החלק האחרון של הערך ("עיון... האקזיסטנציאליזם כהגות חיה") נראה לי כטענה לא נייטראלית. ישנם פילוסופים רבים של העת החדשה שהם מצד אחד ממשיכים את המסורת של האקזיסטנציאליזם, ומצד שני - רחוקים מאוד משיטות הדיון שהיו מקובלות על הוגי האקזיסטנציאליזם, שכללו הבדל דק מאוד בין פילוסופיה לספרות. אני ממליץ לנסח את חלק זה מחדש, תוך וויתור על הטענה. אני אעדיף להתדיין על העניין במקום לערוך בעצמי לעת זו.--יונתן נבו 01:09, 6 פבר' 2005 (UTC)
הערך מנוסח במקצועיות ואין שום צורך לערוך אותו,
מקריאתי האישית התרשמתי כי זה מה שסארטר היה כותב.
ובכן אין שום צורך להוסיף פרטים נוספים,הערך מפורט וברור.
לא להוסיף,פשוט כך.
אני חושבת שדווקא יש מקום רב לפרוט ההפרדה בים הוגים אקזיסטציאליסטים שונים. למעשה האקזיסטנציאליזם במשמעותו הישירה מיוחס לסארטר כמעט באופן מוחלט, ואילו סוגים דומים של פילוסופיות קיום מכונות גם הן אקזיסטנציאליזם בטעות, וניתן לפי הערך הזה לערבב ביניהם, וחבל. יש כאן מקום רב לבלבול בין התפיסות, וכדאי לעשות את ההבחנה במתבקשת בין קאמי לסרטר, היידיגר וכו'. חוץ מזה, יש מקום לפרט עוד על האקזיסטנציליזם בספרות, שכן החלק הזה בערך דל במקצת. יתכן ואף עדיף להעניק לספרות האקזיסטנציאליסטית ערך נפרד.
מלבד זאת, ראוי לציין שהאקזיסטנציאליזם הוא דווקא כן ניהליסטי, אולם רק במובן תאורתי ולא במובן מעשי.
את מוזמנת לערוך כהבנתך. דוד שי 21:54, 12 פברואר 2006 (UTC)
"האקזיסטנציאליזם החל להתפתח בתחילת המאה ה-20 במערב אירופה, אך קיבל את שמו בין השנים 1920 - 1935 כדיסציפלינה נפרדת בתוך הפילוסופיה, למרות שכבר מראשיתה עסקה הפילוסופיה בשאלות מסוג זה"? רצוי לציין בשאלות בהם עוסק האקזיסטנציאליזם. המשפט הופך להיות נהיר בהרבה.--Alikos 07:45, 14 אפריל 2006 (UTC)
לפי הערך עלולים לחשוב שהג'אנר של האקזיסנציאליזים בספרות גווע ושזו האומנות היחידה בה הוא בא לידי ביטוי בעוד הוא גם בתקופתנו מקיף אותנו ברוב האומניות! ראוי להוסיף ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
ערכתי מעט את הערך בניסיון להפכו למובן ולידידותי יותר משהיה למשתמש. הפער ברמה שבין הפסקה אודות ההיסטוריה של הזרם, לשאר הפסקאות, גדול מדי. אולי אשכתב את האחרות מאוחר יותר. שסע - שיחה
אני מקווה שאני עושה את זה נכון: מחקתי את המשפט האחרון תחת הכותרת "חירות" שהתייחס לאלבר קאמי. קאמי, (שהנו מושא התזה שלי ל-MA) אמנם טוען לקשר בין מושג הבדידות שלו (אבסורד) למושג החירות (מרד), אך הוא לא טוען שהם שזורים יחד.
חמור מזה - הגיבור של קאמי ב'הזר' איננו מהווה מודל לחיים קיומיים, אותנטיים. הוא בסך הכל אמצעי ספרותי להעברת מסר. אי אפשר לטעון דבר על התפיסה של קאמי בהתבסס על גיבור זה.
בברכה, אסף אל-בר a.s.elbar [at] gmail.com
יש טעות בערך: האקזיסטנציאליסטים מבחינים בין עצם דומם לאדם: בתפישה של עצם- המהות קודמת לקיום; בתפישת האדם- הקיום קודם למהות. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 87.69.58.5712:57, 16 ביולי 2012 (IDT)תגובה
כתוב שהאקזיסטנציאליזם פרח לאחר מלחמת העולם השניה ומה שבאמת נכון והניע את סארטר לכתוב את "האקסזיטנציאליזם הוא הומוניזם" הוא בעיית האותנטיות, סארטר טען לחופש מוחלט והליכה אחרי האותנטיות, בהשראת ניטשה, אבל אחרי מלחמת העולם השניה עלתה הבעיה, ומה עם האותנטיות של הבן אדם היא להיו נאצי? וחיבורו של סארטר יוצר סתירה בהגותו ובאסכולה כולה, כי שם הוא חזר לציווי הקטגורי השני של קאנט.מתיאל - שיחה19:31, 30 באוקטובר 2020 (IST)מתיאלתגובה
