שיחה:טלי תדמור-שמעוני

תגובה אחרונה: לפני 7 שנים מאת ראובן מ. בנושא הבהרת חשיבות

הבהרת חשיבות עריכה

לפי מיטב ידיעתי - אנשי אקדמיה זכאים לערך רק אם מדובר בראש מחלקה ומעלה. תקנו אותי אם אני טועה. יוניון ג'ק - שיחה 02:29, 21 באוגוסט 2016 (IDT)תגובה

לא ראש מחלקה אלא פרופסור מן המניין. והיא עדיין בדרגת מרצה בכירה ולא בדרגת פרופסור מן המניין. דרגת מרצה בכירה זו דרגה מכובדת מאוד ורמה מאוד. אבל מתחת לסף הנהוג בויקיפדיה. 77.126.57.170 07:47, 21 באוגוסט 2016 (IDT)תגובה
תדמור-שמעוני היא ממייסדות תחום ההיסטוריה של החינוך בארץ ומלמדת בכמה מוסדות אקדמיים. היא דמות מוכרת מאוד בקרב מחנכים בישראל וכבה עשרות מאמרים, בעיני זה מספיק... המקשר - שיחה 08:10, 21 באוגוסט 2016 (IDT)תגובה
כאיש חינוך עוד לא נתקלתי בשמה. אני חושב שכרגע אין הצדקה לערך. מקווה שבעתיד. מצד שני יש מקום להיסטוריה של החינוך בישראל. אבנר - שיחה 10:09, 21 באוגוסט 2016 (IDT)תגובה
גם לדעתי נכון להיום היא עדיין לא עוברת את רף החשיבות האנציקלופדית המקובל אצלנו. Lostam - שיחה 13:52, 21 באוגוסט 2016 (IDT)תגובה
אני חולק עליכם, ישנם ערכים רבים ושונים העוסקים באנשי אקדמיה שהם מרצים בכירים: אבשלום לניאדו, דניאל מינץ, מירון מדזיני, עמית קמה, רפאל ואגו; אם ישנה מדיניות לא לכתוב ערכים על מרצים בכירים בוא נחיל אותה באופן מלא על כולם - אם לא, אין טעם להיטפל דווקא לערך זה... המקשר - שיחה 19:11, 22 באוגוסט 2016 (IDT)תגובה
1. למי שהוא גם מרצה בכיר וגם חבר כנסת, או משהו כזה, יש ערך. (הערך על לניאדו באמת היה צריך להימחק, אלא שמאז שנכתב הערך, לניאדו מונה לפרופסור מן המניין. למינץ יש חשיבות נסכמת - גם מרצה, גם אדריכל וגם יוצר שמציג בתערוכות.למדזיני יש חשיבות נסכמת - גם מרצה, גם עיתונאי, גם פקיד בכיר בממשל.קמה הוא גם מרצה בכיר וגם פעיל חברתי בולט. ואגו, האחרון בין האנשים שהבאת כדוגמה הוא מקרה גבול - נראה לי שיש לו חשיבות כי לצד היותו מרצה בכיר, הוא מסייע בהנצחת השואה.)
2. אם תמתין בסבלנות שנים אחדות, היא כן תהייה פרופסורית מן המניין, אולי.
3. ענייון ה"עשרות מאמרים", נכון לגבי כל מי שיש לו משרת מרצה בכיר וזה לא מועיל. 84.229.51.33 19:14, 22 באוגוסט 2016 (IDT)תגובה
הסופלימנט "מייסדת העיסוק בהיסטוריה של החינוך" נשמע לי מופרח לחלוטין. בלי זלזול בדוקטורית, היא הוציאה ספר ראשון בשנת אלפיים ומשהו. אני זוכר שנכחתי בהרצאה על ההיסטוריה של החינוך לביולוגיה בישראל, עוד באמצע שנות התשעים. ולא היא הייתה המרצה. המרצה היה פרופסור זקן להוראת המדעים - גם הוא התעסק בהיסטוריה של ההוראה בישראל. 84.229.51.33 19:22, 22 באוגוסט 2016 (IDT)תגובה
ידידי היקר, אף אחד מהרשימה שהבאתי מעלה לא התפרסם בנסיבות הנוגעות לכל דבר אחר פרט לקריירה האקדמית שלו ובקריירה האקדמית הוא היה מרצה בכיר. אם יש מדיניות יש להחיל אותה על כולם, אם אין מדיניות, אנא הסבירו לי במה שונה מקרה זה ממקרים אחרים. אני רואה תועלת רבה בערכים על אנשי אקדמיה בישראל, אין לי היכרות עם תדמור שמעוני אך יש לי היכרות עם עולם האקדמיה הישראלי ואני חושב שערך בויקיפדיה מקדם את הידע בנושא שכיום הוא דלל למדי ועוזר לחשוף את הדמויות המרכזיות בזירה הזו. המקשר - שיחה 20:00, 22 באוגוסט 2016 (IDT)תגובה
אתה לא יכול לדעת מה חשב מי שהעלה את הערכים. אני כתבתי לך למה אני חושב שערכים מסוימים צריכים להימחק ואחרים לא צריכים להימחק. אבל לבוא ולומר לי שמעלה הערך חשב כך וכך, זו כבר הגזמה. 84.229.51.33 14:16, 23 באוגוסט 2016 (IDT)תגובה
הקידום באקדמיה הישראלית נסמך על מאמרים, לא על ספרים, ספרים בעברית כלל לא נספרים כפרסום אקדמי בלא מעט המקרים כך שמדד הספר אינו רלוונטי. העיסוק בהיסטוריה של החינוך היה קיים לפני כן, אך לא כחלק מההבנה של החברה הישראלית, מהפכה שהובלה ע"י תדמור-שמעוני, יובל דרור, צבי צמרת ואחרים המקשר - שיחה 20:03, 22 באוגוסט 2016 (IDT)תגובה

על פי עקרונות ויקיפדיה ליצירת ערכי אישים, ערך על אדם ייכתב רק על מי שהשפיעו באופן משמעותי כלשהו על העולם או האנושות. האם יש מקורות חיצוניים, התומכים בטענה כי מחקריה של תדמור-שמעוני הינם בעלי השפעה על העולם האקדמי? יוניון ג'ק - שיחה 20:22, 22 באוגוסט 2016 (IDT)תגובה

אכן, כפי שכתבו מעליי, דוקטור מן המניין. לא שמעתי את השם שלה, אבל אני לא לומד בשום אחד מהמקומות שהוסזכרה. כמו כן, אני בעצמי לומד הוראה כרגע על מנת להפוך למורה בשפת האספרנטו. Partition13 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

לא, היא לא ממיסדות ההסטוריה של החינוך בארץ, וגם לא מוכרת מאוד בקרב מחנכים. כשאני רואה כאלה סופרלטיבים אני קצת מרים גבה. גם טענות נוספות של המקשר נראות מבוססות על הרצון להוכיח חשיבות בכל מחיר, עם או בלי קשר למציאות. מציע מתומכי החשיבות לגבות בסימוכין של ממש כל טענה שלהם, כי עד עתה הם לא יוצרים תחושת אמינות. מצד שני, זה נכון שהרף המקובל אצלנו מזמן אינו פרופסור מן המניין. יוניון, לפי הקריטריונים שלך צריך למחוק חצי מערכי האנשים מויקיפדיה העברית (או יותר). נרו יאירשיחה • כ' באב ה'תשע"ו • 10:48, 24 באוגוסט 2016 (IDT)תגובה

לצערי נרו צודק. יוניון ג'ק, עם כל ההזדהות כלפי טענותיך המוצדקות, ראה את הצבעת המחיקה של דוקטור טל דקל. AddMore-III - שיחה 12:03, 24 באוגוסט 2016 (IDT)תגובה
נרו יאיר, אתה צודק לחלוטין. צריך למחוק חצי מערכי האנשים מויקיפדיה העברית (אם לא יותר). יוניון ג'ק - שיחה 13:20, 24 באוגוסט 2016 (IDT)תגובה
יופי תירוש קיבלה למיטב זכרוני ערך עם עשרה מאמרים ובלי ספרים בכלל, לאחר דיון חשיבות ארוך. תבינו, גם אני בעד העלאת הרף לדוקטורים, אתמוך במהלך בעניין, אבל אין טעם לטפל רק במקרה אחד. נרו יאירשיחה • כ' באב ה'תשע"ו • 13:25, 24 באוגוסט 2016 (IDT)תגובה
אז בוא נעלה את הרף - לכולם. איך עושים את זה בדיוק? יוניון ג'ק - שיחה 14:22, 24 באוגוסט 2016 (IDT)תגובה
מאוד לא סביר שזה יקרה, כי המשמעות היא מחיקת המונית של ערכים קיימים, ודבר כזה מעולם לא קרה. זה מצער אבל מניסיוני, מרגע שיש מסה קריטית של תקדימים שמנמיכים את הרף, לא ניתן להעלותו בשנית. ראובן מ. - שיחה 00:44, 30 באוגוסט 2016 (IDT)תגובה

אני לא נוהג להגיד שצריך הבהרת חשיבות לאנשי אקדמיה שפרסמו מאמרים, שמוכרים ומתראיינים באמצעי התקשורת השונים, כאלו שחוקרים תחומי מחקר יחודיים... כל אלו לדעתי מזכים איש אקדמיה בערך. מה גם שכתיבת ספרים ומאמרים היא בהחלט סיבה לערך, בעיקר לאור העובדה שמטבע הדברים- אי אפשר למדוד אימפקט של מאמרים באופן מיידי עם הוצאתם. מזכיר שהמדינה שלנו לא קיימת מאות שנים, ובכל האוניברסיטאות מרבית תחומי המחקר "חדשים בישראל". צריך להפריד בין תחומי מחקרי שרלוונטים רק או בעיקר לישראל, לבין תחומי מחקר עולמיים. תחומים כמו "מתמטיקה", "פיסיקה" או כל תחום שקיים באוניברסיטאות בעולם שנים רבות ( ובינהם גם חינוך) אינם תחומים חדשניים. אם מריצים חיפוש של מחקרים ובתחום מסויים יש ממש לא מעט מישראל ומהעולם כולו- מושא הערך כבר הופך להיות חשוב פחות. לדעתי אולי צריך להרחיב את המידע בערך, מרבית המשתתפים פה השתתפו בדיון דומה לא ממזמן, ואחרי שהערך נערך והורחב בהתאם התייתר הדיון. ממליץ לערוך את הערך כי כרגע בהחלט לא מובהרת החשיבות בו.01iproject09 - שיחה 22:47, 24 באוגוסט 2016 (IDT)תגובה

ואי אפשר להעלות את הרף לכולם, כי לא כל התחומים מפותחים דיים מבחינה מחקרית כדיי שנוכל להציב בו קריטריונים זהים. פרופ מן המניין ברפואה, אינו פרופ מן המניין במזרחנות. האחרונים נדירים הרבה יותר ובמקרה הזה הדוקטורים משפעים מאוד על תחום המחקר ובעצם יוצרים אותו.01iproject09 - שיחה 22:56, 24 באוגוסט 2016 (IDT)תגובה
אפשר וצריך להעלות את הרף לכולם. אני מציע לך לקרוא את הקריטריונים (הזהים), המופיעים בויקיפדיה באנגלית, בנוגע לאקדמיה. אין שום סיבה שויקיפדיה העברית לא תאמץ את הקריטריונים הללו. יוניון ג'ק - שיחה 00:59, 25 באוגוסט 2016 (IDT)תגובה
צודק ג'ק, אפשר וצריך לעלות רף לכולם, כי כמות הפרופסורים בפיזיקה או מתמטיקה בדידה היא זהה לכמות הפרופסורים למגדר, מזרחנות או מדע המדינה וההיסטוריה של ישראל. מכאן צריך לגזור בדיוק את אותם הקריטריונים כי אפשר למדוד "שינוי עולם" במתמטיקה ובלימודי יהדות באותה המידה, ואת שניהם בודקים באותם הקריטריונים, ועל שניהם מעניקים פרס נובל. גם סביר להניח שהויקיפדיה האנגלית מלאה בחוקרי יהדות מובחרים, או באנתרופולוגים שחוקרים את החברה הישראלית...
בדיוק מכל הסיבות האלו אי אפשר לקחת גזירה שווה...01iproject09 - שיחה 10:04, 25 באוגוסט 2016 (IDT)תגובה
לא הצעתי ליצור ערכים לפרופסורים רק אם הוענק להם פרס נובל (שאגב, לא מוענק למתמטיקאים). אני מניח שלא קראת את הכללים בויקיפדיה באנגלית, כפי שהצעתי לך. שם הקריטריון מנוסח כך: "The person has received a highly prestigious academic award or honor at a national or international level". ניסוח זה, לדעתי, מספיק טוב גם עבור פיזיקאים, מתמטיקאים, מזרחנים, היסטוריונים ואפילו... אנתרופולוגים. יוניון ג'ק - שיחה 11:23, 25 באוגוסט 2016 (IDT)תגובה

יוניון, צריך לעשות את זה בפרלמנט, ולצערי זה יהיה קשה. נרו יאירשיחה • כ"א באב ה'תשע"ו • 11:22, 25 באוגוסט 2016 (IDT)תגובה

שמח לראות שהדיון התקדם כשלא הייתי כאן. אינני חושב שתדמו-שמעוני היא הדוקטור החשובה ביותר בעולם, אבל... הדיון צריך להיות השוואתי ובהשוואה לאחרים אינני בטוח שהיא חשובה פחות. אם ישנה מדינית יש להחיל אותה באופן מלא על כלל התחומים. באשר לטענה שיש לתת עדיות לתחומים בהם אין חוקרים רבים... זו טענה תמוהה למדי והיא אינה תופסת בתחום ההסטוריה של החינוך (שהוא חלק מחקר ההיסטטוריה ולא מחקר החינוך). ספרה של תדמור-שמעוני וספרו של יובל דרור הם המחקרים המקיפים היחידים שנכתבבו בנושא ועל כן לעניות דעתי היא בהחלט ממייסדות התחום שאני ודוקטורנטים אחרים מבקשים לפתחו בעתיד. לאור כל האמור לעיל אינני רואה מדוע נחיל על תדמור-שמעוני קריטריונים שאיננו מחילים על אחרים. ממתי מספר ההופעות בלונדון וקירשנבאום הוא מדד עבורנו? זה נראה לי לא מקצועי. המקשר - שיחה 13:35, 25 באוגוסט 2016 (IDT) בנוסף לכך אני רוצה לומר מילה על דרך השימוש שלי בויקיפדיה (כמשתמש ולא ככותב), פעמים רבות אני מגיע כדוקטורנט למאמר כזה או אחר ושם המחבר לא מוכר לי. ויקיפדיה מסייעת לי לקבל את הרקע הנדרש. נכון, בחלק מן המקרים יש יותר מידע ובחלק מן המקרים פחות, אך בכל מקרה אני מקבל תמונת מצב שמאפשרת לי להתגלגל הלאה ולא נדרש לאסוף מידע ממגוון רחב של מקרות - בעיני יש לזה הרבה משמעות. האם הערל מושלם בתוצרתו הנוכחית? לא, אבל הא התחלה והוא יורחב בעתיד כמו ערכים אחרים; הרי זה הרעיון מאחורי השיטה.. המקשר - שיחה 13:59, 25 באוגוסט 2016 (IDT)תגובה

תראה, כאשר כותבים ערך ביוגרפי אודות אדם שעדיין נמצא בחיים - הרי שבהכרח המידע שבו צפוי להתעדכן, ככל שהקריירה שלו תימשך. יחד עם זאת, ויקיפדיה היא אנציקלופדיה, וצריכה לעסוק אך ורק בעובדות, במה שידוע, ולא במה שעשוי להיות. אם בנקודת זמן זו אין חשיבות אנציקלופדית לערך - כלומר, סך הישגיו של נשוא הערך אינו מגיע לסף הנדרש - הרי שיש למחוק את הערך, ובעתיד, אם וכאשר הקריירה של נשוא הערך תמשיך ותפרח, ניתן יהיה לשקול מחדש את יצירת הערך. זהו הנוהג הקיים בויקיפדיה, ויש לאכוף אותו בכל הערכים. יוניון ג'ק - שיחה 14:19, 25 באוגוסט 2016 (IDT)תגובה
ג'ק לא הבנת את כוונתי: אני סבור שכרגע ישנה חשיבות לדמות ולכן הערך צריך להישמר. האם הערך במתכונתו הנוכחית מושלם? לא. כאן מגיע עיקרון העדכון לעורך הזמן שיעבה את הערך. המדיניות של ויקיפדיה אינה למחוק קצרמרים ושוב אינני מבין למה במקרה זה מוחלים כללים אחרים ואנחנו רוצים למחוק ערך רק כי הוא לא כולל את כל המידע הרלוונטי. את כל הדיון הזה עוטפת אווירה של איפה ואיפה וזה דבר בעייתי בעיני. לא ניתן למחוק ערך על-בסיס כללים שלא חלים למעשה בויקיפדיה. המקשר - שיחה 14:47, 25 באוגוסט 2016 (IDT)תגובה
אני לא סבור שיש כרגע חשיבות אנציקלופדית לגב' תדמור-שמעוני. אולי תהיה בעתיד. אולי לא. יוניון ג'ק - שיחה 15:54, 25 באוגוסט 2016 (IDT)תגובה
אני סבור שישנה חשיבות אנציקלופדית, ודאי בהשוואה לקריטריונים המיושמים בפועל בויקיפדיה העברית בעניין זה. המקשר - שיחה 17:37, 25 באוגוסט 2016 (IDT)תגובה
יוסףיובל דרור וצבי צמרת שהוזכרו בכפיפה אחת עם נשואת הערך הם מדור (ואפילו שניים) קודמים לה, כך שהמחמאה הנידונה פשוט אינה נכונה. Shannen - שיחה 18:31, 25 באוגוסט 2016 (IDT)תגובה
הזכרתי את יובל דרור ולא את יוסף דרור. יובל דרור הוא בן אותו דור. צמרת אינו רלוונטי לעניין כלל מאחר ונושא עיסוקו הוא בחוקי החינוך ובמשרד החינוך ולא ביישומה של תכנית הלימודים המקשר - שיחה 19:26, 25 באוגוסט 2016 (IDT)תגובה
התכוונתי לפרופ' יובל דרור (שאין עליו ערך) והוא דור לפניה. כשנשואת הערך הוציאה ב-95 את פרסומה הראשון (כך לפי הערך שלנ) הוא כבר היה ראש אורנים. Shannen - שיחה 19:51, 25 באוגוסט 2016 (IDT)תגובה

בדיקה בגוגל מראה הרבה יותר מידע רלוונטי על החוקרת מאשר הערך, לפני תגובתי הקודמת לא ביצעתי חיפוש כזה מתוך הנחה שאלו שלפני אכן ביצעו, ומאמרים מן התחום אני מכיר לא מעט (הגם שלא את שלה באופן אישי). לצערי אין לי פנאי כרגע להוסיף מידע על הערך, אבל תבנית בעבודה, אם תחליטו שרלוונטית אשמח לקחת על עצמי. לדעתי אחרי חיפוש תשתכנעו גם כן בחשיבותה, וחבל שהיא לא הועלתה לערך עד כה.01iproject09 - שיחה 12:37, 26 באוגוסט 2016 (IDT)תגובה

תבנית בעבודה היא כלי, לא מטרה, ובדרך כלל עדיף בלעדיה. אתה וכל אחד אחר מוזמנים להרחיב את הערך, תוך ביקורת עצמית שלא ליחצ"ן אותה בסגנון "ממייסדות התחום" וכדומה. נרו יאירשיחה • כ"ג באב ה'תשע"ו • 21:32, 27 באוגוסט 2016 (IDT)תגובה
צר לי על ההתנהגות הבריונית הזו אותה כבר פגשתי בויקיפדיה בגלגולי הקודם. תוהה מה החדווה הזו למחוק ערכים ותוהה למה טרחתי להצטרף ולתרום ערך. יום טוב... המקשר - שיחה 09:34, 28 באוגוסט 2016 (IDT)תגובה
חזרה לדף "טלי תדמור-שמעוני".