הסיפוח הסובייטי של בסרביה ובוקובינה הצפונית
| ערך ללא מקורות | |
ב-28 ביוני 1940, ברית המועצות הגישה אולטימטום לרומניה, הדורש את פינוי הכוח הצבאי הרומני משטחי בסרביה ומשטחיה של צפון בוקובינה. מהאולטימטום השתמע איום לפלישה במידה ורומניה לא תקבל את האולטימטום. תחת לחץ ממוסקבה ומברלין, מוסדות השלטון הרומני וכוחות הצבא נסוגו כדי למנוע עימות צבאי בין רומניה לבין ברית המועצות. ללא שום הסבר, הכוחות הסובייטים כבשו גם את מחוז הרצה הרומני. אירועים אלו היו תוצר של ההסכמים בין גרמניה הנאצית ורוסיה הסובייטית במלחמת העולם השנייה הושפעו על ידי נפילת צרפת, מעצמה שנחשבה לערבה לגבולות רומניה, לידי הנאצים.
בחלקו העיקרי של שטח הכיבוש בבסרביה, הסובייטים סיפחו להרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית המולדובנית, שהוקמה קודם לכן בין הבוג לדנייסטר ואת שאר השטח העבירו לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של אוקראינה. האבדות בשטחים של רומניה ב-1940 בבסרביה, צפון בוקובינה וכן בטרנסילבניה בהתאם לתכתיבים של גרמניה וברית המועצות גרמו למועקה רבה בקרב תושבי רומניה והיוו עילה להדחת המלך קרול השני של רומניה ועלייתו לשלטון של המשטר הלאומי-לגיונרי בראשות הגנרל יון אנטונסקו ומנהיג משמר הברזל, הוריה סימה. שטח הכיבוש הסובייטי אבד בשנת 1941, כשהרומנים כבשו חזרה את שטחי בסרביה וצפון בוקובינה במבצע מינכן (בתיאום עם מבצע ברברוסה הנאצי). השטח נכבש חזרה בידי הסובייטים בשנת 1944, במבצע יאשי-קישינב.
קישורים חיצוניים עריכה
ערך זה הוא קצרמר בנושא ברית המועצות ובנושא מלחמת העולם השנייה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.