שאר ישוב כהן
הרב אליהו יוסף שְׁאָר יָשׁוּב כהן (ט' בחשוון ה'תרפ"ח, 4 בנובמבר 1927 - ג' באלול ה'תשע"ו, 5 בספטמבר 2016) היה רב דתי לאומי, רבה האשכנזי של חיפה בשנים 1975–2011 וחבר מועצת הרבנות הראשית. נשיא מכון הארי פישל, מכון אריאל, המדרשה הגבוהה לתורה ומכון נזר דוד.
 | |
| הרב שאר ישוב כהן בטקס חגיגת ל"ג בעומר בבית משפחת עבו, תשס"ז 2007 | |
| לידה |
4 בנובמבר 1927 ט' בחשוון ה'תרפ"ח ירושלים, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
5 בספטמבר 2016 (בגיל 88) ג' באלול ה'תשע"ו חיפה, ישראל |
| מקום קבורה | חלקת הנביאים, בית הקברות בהר הזיתים |
| מדינה |
ישראל |
| מקום פעילות | ירושלים, חיפה |
| תקופת הפעילות |
? – 5 בספטמבר 2016 |
| השתייכות | ציונות דתית |
| תפקידים נוספים | חבר מועצת הרבנות הראשית |
| רבותיו | אביו הרב דוד כהן, הרב צבי יהודה הכהן קוק והרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג |
| חיבוריו | ראה פסקה |
| אב |
דוד כהן |
  | |
ביוגרפיה עריכה
נולד בירושלים לרב דוד כהן המכונה "הרב הנזיר" ולשרה בת הרב חנוך אטקין, ממייסדות "אֹמן" – תנועת נשי המזרחי שהפכה אחר כך ל"אמונה". הוריו היו בני-דודים. לפי המסורת המשפחתית הוא דור 18 לשושלת רבנים. מקור השם "שאר ישוב" הוא בספר ישעיהו – זהו שמו של בנו של ישעיהו הנביא (ספר ישעיהו, פרק ז', פסוק ג' וכן ספר ישעיהו, פרק י', פסוק כ"א שהופיע בהודעת הוריו על טקס על ברית המילה שלו). תחילה התגוררה המשפחה בירושלים בשכונת נחלת אחים, ולאחר מכן ברחוב עמוס 28. כשהיה בן שנתיים חלה בדלקת ריאות קשה, ולאחר שניצל הוסיף לו אביו את השם "אליהו".
למד בתלמוד תורה גאולה, ולאחר מכן בישיבות "תורת ירושלים", מרכז הרב[1], ו"עץ חיים". את עיקר תורתו למד אצל אביו הרב דוד כהן, אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק - ראש ישיבת מרכז הרב, ואצל הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג.
מיום לידתו ועד גיל 16 נהג מנהגי נזירות: לא עלה תער על ראשו והוא נעל נעלי בד. אביו ייעד אותו ואת אחותו, צפייה גורן, להיות נזירים מילדותם. כשהיה בן 12 התכנס בביתו בית דין של כמה מרבני ירושלים כדי שיעיד בפניהם שאינו מקבל כנדר את הנזירות שבה נהג מלידה[2]. אף על פי כן, נמנע מאכילת בשר ודגים ואף לא שתה יין (וככהן לא נטמא למתים), אולם הוא לא הקפיד על גידול שיער כדינו של נזיר.
בשנת 1948, בעת שלמד בישיבת "מרכז הרב", היה חבר בתנועת המחתרת ברית החשמונאים שלחמה בשלטון המנדט הבריטי והיה חבר פעיל בהגנה. בהדרכתם ועידודם של אביו הנזיר ושל הרב צבי יהודה הכהן קוק עמד בראש חבורת צעירים שנלחמו במסגרת החי"ש והקים עם חבריו גרעין של קבוצה דתית לוחמת[3].
במלחמת השחרור נלחם במסגרת האצ"ל. הוא ליווה שיירות לירושלים ולגוש עציון ונלחם על הגנת הגוש. בעת שהגן על העיר העתיקה נפצע קשה בקרב, ועם נפילת הרובע היהודי נפל בשבי הלגיון הערבי הירדני. יחד עם יתר מגני הרובע היהודי הועבר לעמאן ואחר כך למחנה השבויים במפרק. בשבי נותח ברגלו אך נותר נכה.
לאחר שחרורו מהשבי שירת בצה"ל שבע שנים והגיע לדרגת סא"ל. השתתף במשא ומתן עם הירדנים על החזרת עצמותיהם של חללי גוש עציון, השתתף במשלחת צה"ל לארצות הברית. כיהן כרב צבאי פיקודי ורבו הראשי של חיל האוויר.
למד בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית וקיבל תואר מוסמך בהצטיינות. לאחר לימודיו התמחה בייעוץ משפטי לשיפוט רבני. כמו כן עסק בחקר המשפט העברי ושילובו בחוקי המדינה.
בשנות השישים כיהן כסגן ראש עיריית ירושלים מטעם המפד"ל, ושימש בתפקיד זה בעת שחרור העיר במלחמת ששת הימים. במלחמת יום הכיפורים התנדב לשמש רב באוגדה שצלחה את תעלת סואץ.
שאר-ישוב ממייסדי ארגון צדק-מדות-מוסר שהוקם בשנת 1969 באופן רשמי יחד עם הפילולוגית רבקה שריבמן-כהן-צדק והוא כיהן כיו"ר השני של האגודה.[4]
לקראת הבחירות לרבנות העיר חיפה בשנת 1975, שינה שר הדתות, יצחק רפאל, את דרישות הסף לכהונת רב עיר וקבע שמי שכיהן כרב צבאי של פיקוד או חיל והוסמך לרבנות בידי מי שהיה רב ראשי לישראל יוכל להתמודד גם בלא תעודת כושר לכהן כרב עיר[5].
משנת 1975 ועד 2011 שימש כרבה האשכנזי של העיר חיפה[6], ובנוסף כיהן כראש אבות בתי הדין בעיר. כמו כן הוא כיהן כנשיא "מכון הארי פישל לדרישת התלמוד ומשפט התורה", ייסד את ה"מדרשה הגבוהה לתורה" ומוסדות אריאל בירושלים ועמד בראש מוסדות אלה.
בשנים 1983 ו-1993 היה מועמד למשרת הרב הראשי האשכנזי של מדינת ישראל (מול הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא והרב יצחק קוליץ), אך זכה לקולות מועטים יחסית והרב שפירא נבחר לתפקיד[7].
הרב כהן היה חתן פרס הסובלנות לשנת 1991, נשיא התאחדות בני ציון, חבר בחבר הנאמנים של אוניברסיטת חיפה, וכן היה יו"ר הוועדה העליונה להידברות בין הרבנות הראשית לישראל לבין הנהגת הוותיקן, ושימש יו"ר הוועדה להידברות בין היהדות לאסלאם ושליח הרבנות הראשית למפגשים בין-דתיים. ביום הולדתו השמונים קיבל בטקס חגיגי אזרחות כבוד מעירו חיפה.
בפברואר 2011 זומן לשימוע בפרקליטות מחוז ירושלים, בחשד למתן שוחד ורישום כוזב במסמכי תאגיד[8]. במאי באותה שנה נסגר התיק בעקבות הבטחת הרב שלא יכהן עוד בתפקידים ציבוריים[9]. בראיון עמו אמר הרב כהן כי הוא בטוח בחפותו, אך בגילו לא היו לו "כוחות נפשיים ופיזיים ללכת לבית המשפט". לדבריו, הוא יצא לגמלאות על פי החוק כבר שבע שנים קודם לכן ורק על פי בקשת ראש העיר המשיך לשרת בתפקידו, ומשום כך הסכים ברצון שלא להמשיך בתפקידו הציבורי על מנת להימנע מהליכה למשפט[10].
נפטר ב-5 בספטמבר 2016 (ג' באלול ה'תשע"ו) והובא למנוחות למחרת בהר הזיתים[11].
כתביו מרוכזים בארכיון "נזר דוד" בירושלים שהקים על שם אביו.
עמדותיו עריכה
הרב כהן היה בעל השקפות דתיות-לאומיות. הוא התנגד למסירת שטחי ארץ ישראל לערבים. הוא יצא נגד תוכנית ההתנתקות, ותקף את ממשלת ישראל על החלטתה: "מי שעוקר יישובים יהודיים מארץ ישראל וחס וחלילה יביא גם להריסת בתי כנסת ועקירת קברות, לא יינקה, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא... זו רשעות ואכזריות שאין למעלה ממנה"[12]. "אינני יכול להעלות על הדעת מעשה יותר אכזרי ויותר מרושע מאשר עשתה ממשלת ישראל השבוע בגוש קטיף, ככה ביד אחת. עצם ההתפרצות לבית הכנסת זה דבר שלא נשמע כמוהו באומות העולם... אין פשע גדול מזה"[13].
קרא לשינוי מנהג האשכנזים לפיו אין לברך ברכת כהנים בימי חול בחיפה ובצפון הארץ[14].
תמך בתרומת איברים על פי פיקוח רבני והנחיית אחד מחברי מועצת הרבנות הראשית, ונשא עמו לכל מקום כרטיס אדי, כפי עדותו בשיעור שמסר בנושא השתלת איברים[15].
תמך בדיאלוג בין-דתי כחלק מתפקידו כיו"ר הוועדה לדיאלוג בין-דתי בשליחות הרבנות הראשית, וראה בעין חיובית תהליכים שעברה הכנסייה הקתולית במסגרתם חדלה מלהטיף למיסיון יהודים והכירה בחטאי האנטישמיות והשואה, וסבר שיש חשיבות לקיום שיחות במטרה לקדם ערכים משותפים, תוך הקפדה שהשיחות לא יפגעו בבידול והייחודיות של עם ישראל.[16]
בהתאם למשנתו של אביו היה צמחוני[17].
כיהן כנשיא מכון אורות הירושלמי - תלמודה של ארץ ישראל. בשנת ה'תשס"ד יצא בקריאה לעולם התורה הדתי-לאומי להתמסר ללימוד התלמוד הירושלמי, בעקבות קריאותיו של הרב קוק לשוב לתורת ארץ ישראל. לדבריו, לימוד זה יניב התחדשות רוחנית, ששיאה יהיה בהתחדשות הנבואה[18].
סבר שניתן להתיר את העליה להר הבית על פי ההלכה, אך אין לעשות זאת בניגוד לעמדתה של הרבנות הראשית[19].
משפחתו עריכה
הרב שאר ישוב כהן היה נשוי לד"ר נעמי כהן, בתו של הרב ד"ר חיים שמשון גולדשטיין, שהיה נשיא הסתדרות הרבנים דאמריקה, ונכדתו של הנדיב הארי פישל, ולהם בת אחת - אלירז קראוס, שניהלה את אגף חברה ורוח במזכירות הפדגוגית במשרד החינוך עד שנת 2021 (הייתה נשואה למאיר קראוס). אחותו היא צפייה גורן, אשתו של הרב שלמה גורן.
ספרים וחיבורים שחיבר עריכה
- חקרי הלכה - קובץ תשובות, פסקים וקונטרסי הלכה - דברים שכתב, חיבר ופרסם במשך שנות כהונתו ברבנות העיר חיפה
- שי כהן - שיעורים, תשובות, ברורים וחקרי הלכה, הארות במשפט התורה ובמחשבת ישראל (שני כרכים)[20]
- אהבת שי - ביאור על שיר השירים ועל המדרש שיר השירים רבה.
חיבורים לעילוי נשמת הוריו:
- משנת הנזיר - עיקרי משנתו ותולדות חייו של הרב דוד כהן (אביו של הרב שאר ישוב כהן), מתוך יומניו, עם מבואות ופרקי זכרונות
- בסתר המדרגה - דברים מתוך משנת מרן נזיר אלקים הרב דוד כהן ומבואות לשיטתו
- יונתי בחגוי הסלע - חיבור שחיבר לעילוי נשמת אמו, הרבנית שרה כהן
- שלושה שותפים - להארת דמותם של: רבו הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אביו הנזיר הרב דוד כהן ואמו הרבנית שרה כהן
חיבורים שיצאו לאור לאחר פטירתו
- ובאת שמה : ריבונות וחידוש מקום תפילה בהר הבית / בתורתו של הרב אליהו יוסף שאר ישוב כהן. ירושלים : מכון נזר דוד להוצאת כתבי הרב הנזיר רבנו דוד כהן זי"ע, מיסודם של מסודות אריאל - מפעלי תורה וחברה, ה'תשפ"ב.
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- יחיאל פריש וידידיה הכהן, האיש על העדה: סיפור חייו ופועלו של הרב אליהו יוסף שאר-ישוב כהן, קריית שמואל: שאנן המכללה האקדמית הדתית לחינוך, תשע"ג
- מאיר ושרה אהרוני, אישים ומעשים בחיפה והסביבה, ינואר 1993
קישורים חיצוניים עריכה
- ערוץ 7, זכרונות מבית הרב - סרט חדש מ"תורת החיים", באתר ערוץ 7, 13 באפריל 2010
ראיון של הרב שאר ישוב הכהן למודי שניר בערוץ היוטיוב של עמותת "תולדות ישראל" לתיעוד דור תש"ח- שיעור הרב באתר ישיבה
- מאמרים של הרב שאר ישוב כהן, באתר ספריית אסיף
- רשימת המאמרים של שאר ישוב כהן באתר רמב"י
- שיעורי הרב כהן באתר ערוץ מאיר
- יואל יעקובי, מראה כהן - בגליון השבוע, באתר ערוץ 7, 17 באוגוסט 2006
- מוטי לוי, הרב שאר ישוב כהן: מעצר הרב ליאור - פגיעה בכבוד העם, באתר וואלה!, 27 ביוני 2011
- שאר ישוב כהן, "את הריקוד הזה לא אשכח לעולם", מקור ראשון, מוסף "שבת", 1 בדצמבר 2011, גיליון 747
- כל הכתבות והראיונות - הרב שאר ישוב כהן, באתר ערוץ 7
בעקבות מותו:
- עו"ד גלעד קורינאלדי, רב וג'נטלמן, באתר ynet, 6 בספטמבר 2016
שאר ישוב כהן (1927-2016), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ הרב ישעיהו הדרי, נשיא ישיבת הכותל, סיפר בעצרת מוסדות אריאל בשנת 2005 שהרב אברהם יצחק הכהן קוק נהג לקיים במוצאי שבת סעודת מלווה מלכה עם הרב הנזיר, ושאר ישוב הילד הפליא לנגן לפניהם בכינור.
- ^ טלי פרקש, הנזיר היהודי: הצדיק המסתורי שרצה להיות נביא, באתר ynet, 22 באוגוסט 2012
- ^ האי"ש על העדה, ביוגרפיה
- ^ 1 2 ב. מיכאל, ילד טוב פוליצר - טכס חלוקת פרס זיו ל"עיתונות חיובית", חדשות, 10 באפריל 1984
- ^ ראובן בן צבי, תקנות חדשות של שר הדתות דחו את הבחירות לרבני חיפה, מעריב, 1 בינואר 1975
- ^ נבחרו רבני חיפה, דבר, 28 במאי 1975
- ^ הרב ר' מרדכי אליהו והרב ר' אברהם שפירא נבחרו כרבנים ראשיים, הפרדס, אייר תשמ"ג, עמוד 29, באתר היברובוקס
- ^ אביעד גליקמן, הרב הראשי של חיפה יועמד לדין על שוחד, באתר ynet, 10 בפברואר 2011
- ^ אביעד גליקמן, מילה של רב: נסגר תיק השוחד נגד הרב של חיפה, באתר ynet, 1 במאי 2011
- ^ יקי אדמקר, "לא היו לי כוחות נפשיים למשפט" • ראיון ראשון, באתר בחדרי חרדים, 3 במאי 2011
- ^ הרב הראשי בחיפה, הרב שאר ישוב הכהן, הלך לעולמו בגיל 89, באתר ynet, 5 בספטמבר 2016
- ^ שיעור הרב שאר ישוב כהן ערב ביצוע תוכנית ההתנתקות
- ^ שיעור הרב שאר ישוב כהן תוך ביצוע תוכנית ההתנתקות
- ^ ברכת כהנים בזמן הזה בצפון הארץ באתר מכון אריאל
- ^ שיעור באתר כליקיט של אורט - קובץ MP3.
- ^ איש על העדה, עמ' 257-259
- ^ על ההיתר לאכילת בשר, מרדכי גולדשטיין, דף שבועי אוניברסיטת בר-אילן
- ^ משה אופנהיים, ירושלמי לעם, באתר ערוץ 7, 2 בספטמבר 2004
- ^ https://www.youtube.com/watch?v=FBISZwOFWvY&list=PLOml9y-3v8x5nJitrNbXU7l5TsfXp-nkN&index=13
- ^ שי כהן – ספריית אסיף