שיחה:הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות

תגובה אחרונה: לפני 13 שנים מאת Slav4 בנושא שוב ערך טוב שלך

שוב ערך טוב שלך

עריכה

בס"ד כל הכבוד, ותבורך משמיים. ליאתשיחה • (מישהי שאיכפת לה) 12:06, 19 בספטמבר 2010 (IST)תגובה

יפה, אריאל. מצרף 2 לינקים (בהנחה שטרם מצאתם) [1], ומראי מקום: תוספתא שביעית ג,ח; ירושלמי שביעית פרק ד, משנה א (י,א); מדרש רבה, איכה ל,לא. אליהו רבה כא, רש"י על בבא מציעא נח,ב _(וכדאי לבדוק מופעים נוספים במאגרים הממוחשבים). Rex - שיחה 12:29, 19 בספטמבר 2010 (IST)תגובה
ראה יצחק גוטליב, "הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות", סידרא ה (תשמט), עמ' 41-45 (באדיבות רמב"י). הללשיחה • י"א בתשרי ה'תשע"א • 12:40, 19 בספטמבר 2010 (IST)תגובה
בכל מקרה המקור הראשוני הוא בתוספתא, ואליו יש להתייחס קודם, ואחר כך לבבלי ולירושלמי ולמדרש. וראה את התייחסות הגר"ש ליברמן בתוספתא כפשוטה: [2]. הללשיחה • י"א בתשרי ה'תשע"א • 12:49, 19 בספטמבר 2010 (IST)תגובה
הקרדיט מגיע לישראל. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 13:18, 19 בספטמבר 2010 (IST)תגובה
לא הבנתי את המשפט "בעוד הביטוי במסכת סנהדרין הוא תיאור של דיון הלכתי, מבלי להטיל ספק כלשהו בכנותו של האיש נשוא הסיפור". ריש לקיש אכן הטיל ספק בכנותו.עזר - שיחה 01:19, 21 בספטמבר 2010 (IST)תגובה
ריש לקיש אמר שצריך לסמוך על ליבו של האיש. בעוד שבמדרש איכה...ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 01:23, 21 בספטמבר 2010 (IST)תגובה
אריאל חביבי, ראה נא את המשך הסיפור בסנהדרין, שם אומר ריש לקיש על האמוראים שהתלווה אליהם: "בני אדם החשודין על השביעית כשרין לעבר שנה?", כלומר, חשודים שלא למחות בעושי מלאכה בשביעית. מכאן שלא קיבל את לימוד הזכות שלהם על הזומר והחורש. עזר - שיחה 01:27, 21 בספטמבר 2010 (IST)תגובה
הצדק עם עזר. Rex - שיחה 02:04, 21 בספטמבר 2010 (IST)תגובה
אז איך הייתם מגדירים את ההבדל בין סנהדרין לבין איכה רבה, אני מנסה לטעון שיש כאן איזו שהיא התפתחות של הביטוי, האם לא כך? ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 02:05, 21 בספטמבר 2010 (IST)תגובה
שבסנהדרין עקל כמשמעותו, ובאיכה רבה הוא משמש כאלגוריה, שכן כבר אין עסקינן בליקוט עקלים בשדה. Rex - שיחה 02:15, 21 בספטמבר 2010 (IST)תגובה
אוקיי מחר בל"נ אטפל. ברכות אריאל פ. (slav4)דף שיחה 02:16, 21 בספטמבר 2010 (IST)תגובה

לענ"ד

עריכה

שמעתי שעקל פירושו הסל בבית הבד ששמים בו את הזיתים ובתוכו הם נכבשים. הסל-עקל עשוי מזמורות של גפן, בסיפור על היהודי (כהן) שזומר , הזמירה לצורך ייצור העקל היא פעולה המותרת בשנת שמיטה. גילב

חזרה לדף "הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות".