שבעה עשר בתמוז
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
טוען את הלשוניות...
3
100%
#AAAAAA
left
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שבעה עשר בתמוז הוא יום תענית, אחד מארבע תעניות. מציין את היום שבו הובקעה חומת ירושלים ואחריה חורבן בית המקדש השני. לפני חורבן בית המקדש הראשון נבקעה חומת ירושלים בתשעה לחודש תמוז (כמוזכר בירמיהו לט, ב; נב, ז. בתלמוד הירושלמי כתוב שגם בבית ראשון נפרצו החומות בי"ז בתמוז.[1] ובגלל המצב הקשה התבלבלו בספירה) ולכן נקרא צום זה צום הרביעי (תמוז הוא החודש הרביעי לפי סדר החודשים העבריים המתחיל בניסן).
צום שבעה עשר בתמוז נמשך מעלות השחר ועד צאת הכוכבים.
ביום זה מתחילים ימי בין המצרים הנמשכים עד תשעה באב ונוהגים בהם מנהגי אבלות ההולכים ומחמירים ככל שמתקרבים לתשעה באב (שלושת השבועות המתחילים ב-י"ז בתמוז, תשעת הימים המתחילים בראש חודש אב, השבוע שחל בו תשעה באב, ותשעה באב עצמו).
הסיבות לתענית
מתוך המשנה, מסכת תענית ד,ו:
- "חמשה דברים אירעו את אבותינו
- בשבעה עשר בתמוז...
- נשתברו הלוחות, ובוטל התמיד, והובקעה העיר,
- ושרף אפוסטומוס את התורה,
- והעמיד/והועמד צלם בהיכל..."
הסבר:
חמישה דברים אירעו בי"ז בתמוז:
- נשתברו לוחות הברית- ביום ט"ז בתמוז עשו עם ישראל את עגל הזהב ולמחרת ירד משה מהר סיני ושיבר את לוחות הברית.
- הופסק קורבן התמיד- בכל יום ויום היו מקריבים בבית המקדש שני כבשים, אחד בבוקר ואחד בערב. גם בזמן המצור על ירושלים היו הכהנים מקריבים, אולם לפי המתואר בכתבי יוסף בן מתתיהו[2], בשבעה עשר בתמוז נבקעו חומות הר הבית וגם הכוהנים נקראו להילחם ולא היה כהן טהור שיקריב את התמיד. הסבר אחר ניתן על פי האגדה בגמרא, ומובא גם אצל יוסף בן מתתיהו, על מקרה שקרה בזמן מלחמת האחים החשמונאים יוחנן הורקנוס ויהודה אריסטובולוס. אחד האחים צר על אחיו השני שהיה בירושלים. במהלך המצור היה סיכום בלתי כתוב בין הצדדים בו כל יום משלשלים מן החומה כסף ובתמורה מעלים בחזרה שני כבשים בשביל קורבן התמיד. עד שבא זקן יווני אחד והציע להעלות חזיר במקום כבש (ובכך לשבור את רוח הנצורים בתוך העיר ירושלים) והגמ' מספרת שכשהעלו את החזיר, במקום את הכבשים, נעץ החזיר את ציפורניו בחומה "והזדעזה הארץ ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה".
- נפרצו חומות ירושלים בזמן המצור- באותו יום ממש שבו בוטל קורבן התמיד.[3]
- נשרף ספר תורה על ידי איש בשם אפוסטומוס, לא ידוע מי זה אותו אפוסטומוס ומהו אותו אירוע.
- הוכנס פסל עבודה זרה לבית המקדש. בתלמוד הירושלמי התלבטו לגבי זמן המעשה ע"פ הגרסה במשנה - לפי הגרסה והעמיד זהו מעשה של אותו אפוסטמוס, ולפי הגרסה והועמד מדובר על הפסל שהעמיד מנשה מלך יהודה[4].
אירועים נוספים
- כיבוש ירושלים במסע הצלב הראשון (15 ביולי 1099) הרג אכזרי של יהודים ומוסלמים בעיר ושריפת בית הכנסת עם היהודים שהתבצרו בו.
מועד התענית
בזמן שבין חורבן הבית הראשון לבניין הבית השני חלה התענית ביום ט' בתמוז. עם בניין הבית השני הפכה התענית ליום שמחה. על פי הגמרא, לאחר חורבן בית שני הפכה התענית להיות אופציונלית:
|
אמר רב פפא הכי קאמר: בזמן שיש שלום, יהיו לששון ולשמחה; יש גזרת המלכות, צום; אין גזרת המלכות ואין שלום, רצו מתעניין רצו אין מתעניין |
||
| – מסכת ראש השנה יח: | ||
זאת אומרת, בזמן השמד, כולם חייבים לצום אבל בזמן שאין שמד אבל אין גם שלום, הצום הוא אופציונלי. הראשונים מסבירים שזאת ההלכה רק במישור העקרוני, אבל אחרי שכלל ישראל קבלו את המנהג לצום (אפי' כשהמצב מוגדר "אין גזרת המלכות ואין שלום") מאז כולם חייבים לצום מתוקף מנהג. כאמור, אחרי חורבן בית שני הצום הרביעי הועבר ל-17 בתמוז כי זהו התאריך של פריצת החומה בחורבן בית שני.
בשנה שבה חל י"ז בתמוז בשבת נדחית התענית ליום ראשון, י"ח בתמוז. המקור לכך מגיע מדברי הנביא זכריה פרק ח', אשר מכנה צום זה בשם "צום הרביעי", כלומר צום החל באחד מימי חודש הרביעי, הוא חודש תמוז. אין בפסוק ציון של היום המדויק בתמוז בו חל הצום. לכן קבעו כי במקרה שחלה התענית בשבת, בה יש חובה של עונג שבת ("וקראת לשבת עונג"- ישעיה נ"ח), תידחה התענית ליום המחר.
הכרזה על התענית
אצל הספרדים ועדות המזרח (כמו גם בחלק מקהילות איטליה) נהוג להכריז על התענית בשבת שלפניו. וזה נוסח ההכרזה:
אחינו בית ישראל שמעו צום הרביעי יהיה ביום... יהפכהו הקב"ה לששון ולשמחה כמו שנאמר: "כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים והאמת והשלום אהבו".
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- שבעה עשר בתמוז, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- שבעה-עשר בתמוז וימי בין המצרים, באתר aish.co.il
- תעניות ציבור,באתר "חג שמח"
- שיעורים על שבעה עשר בתמוז, באתר ישיבה
- על שבעה עשר בתמוז באתר סנונית
- הלכות תענית באתר מכון ממרא
- הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה על צומות החורבן, באתר ישיבה
- דפי לימוד בנושא תעניות, באתר מדרשת
- שבעה עשר בתמוז, אתר he.chabad.org
- י"ז בתמוז באתר משרד החינוך
- צום שבעה עשר בתמוז באתר חב"ד
- מתיה קם, י"ז בתמוז, אתר מט"ח
- סיכום האירועים שאירעו בי"ז בתמוז, אתר כיפה
הערות שוליים
- ^ תלמוד ירושלמי תענית פרק ד הלכה ה
- ^ בספרו קדמוניות היהודים, י"ד, ד', ב'-ג', הוא כותב שהיה זה ביום צום בחודש השלישי. הרב אליהו כץ מביא השערה שלפיה מדובר בי"ז בתמוז.
- ^ כאמור למעלה, על פי התלמוד הבבלי (תענית כח: ועיין גם ראש השנה יח: בתוספות) חומות ירושלים נפרצו ב-9 לתמוז בחורבן בית ראשון (כמו שכתוב בירמיהו ל"ט, ב), וב-17 לתמוז בזמן חורבן בית שני, והיום מציינים רק את הפריצה בזמן חורבן בית שני. על פי התלמוד הירושלמי (תענית פרק ד הלכה ה) גם בזמן חורבן בית ראשון חומת העיר נפרצה ב-17; ירמיהו כתב שזה קרה ב-9 לחודש כי "קלקול חשבונות יש כאן".
- ^ דברי הימים ב' ל"ג ז'
| חגי ישראל ומועדיו | ||
|---|---|---|
| חגים ומועדים |
ראש השנה • יום הכיפורים • סוכות • הושענא רבא • שמיני עצרת • שמחת תורה • חנוכה |
|
| ימים מיוחדים |
שבת • ראש חודש • עשרת ימי תשובה (גם: בין כסה לעשור) • ספירת העומר • ימי בין המצרים • חודש אלול • שובבי"ם • אסרו חג |
|
| תעניות |
צום גדליה • עשרה בטבת • תענית אסתר • י"ז בתמוז • תשעה באב • יום כיפור קטן |
|
| שבתות מיוחדות |
שבת מברכים • שבת שובה • שבת שירה • שבת הגדול • שבת חזון • שבת נחמו • שבת שקלים • שבת זכור • שבת פרה • שבת החודש |
|
| חגים ומועדים לאומיים |
יום הזיכרון לשואה ולגבורה • יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה • יום העצמאות • יום ירושלים |
|
| הנצחת אישים |
יום הזיכרון לרחבעם זאבי • יום הרצל • יום הזיכרון לדוד בן-גוריון • יום הזיכרון ליצחק רבין • יום זאב ז'בוטינסקי |
|
| חגי עדות |
סיגד • סהרנה • י"ט כסלו • פורים שני • מימונה • יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל |
|
|
|
||
| ימי האבלות לציון חורבן בית המקדש | ||
|---|---|---|
| ארבע תעניות | ||
| ימי בין המצרים |
תלת דפורענותא • תשעת הימים • שבת חזון • שבוע שחל בו תשעה באב • שבע דנחמתא |
|
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקת הלכה