שבע קהילות
שבע קהילות (בגרמנית: Siebengemeinden) הוא הכינוי לשבע קהילות יהודיות במחוז בורגנלנד שבאוסטריה, אשר התפרסמו כמרכז יהודי חשוב החל משנת 1690 ועד לגירושם הסופי בעקבות האנשלוס בשנת 1938.
היסטוריה עריכה
עדויות ראשונות במסמכים להתיישבות יהודים באזור מערב הונגריה (כיום בורגנלנד) אפשר למצוא במסמכים מהמאה ה-13, לאחר שגורשו ממקומות שונים, כולל משופרון שבהונגריה ומווינה שבאוסטריה. גירושם של היהודים מווינה אירע בשנים 1669 ובקיץ 1670 כאשר לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה גירש כ-4,000 יהודים מהאזור.
נותני החסות ליהודים בבורגנלנד היו משפחות אצולה הונגריות עשירות, כמו משפחת אסטרהאזי (Eszterházy), משפחת באטיאני (Batthyány) ומשפחות אצולה נוספות שדאגו לענייני היהודים בעיקר ממניעים כלכליים. מהמאה השבע-עשרה נוצרו שבע קהילות: אייזנשטט (Eisenstadt), קוברסדורף (Kobersdorf), לקנבך, מטרסדורף (Matersdorf; כיום מטרסבורג - Mattersburg), דויטשקרויץ[1] (Deutschkreutz) במחוז שופרון, פראונקירכן (Frauenkirchen), וקיטזה (Kittsee) במחוז מושון (Moson).
שמן אומנם נקרא "שבע קהילות", אולם בהמשך הצטרפו לשבע הקהילות גם חמש הקהילות שבדרום המחוז, תחת חסותו של האציל באטיאן (Batthyány): שליינינג (Schlaining), רכניץ (Rechnitz), גיסינג (Güssing), אוברפולנדורף (Oberpullendorf) וגטנדורף (Gattendorf)[2]. מספרם של היהודים בקהילות ובסביבתן הגיע בשיאו ל-8,000 יהודים.
האינטרס של האצילים לתמיכה בקהילות היה זהה לאינטרס של השליטים הגרמנים לתמוך ביהודי החצר שלהם. יהודי הקהילות הפעילו עבור האצילים את המערכות הכלכליות והאדמיניסטרטיביות של נחלותיהם. סיפקו לאצולה ציוד צבאי וסוסים כאשר יצאו אלו למלחמה, פיתחו את המסחר ושילמו מיסים גבוהים לאצולה.
הקהילות ניהלו חיי חברה, בחרו את שופטיהן ואת מוסדותיהן בעצמן ונהנו מחופש בענייני דת. הן היוו אוטונומיה יהודית ראשונה ויחידה בכל אירופה המרכזית והמערבית. רבנים גדולים וחשובים לימדו בישיבותיה, ובהם החת"ם סופר, שמונה לרב בשנת 1797 במטרסבורג (מטרסדורף), רבי אברהם חיים שאג - צוובנר בקוברסדורף, רבי מאיר איזנשטט, בעל "פנים מאירות", הרב עזריאל הילדסהיימר, הרב שלום אולמן בלקנבך, והרב עקיבא איגר שנולד באייזנשטט בשנת 1761. בהמשך למד הרב איגר בברסלוי ובשנת 1814 מונה לרבה של פוזנן שבפולין, בה נפטר בשנת 1837. במהלך המאה ה-19, בורגנלד הייתה מוקד אורתודוקסי חשוב; רק קהילת רכניץ נמנתה על הנאולוגים.
בנוסף לרבנים ידועים נולדו או גדלו במקום אנשי אמנות ומוזיקה מפורסמים, בהם נגן הכינור יוזף יואכים, המלחין קרל גולדמארק, אספן האמנות שנדור וולף והפוליטיקאי יוליוס דויטש; אנשי רוח ורפואה, בהם הסופר אביגדור א"ש יליד אייזנשטט, המשורר ההונגרי משה שמואל נוימן, שהתגורר בבורגנלנד, ופרופסור משה בנדיקט, נוירולוג ופרופסור באוניברסיטת וינה, אף הוא מילידי המקום. בן לקהילת קיטזה היה גם אביו של הפסיכאנליטיקאי אלפרד אדלר. בכל הקהילות התקיימו מוסדות יהודיים שכללו בתי כנסת, מקוואות, בתי מדרש וחברה קדישא. בשנת 1934 נמנו 3,632 יהודים במפקד שנערך בבורגנלנד. בעקבות האנשלוס, עם כניסתם של הנאצים לבורגנלנד, הגיעו לקיצן קהילות יהודיות בנות מאות בשנים בבורגנלנד.
קריית שבע קהילות עריכה
כיום בירושלים קיימת שכונה בשם קריית שבע קהילות, שכונה זו היא שכונה חרדית הממוקמת בצפון ירושלים והיא נקראת על שמן של שבע הקהילות היהודיות אשר היו באוסטריה. בפועל נקראות שכונות בשמות שתי קהילות בלבד: קריית מטרסדורף וקריית אונסדורף.
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- בונם יואל טויסיג, ספר מנהגי הקהילות: כולל מנהגי שבע הקהילות בחבל בורגלנד - אוסטריה ובראשם מנהגי ק"ק מטרסדורף, ירושלים : י. גולדהבר, תשס"ה
קישורים חיצוניים עריכה
- יקותיאל יהודה גרינוואלד, מצבת קודש, באתר היברובוקס
- בית הקברות של קהילת מטרסדורף ורחוב היהודים שבעיר
- Lea Schäfer, On the Frontier between Eastern and Western Yiddish: Sources from Burgenland. European Journal of Jewish Studies, 2017.
הערות שוליים עריכה
- ^ יהודי המקום כינו את שם העיר "צעהלים", תעתיק של "צלם" (כלומר צלב) בעברית. משום שתרגומו המילולי של השם דויטשקרויץ- הוא "צלב גרמני" או "צלב הגרמנים", ע"כ העדיפו בני הקהילה שלא להשתמש בביטוי צלב בשל הקשריו הדתיים, וכינו את שם היישוב- צלם שמשמש גם כינוי לדמות אליל וגם כינוי לצלב של הנוצרים
- ^ גטנדורף שוכנת בצפונה של בורגנלנד ובחלק מהזמן הייתה תחת שליטתו של הנסיך אסטרהאזי