שבעה עשר בתמוז

►► תמוז ◄◄
טוען את הלשוניות...
3
100%
#AAAAAA
left
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

שבעה עשר בתמוז הוא יום תענית, אחד מארבע תעניות. מציין את היום שבו הובקעה חומת ירושלים ואחריה חורבן בית המקדש השני. לפני חורבן בית המקדש הראשון נבקעה חומת ירושלים בתשעה לחודש תמוז (כמוזכר בירמיהו לט, ב; נב, ז. בתלמוד הירושלמי כתוב שגם בבית ראשון נפרצו החומות בי"ז בתמוז.‏‏[1] ובגלל המצב הקשה התבלבלו בספירה) ולכן נקרא צום זה צום הרביעי (תמוז הוא החודש הרביעי לפי סדר החודשים העבריים המתחיל בניסן).

צום שבעה עשר בתמוז נמשך מעלות השחר ועד צאת הכוכבים.

ביום זה מתחילים ימי בין המצרים הנמשכים עד תשעה באב ונוהגים בהם מנהגי אבלות ההולכים ומחמירים ככל שמתקרבים לתשעה באב (שלושת השבועות המתחילים ב-י"ז בתמוז, תשעת הימים המתחילים בראש חודש אב, השבוע שחל בו תשעה באב, ותשעה באב עצמו).

הסיבות לתענית

מתוך המשנה, מסכת תענית ד,ו:

"חמשה דברים אירעו את אבותינו
בשבעה עשר בתמוז...
נשתברו הלוחות, ובוטל התמיד, והובקעה העיר,
ושרף אפוסטומוס את התורה,
והעמיד/והועמד צלם בהיכל..."

הסבר:

חמישה דברים אירעו בי"ז בתמוז:

אירועים נוספים

מועד התענית

בזמן שבין חורבן הבית הראשון לבניין הבית השני חלה התענית ביום ט' בתמוז. עם בניין הבית השני הפכה התענית ליום שמחה. על פי הגמרא, לאחר חורבן בית שני הפכה התענית להיות אופציונלית:

Cquote2.svg

אמר רב פפא הכי קאמר: בזמן שיש שלום, יהיו לששון ולשמחה; יש גזרת המלכות, צום; אין גזרת המלכות ואין שלום, רצו מתעניין רצו אין מתעניין

Cquote1.svg
מסכת ראש השנה יח:

זאת אומרת, בזמן השמד, כולם חייבים לצום אבל בזמן שאין שמד אבל אין גם שלום, הצום הוא אופציונלי. הראשונים מסבירים שזאת ההלכה רק במישור העקרוני, אבל אחרי שכלל ישראל קבלו את המנהג לצום (אפי' כשהמצב מוגדר "אין גזרת המלכות ואין שלום") מאז כולם חייבים לצום מתוקף מנהג. כאמור, אחרי חורבן בית שני הצום הרביעי הועבר ל-17 בתמוז כי זהו התאריך של פריצת החומה בחורבן בית שני.

בשנה שבה חל י"ז בתמוז בשבת נדחית התענית ליום ראשון, י"ח בתמוז. המקור לכך מגיע מדברי הנביא זכריה פרק ח', אשר מכנה צום זה בשם "צום הרביעי", כלומר צום החל באחד מימי חודש הרביעי, הוא חודש תמוז. אין בפסוק ציון של היום המדויק בתמוז בו חל הצום. לכן קבעו כי במקרה שחלה התענית בשבת, בה יש חובה של עונג שבת ("וקראת לשבת עונג"- ישעיה נ"ח), תידחה התענית ליום המחר.

הכרזה על התענית

אצל הספרדים ועדות המזרח (כמו גם בחלק מקהילות איטליה) נהוג להכריז על התענית בשבת שלפניו. וזה נוסח ההכרזה:

אחינו בית ישראל שמעו צום הרביעי יהיה ביום... יהפכהו הקב"ה לששון ולשמחה כמו שנאמר: "כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים והאמת והשלום אהבו".

ראו גם

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד ירושלמי תענית פרק ד הלכה ה
  2. ^ בספרו קדמוניות היהודים, י"ד, ד', ב'-ג', הוא כותב שהיה זה ביום צום בחודש השלישי. הרב אליהו כץ מביא השערה שלפיה מדובר בי"ז בתמוז.
  3. ^ ‏כאמור למעלה, על פי התלמוד הבבלי (תענית כח: ועיין גם ראש השנה יח: בתוספות) חומות ירושלים נפרצו ב-9 לתמוז בחורבן בית ראשון (כמו שכתוב בירמיהו ל"ט, ב), וב-17 לתמוז בזמן חורבן בית שני, והיום מציינים רק את הפריצה בזמן חורבן בית שני. על פי התלמוד הירושלמי (תענית פרק ד הלכה ה) גם בזמן חורבן בית ראשון חומת העיר נפרצה ב-17; ירמיהו כתב שזה קרה ב-9 לחודש כי "קלקול חשבונות יש כאן".
  4. ^ דברי הימים ב' ל"ג ז'

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקת הלכה