שיחה:המניפסט הקומוניסטי

אני מתלבט מה לעשות עם הערך הזה.

באתר של בנק"י ממנו הוא מועתק לא כתוב כלום על נושא זכויות היוצרים, ולא נראה לי שהם ייתנגדו לשימוש במה שהם כתבו לערך. אולי כדאי פשוט לכתוב להם ולשאול לדעתם?

אני אומנם חבר במק"י, ולא בבנק"י (בנק"י היא תנועת הנוער של מק"י), אבל אני חושב שאני די אייצג אותם אם אומר שכל המרבה להפיץ את המניפסט (כפי שהוא, ללא סילופים וניתוחים שגויים שלו) הרי זה משובח...

ביקורת לעניין

אנא.

אפשר, ראוי וצריך לבקר ערך, אך ראוי לעשות זאת גם באופן הולם, ביחס לתכניו ולא ביחס למידת העניין או אי-העניין של הקורא המזדמן.

הערך הזה התחיל כהעתקה לא חוקית מאתר בנק"י ובמשך שנה וחצי היה מדבר שממה של ויקילינקים וויקיזציות וירקות מופלאים מסוג זה (כשהפסקה הראשונה היא עדיין העתקה מאתר בנק"י, במידה רבה). עתה, הוא שוכתב מיסודו והורחב -- האם על הנ"ל צריך לשים תווית שכתוב שהברבור הקודם זוכה ממנה? וכי מדוע? אני רואה הצדקה לתווית שכתוב במקרים הבאים:

1. הערך לוקה בתרגמת טרמינלית.
2. הערך מנוסח בצורה עילגת מאוד.
3. הערך כולל שגיאות עובדתיות קשות.
4. הערך אינו ממוקד בנושא הערך אלא במשהו אחר.

אינני רואה סימן וזכר לאף אחת מהנקודות שלעיל בערך כמצבו כעת. הטענה היחידה שניתן להעלות לדעתי היא טיעון היעדר נמ"נ, ולשם כך, אביא ציטוט מאתר בנק"י ביחס למניפסט:

1. הכרה בסתירות, שגיאות ואי דיוקים במניפסט: "חרף ניסיונות אינספור של ריאקציונרים מכל המינים... לשלול את האקטואליות והרלוונטיות של המניפסט, להצביע על שגיאות המצויות בו, על נבואות שלא התגשמו, על ראייתו הצרה, על מוגבלותו לתקופה היסטורית שחלפה לבלי שוב, על חוסר יכולתו לשלב דיאלקטיקה אמיתית בניתוחיו, ועל פשטנות היתר שלו -- חרף כל אלה ממשיך המניפסט... לעמוד איתן כתוכניתו הבסיסית הברורה והבהירה של הקומוניזם העולמי" -- כלומר, המניפסט אכן לא רלוונטי, עתיר שגיאות, נבואות שלא התגשמו, וכו', אך אנחנו ממשיכים לדבוק בו.
2. על היות המניפסט מצע אמוני-דתי ולא ניתוח רציונלי: ראו לעיל.

אורי 07:49, 9 אוקטובר 2005 (UTC)

אישית, אני חושב שהבעיה בערך היא המסה העצומה של הטקסט, עם מעט מאוד הפרדה לתתי-נושאים, ולא רמת דיוקו/טיבו. בברכה, Cast 08:05, 9 אוקטובר 2005 (UTC)

שברתי את הטקסט לתת-פרקים אכילים יותר. האם טוב יותר כך? אורי 11:35, 9 אוקטובר 2005 (UTC)

הרבה יותר טוב. קראתי את הערך, ומצאתי אותו מרתק, אף כי לא פשוט. תודה לך על ערך מעניין מאוד, ומתנצל על האיחור בתשובה. בברכה, Cast 19:06, 9 אוקטובר 2005 (UTC)

תבנית שכתוב צריך לשים כאשר הערך לא מתאים לאיך ערך ויקיפדי אמור להראות.

הבעיה במקרה שלך, וזה לא פעם ראשונה, שאתה מטיל על הויקיפדיה טקסט ענק, שכתוב באופן כבד מידי, ובצורה שהיא יותר מאמר אקדמאי מאשר ערך אנציקלופדי.

והכי גרוע, מי שבכלל לא יודע מה זה המניפסט הקומוניסטי ורוצה להבין, לא יכול להבין את זה מהערך הזה. הוא יגיע לערך, לא ימצא את ידיו ורגליו, ויברח כל עוד נפשו בו.

הקיצור, נסה לקצץ, לקצר, להוציא יותר מידי ניתוחים והערכות והתפלפלויות, להשתמש בקישורים במקום בהסברים בגוף הערך, ובכלל להפוך את הערך ליותר קריא ונגיש.

אבל הבעיה האי כנראה באופן עקרוני הגישה שלך לויקיפדיה, כמו שהתהרת עליה במפגש האחרון, שהיא הרבה יותר מידי אינדיבידואליסטית, ועושה רושם שאתה במתכוון מטיל גושי טקסט ענקיים בשביל שאחרי זה יהיה קשה מאוד להתמודד איתם, והם יישארו כמעט לחלוטין כמו שהם, בלי התערבות של אף אחד אחר. אני יודע שזו אמונתך לגבי איך הויקיפדיה אמורה להראות. אבל הגישה הזו לא מקובלת על רוב הויקיפדים.

eman • שיחה 09:57, 9 אוקטובר 2005 (UTC)

אני מוכרח לומר שאני מתקשה להבין לאן אתה חותר. האם לדעתך הערכים בויקיפדיה, חשוב כזוטר צריכים להיות בערך בעלי אותו ערך, כך שהיטלר והדרדסים ימצאו מכנה אורך משותף? או שאולי אתה סבור שאפשר להפוך כל ערך לנגיש, נגיס וקל לעיכול באמצעות פישוטו לרמת התיכוניסט הממוצע? או שהערך יוגש כך שגם מי שלא קרא את המניפסט יוכל להשתתף כשווה בין שווים ו"לשפר" את הערך? האם אתה גורס שיש לשכתב מחדש את הערכים בפיזיקה, מתמטיקה, כימיה, ביולוגיה, חקר החלל, טכנולוגיה ורפואה כדי שגם כבודי יוכל "לערוך" אותם או לכל הפחות שברמת התיכוניסט הממוצע שלי אוכל להבין אותם? לדוגמה, אף ערך מומלץ בפורטל מתמטיקה אינו מובן לי יותר מקשקוש בשפת חרטומים -- האם אתה ממליץ לערוך את החידה הסתומה המוצגת תחת השם קבוצת קנטור כך שאני אוכל להבין אותה?

הרושם שלי מדבריך כאן הוא שאתה סבור, משום מה, שערכים בתחומי מדעי הרוח או מדעי החברה אמורים להיות ברמת נגישות וכתיבה כזו שכל אדם, בלי קשר להשכלתו בתחום, יוכל לבוא ולכתוב אותם או לשכתב אותם. אם להדרש לדוגמה שהעלית בשיחתנו, נדמה כאילו אתה שואף שסדרת המאמרים על השפל הגדול (שבה השקעתי חודש של עיון ומחקר וקריאת אלפי עמודים) תהיה נגישה לך באופן מיידי, בלי לקרוא, לעיין או לחקור את הנושא, כדי לבקר ולערוך אותם. האם התרשמותי נכונה? אורי 11:35, 9 אוקטובר 2005 (UTC)

יש להבדיל בין הנגישות לקורא לבין הנגישות לעורך. לצערי רבים מהמאמרים שלך (כולל זה) לא נגישים אפילו לקורא. כמו כן עושה רושם שאתה משתדל בכוונה לגרום לכך שאף אחד לא יוכל להשתתף בכתיבת הערכים שאותם הטלת עלינו, אלא אם כן הוא יהיה מומחה מקצועי, לפי חזונך על הויקיפדיה. אבל כאמור זה חזון מאוד שנוי במחלוקת.

למרבה הצער רבים מאנשי מדעי הרוח והחברה מתקנאים באנשי מדעי הטבע, ולשם כך יצרו שפה שבמתכוון לא תהיה מובנת להדיוטות, גם במקומות שבהם היא היתה צריכה להיות מובנת. ואני חושש שגם אתה סובל מהבעיה הזו.

אכן הרבה מהערכים המתמטיים פה לא מובנים, ולא פעם התרעתי על כך. אני משתדל כשאני כותב ערכים בפיזיקה שלפחות תחילתם תהיה מובנת למתעניין ללא ידע מקצועי. אני חושב שבערכים היסטוריים או במדעי החברה שאינם נוגעים למושגים מאוד מאוד מקצועיים אפשר וצריך לדרוש אפילו יותר מזה. eman • שיחה 11:55, 9 אוקטובר 2005 (UTC)

תגיד, כשזה הפוך ההרגשה יותר טובה? בוא ננסה:

למרבה הצער, רבים מאנשי מדעי הטבע מתקנאים באנשי מדעי הרוח והחברה, שמישהו מתעניין במה שהם כותבים, ולשם כך הם כותבים ביקורות מופרכות על דברים שאין להם מושג בהם, גם במקומות בהם היו צריכים לשתוק, ואני חושש שגם אתה סובל מהבעיה הזו. אורי 13:51, 9 אוקטובר 2005 (UTC)

כל הכבוד. הכנסת לי, החזרת לי, עכשיו אתה יכול לענות לגופו של עיניין? איך עושים שזה יהיה ערך שיהיה מובן ומועיל (לפחות ברובו) למי שלא יודע מה זה המניפס הקומוניסטי (ואין לו תואר בהיסטוריה של הפילוסופיה או משהו כזה), ושמע על זה, ורוצה להבין על מה בכלל מדובר? eman • שיחה 14:17, 9 אוקטובר 2005 (UTC)

אתה מניח כאן כמה הנחות, שלדעתי אין לרובן בסיס:

1. הסוגיות שבבסיס הערך הן פשוטות.
2. אפשר להגישן לקורא בצורה פשוטה ונוחה לעיכול.
3. אפשר לעשות זאת בקיצור רב.

מרקס גדל על מורשת הכתיבה הפילוסופית המעורפלת, הפתלתלה והמתהדרת בהיותה בלתי ניתנת לפיענוח של פיכטה והגל. נכון שכאן הוא משתדל מאוד להיות קריא ושוטף ומרבה בסיסמאות, אך הטקסט עדיין נפתל וחמקני ומניח כי קוראו מכיר על בוריו את חומר הרקע הפילוסופי. בקיצור, הטקסט קשה להבנה במקורו ואי אפשר לתווכו באחת למשהו פשוט, קל, חטיפי ונגיס.

לדוגמה, האיזכור לניאו-אפלטוניזם: הסבר ארכני מהו ניאו-אפלטוניזם אין זה המקום לתת כאן, ערך ראוי לשמו על ניאו-אפלטוניזם אין בויקיפדיה העברית, ולא לאזכר את הרקע הניאו-אפלטוני זו השמטה של עניין עקרוני וחשוב. מה לדעתך צריך לעשות?

או התיאור ההיסטורי: מרקס ואנגלס מתיימרים כאן להביא בפנינו את תיאור ההיסטוריה האנושית כולה או לכל הפחות מימי הביניים ועד היום, והכל בשלושה עמודים. מטבע הדברים, יש כאן דחיסה של מאה שנים לשלוש שורות. איך בדיוק דוחסים את שלוש השורות לחצי שורה ועדיין משמרים את המשמעות המקורית? אורי 19:30, 9 אוקטובר 2005 (UTC)

לאחר שקראתי את הערך בעיון אני מוצא אותו כערך משובח וקריא, ולא ברור לי לאיזה פגמים רומז Eman. ערך זה הוא צעד נוסף, מוצלח למדי, במאמציו של אורי להעלות את רמתה של ויקיפדיה בדרגה או שתיים. זהו צעד ראוי לכל שבח. לטובת הקורא הנחפז רצוי לתת, במידת האפשר, תקציר בן שתיים-שלוש פסקאות של הערך, שיופיע בתחילתו. גם הקורא האיטי יצא נשכר מכך. בקשר לשאלתו של אורי "מה צריך לעשות עם ניאו-אפלטוניזם", התשובה מובנת מעליה: אורי, הפסק לבזבז זמן בדף שיחה זה, וכתוב את הערך (שאני מעדיף לקרוא לו נאו-פלטוניזם, אף שברור לי מדוע אורי מעדיף נאו-אפלטוניזם). מובן שאחרי שתגמור עם נאו-פלטוניזם תצטרך להרחיב כהוגן את פלטוניזם, אבל כל החיים לפניך. דוד שי 19:46, 9 אוקטובר 2005 (UTC)

בעיה במאמר

המאמר מצוין ולא התקשתי כלל להבינו, אף על פי שלא קראתי את המניפסט. יש בערך בעיה אחת שצרמה לי - יש הסתייגויות רבות מדי בדמות הביטוי "לטענתם של מרקס ואנגלס". זה בסדר אם זה מופיע פעם אחת, מקסימום פעמיים, אבל אין טעם לכתוב את זה עשרות פעמים בכל פסקה כמעט. הבנתי כבר שזה לפי מרקס ואנגלס מההסתייגות הראשונה. לא צריך לחזור על זה עשרות פעמים. גילגמש • [[שיחת משתמש:חחחחחחחחחחלא יודע יכוסית

ביקורת

ערך מעניין, מבריק, אך סובל מבעיית POV חריפה ביותר. שתי דוגמאות: הערך טוען כי המשטרים הפאשיסטים אימצו בפועל את רוב ההמלצות העיקריות של המניפסט. טענה הזקוקה להוכחה, הוכחה הדורשת ניתוח השוואתי ומעמיק של משטרים פאשיסטים ופעולותיהם, ניתוח שודאי לא נעשה על ידי כותב הערך (אם כן שיגיש העבודה כדוקטורט במדעי המדינה) אגב, לעניות דעתי, הטענה אינה נכונה בסופו של דבר. עניין נוסף - הערך מגחיך את ראיית העולם האפיסטמולוגית והאונטולוגית המרקסיסטית (ראיית הדת, התרבות והחוק כמבנה על, המבוסס על היחסים הכלכליים). הוגים רבים בתחומים שונים תומכים בראיה זו, ובראיות עולם דומות, וגישה זו אינה ייחודית למרקסיזם. בימי סטלין היו שולחים על מאמר כזה ללוביאנקה. כאן אסתפק במאמץ חברי פועלי שלא להעלות ערך זה למומלצים. אלמוג 03:58, 11 אוקטובר 2005 (UTC)

הגזמת- הערך אומנם לא בדיוק ניטרלי אבל הוא לא לוקה בבעיה כל כך חמורה... מדובר רק בכמה שינויים סמנטיים... כמו כן בוא לא נשכח שמדובר בערך סך הכל מצויין ומקיף... A&D- עדי שיחה 18:20, 11 אוקטובר 2005 (UTC)

בהמשך להערתך במאמרים מומלצים, להלן עשרת המלצותיו של המניפסט:

1. הפקעת הקרקעות לטובת המדינה - יושם בפועל בגרמניה ובאיטליה.
2. כינון מס פרוגרסיבי גבוה - יושם בפועל בגרמניה ובאיטליה.
3. ביטול זכות הירושה - יושם חלקית בגרמניה.
4. החרמת נכסיהם של כל המהגרים והמורדים - יושם בגרמניה (יהודים).
5. הלאמת הבנקים הפרטיים וכינון בנק לאומי עם מונופול מוחלט - יושם בגרמניה ובאינטליה
6. ריכוז עסקי התחבורה בידי המדינה - יושם בגרמניה ובאיטליה.
7. העצמת בתי חרושת וייצור ממשלתי, תוכנית כפויה לעיבוד אדמה - יושם בגרמניה, פחות באיטליה.
8. חובת עבודה שווה לכל, הקמת גדודי עבודה - יושם בגרמניה, חלקית באיטליה.
9. איחוד החקלאות והתעשייה - סעיף לא ברור לחלוטין, אבל האידאה הפרימיטיביסטית שבו אומצה ע"י הנאצים.
10. חינוך חינם לכל הילדים - יושם בגרמניה ובאיטליה.

אורי 08:09, 11 אוקטובר 2005 (UTC)

לחבר רדלר שלום רב. לא אבצע את הבדיקה העובדתית אם אכן כל הרשום בהודעתך נכון (אני סומך עליך שבדקת). חלק גדול מזה הוא עניין של פרשנות, ועניין של מידה. אין ספק שיש הקבלות מדהימות בין המשטרים הסוציאליסטיים ובין המשטרים הפשיסטיים (ראה למשל את ספרו של סבסטיאן הפנר "היטלר - החידה האיומה ופישרה" להשוואה יפה מאוד של נושא החיברות בגרמניה הנאצית ובDDR), אבל היחסים הון מדינה בגרמניה הנאצית, הם הרבה יותר מסובכים ומורכבים מהסקירה שלך כאן (יש ספר יפה מאוד של פרנץ נוימן (Franz Leopold Neumann, "בהמות", שעוסק בכך מנקודת ראות מרקסיסטית ומגיע לתוצאה הפוכה משלך). רק לפני כמה ימים ראיתי בכבלים את "הארורים" של ויסקונטי, והמסקנה שלי היא שהדברים לא כל כך פשוטים. להכליל ולומר שמשטר פאשיסטי נוטה לאמץ את עשרת הנקודות הללו - קשה לי לומר גם אחרי שקראתי את הודעתך. חוץ מזה היו עוד משטרים פשיסטיים בעולם פרט לגרמניה ואיטליה. מה היה המצב בספרד, פורטוגל, הונגריה, סלובקיה, ארגנטינה של פרון או ניקרגואה של סומוזה, אם לדגום כמה דוגמאות שעולות במחשבה בלי מאמץ רב? ככל שהטענה יותר כללית, כך מידת ההוכחה הנדרשת היא יותר גדולה. אני עדיין בדעה שהמשפט אינו נכון, מה גם שלא התייחסת לטענתי השנייה. מכל מקום, אוכל להמליץ על שחרורך מן הכלא לרגל יום כיפור הקרוב, אם תקדיש אותו להגות אמפתית ומעמיקה במניפסט, ולחזרה כנה בתשובה סוציאליסטית בונה. אלמוג 18:35, 11 אוקטובר 2005 (UTC)

חבר אלמוג, אני חושב שהחמצת כליל את הנקודה -- הערך אינו גורס ש"משטר פשיסטי נוטה לאמץ את עשרת הנקודות האלה" אלא שלמעשה כמעט כל המשטרים שעלו בשנים שבין 1930-1970 לערך נטו לאמצם: המשטרים הסוציאליסטיים, הרי זה מובן מאליו, אך גם משטרי מדינות הרווחה וגם המשטרים הפשיסטיים, עניין שנוטים להבחין בו פחות. אורי 21:01, 11 אוקטובר 2005 (UTC)

יפה. עכשיו לא נותר לך אלא להוכיח שזה כתוצאה מהמניפסט. קדימה לעבודה. נדב 19:51, 26 אוקטובר 2005 (UTC)

תמונות

למה אין כיתוב לתמונות? הראשונה די ברורה ומובנת, אבל השנייה (כתב היד) משוועת להסבר. אני מנחש שזה כתב היד המקורי של מרקס או אנגלס, אבל לא רצוי לומר זאת? אפשר לטעמי לשבץ גם תמונות של קרל ופרידריך במאמר, הן קיימות בוויקיפדיה ויתרמו לחזות יותר קלילה וידידותית של הערך. Magister‏ 00:12, 15 אוקטובר 2005 (UTC)

את שתי התמונות הקיימות תיקנתי (אם כי איני יודע כתב ידו של מי מהשניים מוצג). את התמונות של מרקס ואנגלס אין צורך לדחוף בכוח לערך זה, די בכך שהן מופיעות בערכי האישים, אבל אפשר להוסיף עוד תמונות של המניפסט. דוד שי 06:56, 15 אוקטובר 2005 (UTC)

נאו פלטוניזם

לאורי - אם אתה רוצה לכתוב שהמניפסט הוא נאו פלטוניסטי. תכתוב למה. זה שהוא שם 'צעיף בפני המציאות' זה ממש לא טיעון ניאו פלטוניסטי - גם הוירולוגיה 'שמה צעיף לפני המציאות' כאשר היא טוענת שיצורים קטנטנים שאי אפשר לראות גורמים למחלות, וזה שיוצאים לקור עם שיער רטוב זה לא באמת גורם המחלה.

ואם אתה לא כותב למה, תוריד בבקשה את כל קטע הביקורת שנובע ממנה.

נדב 19:59, 26 אוקטובר 2005 (UTC)

איפה כתוב על ביטול מוסד הנישואין?

איפה כתוב במניפסט על ביטול מוסד הנישואין כמו שניטען בתחילת הערך? אני לא זוכר דבר כזה אבל קראתי את המניפסט די מזמן אבל אז אני לא בטוח.--Berger 21:27, 6 יוני 2006 (IDT)

לא ראיתי מאמר יותר POV מזה כבר הרבה זמן.

כמה הערות

כל ההבנה, הניתוח והתפיסה של מרכס במניפסט מוסמסו כמעט לחלוטין בערך שהובא. האמירה שמרכס התנגד לקפיטליזם מחייבת הבהרה. הרי מרכס תמך במהפכה הצרפתית, שהייתה מהפכה בורגנית-קפיטליסטית מובהקת. מרכס כותב על כל הדברים הטובים שהקפיטליזם עשה. יתרה מזאת, במהפכה הצרפתית (שהיא במונחים רבים האב-טיפוס למהפכה הסוציאליסטית), הבורגנות הקיצונית הייתה ה"שמאל". איך כל זה מסתדר עם התפיסה של הבורגנות כ"ימין"? בדרך מאוד פשוטה - ימין ושמאל אלו מושגים יחסיים. הימין שואף לשמרנות ואילו השמאל שואף למהפכנות, לשינוי חברתי. בתקופה הפאודלית הבורגנים היו השמאל כי הם היו הכוח המהפכני החזק והמאורגן ביותר, ודגלו בגישה המאמינה בקידמה חברתית (והרי אין ספק שהפיטליזם הוא מתקדם חברתית בהשוואה לפאודליזם). מכיוון שאנו מאמינים שהסוציאליזם הוא שיטה מתקדמת יותר מהקפיטליזם, הרי שאנו רואים בבורגנות "ימין" שמרני ובסוציאליזם "שמאל" מהפכני. מעבר לכך, המון ניתוחם על ההסבר של מלחמת המעמדות, התפתחות הפרולטריון, צמיחת התודעה המעמדית וכו'... אינם מדוייקים בלשון המעטה. זהו ניתוח ילדותי של המניפסט המתבסס בעיקר על קריאה והעתקה. אין ספק שקריאה שטחית (במקרה הטוב) או מסולפת במניפסט היא לא דרך להסביר אותו באנציקלופדיה. צ'ארלי ;-)

משה הס

משה הס לא תרם מאומה למניפסט? הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
46.120.37.149 01:04, 28 באוגוסט 2011 (IDT)

תרגום המניפסט ליידיש

מצאתי שמשורר היידיש משה ליפשיץ, 1894 - 1940, תרגם את המניפסט הקומוניסטי מגרמנית ליידיש, בשנת 1923. ייתכן שקיימים גם תרגומים נוספים, לא בדקתי. אלישע פורת

ברוכים המבקרים!

כן, סביר שקיימים עוד. אביעדוס • שיחה א' בתשרי ה'תשע"ב, 17:02, 29 בספטמבר 2011 (IDT)

תודה לך אביעד, ברוכים הזוכרים. ראית את הממואר הנפלא של פטר קריקסונוב על מאיה קגנסקיה היום ב'הארץ'? יפה להלל, ועוד יהיה המשך. אלישע

(: באמת? לא, והייתי רוצה. זה עלה לאינטרנט?

(ואם כבר הזכרת את ליפשיץ – היכן ניתן למצוא את יצירותיו? כדאי לציין שם בערך... לא הצלחתי למצוא בינתיים גם את מחזותיו העבריים או היידיים.) אביעדוס • שיחה ב' בתשרי ה'תשע"ב, 22:58, 29 בספטמבר 2011 (IDT)

כן, הממואר של קריקסונוב עלה לרשת, ראה באתר הארץ. ובאשר ליצירותיו של ליפשיץ בעברית, זו הטרגדיה של האיש. אין כאלה... שיר לירי אחד בלבד שאברהם שלונסקי תירגם. האם להביא אותו כאן בשבילך? אלישע

כן, בדיוק ראיתי. תודה.

כבר הבאת אותו כאן, לא? :) אני מבין. אבל מה עם היצירה ביידיש? לא נדפסה? אביעדוס • שיחה ב' בתשרי ה'תשע"ב, 16:18, 30 בספטמבר 2011 (IDT)

כן נדפסה בחלקה. ספר שיריו היחיד, ריגה 1922, א בער טאנצט, דוב מרקד, מצוי בבית הספרים בירושלים. נכללו 29 שירים. אני והחוקר הצעיר הגרמני העובד עליו בגרמניה, מצאנו שחיבר כ-45 שירים, שרובם נדפסו בכתבי עת יידישאים בארה'ב וכו'. לאחרונה מצאתי כמה משיריו הפוליטיים שתורגמו בידי אלתרמן, והולחנו בידי סטיפן וולפה. ממש באלה הימים כתבתי על כך ל'יקינתון', הביטאון העולה של עדת הייקים. מיכה לימור לקח איזה עיתון נשכח והפך אותו לבמה מעניינת. הצץ בה. אלישע

המשפט לא מוסבר טוב ונותן רושם שגוי

אחרי שקראתי את המניפסט בקטע שקשור לנישואים המשפט:"שיתוף בנשים הנשואות. לכל היותר אפשר היה להאשים את הקומוניסטים בכך שהם מתכוונים להנהיג... שיתוף רשמי, גלוי [בנשים]",נותן את הרושם שהקמוניסטים יעשו את ההפך ממה שהם רואים שקיים בנישואין הבורגנים כלומר יהפכו לרשמי את הזנות שהם רואים שקיימת במסגרת הנישואים הבורגניים וזה לא נכון, רצוי להביא עוד ציטוטים מהמניפסט והסברים שיעשו תמונה יותר ברורה ומדויקת לקורא שלא קרא את המניפסט.

מספר העמודים במניפסט שגוי.

בגרסה הגרמנית המקורית, לידיעתי לא היו 130 עמודים. בגרסאות מתורגמות רבות בשפות כמו אנגלית או עברית יש הרבה פחות עמודים (אני קראתי גרסה אנגלית שבא היו 106 עמודים אז את זה אני יודע בוודאות)