שצורף לירושלים עם הרחבת גבולותיה לאחר מלחמת ששת הימים. השכונה קרויה על שמו של הרב שלמה זלמן אוירבך, והיא בעלת צביון חרדי. מספר התושבים בשכונה נכון ל-2010 הוא 17,566[1]
אודות השכונה
פרויקט "אצטדיון שועפאט"
בטרם נבנתה השכונה ניסה ראש העיר טדי קולק לקדם הקמת מרכז ספורט שבמרכזו אצטדיון כדורגל על "רכס שועפאט". תכנון הפרויקט השאפתני החל בשנת 1973 ובסוף התהליך הוגשה תוכנית להקמת מרכז ספורט המתאים לסטנדרטים אולימפיים. עבודות התשתית באזור החלו, וגררו אחריהן הפגנות של חרדים כנגד בניית אצטדיון בצפון העיר. נערים מנטורי קרתא גם חיבלו בכלים ההנדסיים שעבדו במקום[2]. ראש הממשלה, מנחם בגין, פנה אל ראש עיריית ירושלים בבקשה להקפיא את העבודות ובסופו של דבר נבנה אצטדיון טדי בדרום העיר באזור מלחה.
בראיון לאתר ynet סיפר האדריכל דוד קרויאנקר כי הקמת מרכז הספורט נועדה לחזק נוכחות של אוכלוסייה חילונית בצפון ירושלים:[3]
- "ראש עיריית ירושלים לשעבר, טדי קולק, שהכיר את העיר טוב יותר מכל אדם אחר, הבין כבר בתחילת שנות השמונים שיש כאן בעיה שצריך לפתור. כך נולד הרעיון לבנות בצפון העיר מרכז ספורט ענקי ברכס שועפאט. התוכנית כללה במקור בניית אצטדיון, הקמת מגרשי טניס, אולם כדורסל, קאנטרי קלאב ושאר שירותי ספורט לתושבים - כל זאת במטרה למשוך את האוכלוסייה החילונית גם צפונה."
שכונת "רמת שלמה"
במשך שנים היה הרכס מכוסה בעבודות העפר שנועדו לאצטדיון אך ללא פיתוח עירוני ושימש כחיץ בין השכונה הערבית שועפאט לשכונות רמת אשכול, וסנהדריה המורחבת כאשר בתווך עובר נחל צופים. במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 הוחל בהקמת שכונה לציבור החרדי על גבי הרכס.
השכונה נוסדה בסוף שנות ה-90 על פי תוכנית של האדריכל יעקב יער[4], על פי דברי המתכנן דגש הושם לשילוב השכונה בנוף הירושלמי. ונועדה לתת מענה למצוקת הדיור במגזר החרדי בירושלים. ב-1992 נבחרו שבע עמותות חרדיות להקים 2,100 יחידות דיור למשפחות נזקקות ולזכאים. השכונה ממוקמת בצפון העיר על ההר המפריד בין השכונה רמות אלון בצפון מערב, לבין השכונה הערבית שועפאט בצפון מזרח, ומכונה גם "רכס שועפאט", או "הרכס" מפני שנמצאת על הרכס עליו נמצאות שתי השכונות. השכונה ממוקמת בגובה של בין 690 - 810 מע"פ הים מטרים מעל פני הים.
נכון לשנת 2009 בשכונה מתגוררים 17,258 תושבים ב-2,320 יחידות דיור שגודלן הממוצע 93 מ"ר [5].
פסגת הרכס
בשכונה קיימת תת שכונה בשם "פסגת הרכס" השכונה הקטנה מרכזת את כל הרחובות הגבוהים של הרכס והשכונה נמצאת בגבהים 800 - 810 מטרים מעל פני הים הרחוב הראשי של התת שכונה הוא ברכת אברהם שבו נמצאת גם טיילת הרכס המשקיפה על כל ירושלים בתת שכונה זו גרים גם דתיים ומעט חילונים מסורתיים בעיקר ברחוב מרדכי בוקסבוים הנמצא מתחת לשועפט
קהילת חב"ד
כמאה ועשרים משפחות מחסידות חב"ד מתגוררות בשכונת רמת שלמה, בקהילה פעילה במיוחד בירושלים. עיקר הקהילה מתגוררת ברחוב הנקרא "האדמו"ר מליובאוויטש" על שם הרבי מליובאוויטש. במרכז הרחוב שוכן בית הכנסת החב"די בשכונה, הבנוי בצורת ביתו של הרבי בברוקלין מצופה באבנים אדומות כמוהו וידוע בכינוי 770 - מרכז חב"ד העולמי - על שם מספר הבית ברחוב בו הוא נמצא (חסידי חב"ד מכנים אותו בשם האנגלי של מספר הבית: seven-seventy).
רחובות השכונה
רחובות השכונה קרויים בשמות תורניים ורובם על-שם רבנים ואישי ציבור שנפטרו.
בתי כנסת בשכונה
- בית כנסת "המרכזי": בית כנסת עם כ-400 מקומות ישיבה ובראשו ישנה כיפה גדולה בקוטר של 12 מטרים ובגובה 5 מטרים.
- בית כנסת "חזון איש": ממוקם ברחוב זולטי פינת חזון איש, ובו מתפללים מאות אנשים מדי יום.
- בית כנסת "משכנות יעקב": בית כנסת חסידי הממוקם ברחוב סדיגורא, המכונה כ "שטיבלאך" והוא אחד מבתי הכנסת הגדולים בשכונה.
"פרשת רכס שועפאט"
בשנת 2001 פרסם כתב ערוץ 1, נפתלי בן סימון, כתבה שנתנה הד לשמועות שרצו זמן מה בקרב הציבור החרדי ועיקרן חשד כי עמותות שבנו את השכונה על פי אמות מידה שנועדו לתת פתרון למצוקת הדיור של האוכלוסייה החרדית בירושלים החליפו רשימות זכאים על מנת לאפשר לאנשים שונים רכישת דירות במחירים זולים במיוחד. אחד מאנשי הציבור ששמו נקשר בפרשה הוא מאיר פרוש לגביו נטען כי קרובי משפחתו רכשו דירות מעמותת "שערי ציון" המסונפת למפלגת "אגודת ישראל".
בראיון לעיתון "ידיעות אחרונות" אמר מי שהיה באותה תקופה סגן שר במשרד השיכון כי[6] "ייתכן שהיו מקרים שלא נבדקו בציציות...דברים אלה יתוקנו במהלך כהונתי, כדי למנוע פרצות כאלה בעתיד".
מחצבת אבנים עתיקה
במהלך חפירות שנערכו בשכונה נמצאה מחצבה עתיקה המשתרעת על שטח של כחמשה דונם וממצאי החפירה הוצגו לציבור במסיבת עיתונאים שנערכה בשנת 2007[7]. ייחודה של המחצבה הוא בגודלן העצום של האבנים שנחצבו ממנה. אורכן הוא כחמישה-שישה מטרים, והן מזכירות בגודלן את אבני הכותל המערבי.
באתר אף נמצאה לראשונה יתד ביקוע שלמה שהושארה במקום על ידי החוצבים, וזאת לצד מטבעות ושברי כלי חרס מהמאה הראשונה לספירה.
היבטים פוליטיים
כשכונות חדשות רבות בירושלים, אף על רמת שלמה נטען שהוקמה מעבר לקו הירוק, למרות שמפות קווי הפסקת האש מ 1948 מראות שהיא נבנתה בשטח המפורז[8]. הפלסטינים וכן רבות ממדינות העולם רואים בשכונה, כשאר השכונות היהודיות שנבנו מעבר לקו הירוק, התנחלות.
ב-9 במרץ 2010 אושרה הרחבת השכונה והקמת 1,600 יחידות דיור חדשות.[9] ההודעה על כך יצרה תקרית דיפלומטית, בעיקר משום שפורסמה בעיצומו של ביקור סגן נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, בישראל וברשות הפלסטינית במטרה להביא לחידוש שיחות השלום בין הצדדים. ביידן הובך, ומחה על התוכנית להרחבת השכונה.[10] מחאות רשמיות הוגשו גם על ידי מזכירת המדינה של ארצות הברית, הילרי רודהם קלינטון, ושרת החוץ של האיחוד האירופי, קתרין אשטון.[11]
הערות שוליים
- ^ עיריית ירושלים - נתונים סטטיסטיים.
- ^ דורון בר גיל, אומרים שהיה פה שמח: תולדות הפגנות החרדים בירושלים, 15 ביוני 2009, nrg מקומי
- ^ נטע סלע, ירושלים צריכה להיות חרדית, באתר ynet, 24 במאי 2006
- ^ אסתר זנדברג, יורים ולא בוכים, באתר הארץ
- ^ רמת שלמה - נתונים סטיסטיים מאתר עריית ירושלים
- ^ http://www.globes.co.il/news/home.aspx?fid=2&did=64808&nagish=1
- ^ נדב שרגאי, נחשפה מחצבה שסיפקה כנראה אבנים לבניית בית המקדש השני, באתר הארץ
- ^ אריאל כהנא, רמת שלמה אינה "שטח כבוש", 16 במרץ 2010
- ^ ניר חסון, אושרה הקמת 1,600 יחידות דיור בשכונת רמת שלמה בירושלים, באתר הארץ, 9 במרץ 2010
- ^ סוכנויות הידיעות ואבי יששכרוף, סגן נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן: ישראל חותרת תחת מאמצי ארצות הברית, באתר הארץ, 10 במרץ 2010
- ^ ברק רביד, שרת החוץ של האיחוד האירופי, קתרין אשטון, גינתה את הבנייה במזרח ירושלים, באתר הארץ, 10 במרץ 2010
| שכונות חרדיות בירושלים | ||
|---|---|---|
| תחילת היציאה מהחומות, לפני 1890 |  |
|
| בנייה בתקופה הטורקית, מ-1890 |
בתי אונגרין • בתי הורנשטיין • בתי ורשה • בתי נייטין • בתי ראנד • זכרון משה (התחרדה) • חצר שטרויס • שכונת אחווה (התחרדה) • גבעת שאול (התחרדה) • כרם אברהם (התחרדה) • שערי חסד • רוחמה |
|
| בנייה במנדט הבריטי |
בתי מונקאטש • גאולה • מחניים • סנהדריה • שיכון פאג"י • תל ארזה (התחרדה) • מקור ברוך (התחרדה) |
|
| בנייה ישראלית לפני מלחמת ששת הימים |
אונסדורף • בית וגן (התחרדה) • קריית מטרסדורף • קרית צאנז • קריית שבע קהילות • קריית שומרי אמונים • שיכון חב"ד • שמואל הנביא (התחרדה) • כרם • אונסדורף |
|
| בנייה ישראלית אחרי מלחמת ששת הימים |
גבעת משה • הר נוף • סנהדריה המורחבת • נוה יעקב מזרח • עזרת תורה • קריית בעלז • רמות פולין • רמת שלמה |
|
|
|
||