שיחה:יוסף זאב ליפוביץ

חשיבות

לא מילא שום תפקיד מיוחד, לא ראוי לערך אנציקלופדי. התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 21:54, 9 בדצמבר 2018 (IST)

חיפוש המילים 'יוסף זאב ליפוביץ' במאגר אוצר החכמה מעלות תוצאות רבות, שרק לחלקן הבאתי קישורים. ספרו נחלת יוסף הודפס בכמה מהדורות. מאמרים שלו הובאו בכמה וכמה בטאונים. ראוי לדעתי לערך אנציקלופדי. שחרחר - שיחה 23:14, 11 בדצמבר 2018 (IST)

הייתי מציע גם שתחפש בגוגל את המילים יוסף זאב ליפוביץ נחלת יוסף ותראה שתגיע לכמה וכמה תוצאות שאולי יניחו את דעתך. שחרחר - שיחה 09:48, 12 בדצמבר 2018 (IST)

בלי לחוות דעה בשלב זה, ייתכן תאורטית שמישהו יאוזכר מאה פעמים באוצר החכמה ולא יהיה זכאי לערך. חשוב יותר, הערך נראה כדף הנצחה משפחתי. אני מבקש שלא תשאיר עבודה לאחרים, ותעשה מאמץ להוריד מהערך כל מה שאינו עובדות יבשות. המטרה כאן אינה להלל ולשבח. נרו יאיר • שיחה • ד' בטבת ה'תשע"ט • 09:59, 12 בדצמבר 2018 (IST)

הספר והמאמרים מרשימים, וגם היחס הנעלה שקיבל אצל הרב כץ ועוד. חשיבות מוצדקת. מיכאל משיכון בבלי • שיחה • ו' בטבת ה'תשע"ט • 02:59, 14 בדצמבר 2018 (IST)

מדהים

תודה רבה, ערך ממצה וכתוב טוב הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
CanonBrains - שיחה 08:59, 14 בדצמבר 2018 (IST)

אין טעם בהעלאת חשבונות משתמש מתהומות הנשייה. אם יש טענות רציניות שלא נכתבו (לא התרשמות סובייקטיבית) גם אנונימי יכול לכתוב אותן. נרו יאיר • שיחה • ו' בטבת ה'תשע"ט • 09:10, 14 בדצמבר 2018 (IST)

על תרבות המחקנות של ויקיפדיה העברית

מכיון שמתקיים דיון על מחיקת הערך, אני מצרף כאן כתבה מתוך עיתון הארץ, שכדאי שכל מי שנהנה למחוק ערכים והוא מרגיש עם זה חלק מקליקה מכובדת, יסתכל רגע במראה ויקרא את הקטע הבא:

תחקיר בהארץ על ויקיפדיה העברית

”ויקיפדיה העברית שונה באופן מהותי ממקבילותיה בעולם. המאפיינים הייחודיים שלה הופכים אותה לסגורה, חשדנית וכוחנית יותר...”

עומר בן יעקב במוסף הארץ בשבוע שעבר.(בדילוג, רק קטעים הרלוונטיים לדיון הנ"ל)

חשדנות ואי חתירה לקונסנזוס
עיקרון מרכזי המנחה את יתר הוויקיפדיות בעולם הוא "הנחת הכוונה הטובה" — ההנחה כי מי שפעיל בוויקיפדיה, עושה זאת מתוך רצון לתרום למיזם. עקרון היסוד הזה מסייע ליצירת מרחב עריכה פתוח, שבו ותיקים סומכים זה על זה ועורכים חדשים יכולים להתאקלם במהירות. עיקרון זה לא קיים בגרסה המקומית, ויש עורכים שאפילו מתנגדים לו. זה עשוי להסביר מדוע דפי שיחה רבים בעברית נראים כמו שדה קרב, ומדוע רבים מהעורכים הוותיקים פורשים עם השנים מפעילות.

בנוסף, בעברית לא קיימת מדיניות של הגעה לקונסנזוס. זהו עיקרון עליון במיזם באנגלית, שנועד ליצור הסכמה רחבה בקרב העורכים במקרה של מחלוקת על מדיניות או על תוכן. אבל עורכי ויקיפדיה בעברית ממש מתנגדים לכך... במקום קונסנזוס, הקהילה המקומית פותרת מחלוקות על תוכן הערכים בהצבעות תכופות, שבהן הרוב קובע. אך לא כולם רשאים להצביע. מי שלא ערך 100 פעמים בשלושה חודשים, זכותו נשללת אוטומטית. מי שלא רשאי להצביע גם לא יכול להגן על ערך מפני מחיקה. כך נוצר מצב שבו נשמע קולם רק של מעט חברי קהילה שמבצעים המון פעולות קטנות שנקראות "ויקיגמדות"...

לשני המאפיינים הללו יש השפעה מכרעת על האנציקלופדיה. רק כמה עשרות עורכים מצביעים על תוכנה ומכריעים מה נכון או לא — אפילו אם הם לא מחזיקים במידע אמין. כשמנסים לפתור מחלוקות בהצבעות תכופות, טיעונים דמגוגיים זוכים במשקל רב. מי שמרוויח מההצבעות הם אותם מעטים בעלי זכות הצבעה, ובעיקר ותיקים מקושרים. משתמש חדש שרוצה לתרום לאנציקלופדיה החופשית רק על בסיס אמינות המידע שהוא מביא, ייתקל פעמים רבות בהתנגדויות, במיוחד בתחומי עניין בוערים כמו פוליטיקה, חברה, דת וזהות.

ואכן, רבים מהעורכים ששוחחו עם "הארץ" מתארים יחס חשדני כלפי משתתפים חדשים. "חודשיים אחרי שנרשמתי, רציתי לפרוש", מספר אלי פייבלזון (21), סטודנט לתואר ראשון בכלכלה ויחסים בינלאומיים שמתגורר בירושלים. "חשבתי שוויקיפדיה זו קליקה שקשה להתברג אליה ולהיות ממש חלק לגיטימי מהקהילה". במשך שנתיים נדרש פייבלזון להגביל את עצמו לעבודות תחזוקה מזעריות באתר, כחלק מתהליך החניכה הנוקשה מצד הוותיקים. כיום הוא עורך בממוצע שעתיים וחצי ביום (תחת הכינוי "אלי גודין")...

ערן רוזנפלד, ילד הפלא של ויקיפדיה שעורך מגיל 15 וכתב חלק גדול מערכי היסודות הכימיים, מסכים שלקהילה יש בעיה עם חדשים. גם הוא מקפיד להתנסח בצורה דיפלומטית. "לעתים קשה לנו לקבל תרומות תוכן של עורכים חדשים", הוא אומר. "זה בא לידי ביטוי בין היתר כאשר עורך חדש מעלה ערך עם תוכן טוב, שלעתים לא זוכה להערכה מספקת רק בגלל היעדר קישורים ועיצוב". כמי שפעיל מספר רב של שנים, וממוקם בין עשרת הוויקיפדים התורמים ביותר, הוא מודה שגם אלה שמתמידים ומשתתפים בדיונים "סופגים יחס שעלול להיתפס כמזלזל"....

אידיאולוגיה של מחקנות

רק העורכים הקבועים קובעים", אומר יונתן וידן (35), שהיה מהפעילים הבולטים בימיה הראשונים של ויקיפדיה. לדבריו, זו אחת הסיבות לכך שהאנציקלופדיה אינה מתפתחת כמו מקבילתה באנגלית. "בעוד שמחלוקות באנגלית מוכרעות על בסיס דיון, בעברית הן מוכרעות בעזרת הצבעה. אבל כידוע, לא תמיד הרוב צודק".... דבריו של וידן משקפים מאפיין שלישי שייחודי בוויקיפדיה המקומית, ואולי הבולט מכולם — המחקנות (Deletenism). מדובר באידיאולוגיה של ממש, שגורסת כי יש להמעיט בערכים ולהימנע מכאלה שהם חסרי "חשיבות אנציקלופדית". חלק גדול מהוויקיפדים הישראלים הם חסידיה של התנועה המחקנית, והם נחשבים מהשמרנים והבדלנים ביותר בעולם.

"מה שאנשים לא מבינים זה שוויקיפדיה היא לא מסד נתונים", אומר חן סרוב (39), המכונה "Gilgamesh", "את ויקיפדיה נכתוב במחיקה. זה אומר הצגת מידע רזה יותר, אבל טוב יותר לקורא. חשוב למחוק. לכתוב זה קל".

ניצחון המחנה המחקני בעברית בא לידי ביטוי במספרים. הקהילה המקומית היא מהגדולות והפעילות שקיימות בוויקיפדיה — באופן יחסי, היא גדולה יותר ממקבילותיה בערבית, הודית, פרסית וקוריאנית. למעשה, יש רק 12 קהילות אחרות שגדולות ממנה, בהן האוקראינית והפורטוגזית. אבל מבחינת מספר הערכים שהיא מייצרת, ויקיפדיה העברית ממוקמת רק במקום ה–34. עם 234 אלף ערכים, יש בה פחות ערכים מאשר גרסאותיה בסרבית, ארמנית, קטלונית ובולגרית לדוגמה..

המחקנות הקיצונית של המיזם בעברית ידועה גם לחברי הקהילה באנגלית. בערך שנכתב באנגלית על ויקיפדיה בעברית, היא מכונה "הרבה יותר שמרנית". בישראל לא נשארו חייבים. באחד מדפי המדיניות החשובים, המכונה "מה ויקיפדיה איננה", ויקיפדיה בעברית קובעת כי היא אינה ויקיפדיה באנגלית. הישראלים הם היחידים מבין כל הוויקיפדים בעולם שמציינים כך את בדלנותם ועצמאותם.

תצביעו מה שתרצו בנוגע לערך הזה, את החשק להמשיך לכתוב בויקיפדיה בכל מקרה הוצאתם לי. באהבה לכולם, ובברכת הצלחה. שחרחר - שיחה 14:25, 7 בינואר 2019 (IST)

אני לא בטוח שזו הטקטיקה הכי מוצלחת. יש כאן גם אנשים שחולקים על העמדות של הארץ. נרו יאיר • שיחה • א' בשבט ה'תשע"ט • 14:45, 7 בינואר 2019 (IST)

זה בדיוק העניין, שבמקום לדון על המהות, מדברים על טקטיקות. אפשר לומר שויקיפדיה העברית מזכירה את מה שקורה בכבישי הארץ. מישהו מעלה הצעת מחיקה, חלק מצביעים בעד, חלק נגד. אחד טרח לעשות איזה חיפוש בגוגל, ולא מעבר. הוא לא שאל את עצמו, מדוע ספר שנכתב לפני עשרות שנים עדיין נמכר? האם זה לא מעיד שהספר הזה הוא משהו מיוחד בעל תמורה תרבותית? לא מתאים לכם בתור רב, אז אולי מגיע לו ערך בתור מחבר רב מכר? הבאתי עכשיו גם שהוא מוזכר בתוך עבודה אקדמאית, ומי שיבדוק קצת יותר לעומק בגוגל יראה, שהספר שלו על מגילת רות הוא ספר יסוד על המגילה. אם אתם רוצים שויקיפדיה העברית תעסוק רק בנושאים ואישים שהכרתם אותם מבלי להיחשף אליהם בויקיפדיה, שיהיה לכם לבריאות. שחרחר - שיחה 23:24, 7 בינואר 2019 (IST)

זה בדיוק העניין, שאני לא חושב שבכל הדיון הזה אנו עוסקים במהות הרלוונטית, חשיבותו של הרב ליפוביץ. אנחנו רגילים לזה שמי שמעוניין בערך מסוים, מסיבה כלשהי, מנסה להפוך את זה לסוגייה כללית שהעולם כולו תלוי בה. לדעתי אין קשר בין הרצון הספציפי שלך לבין הכתבה בהארץ. כמובן זכותך לחשוב אחרת. נרו יאיר • שיחה • ב' בשבט ה'תשע"ט • 11:07, 8 בינואר 2019 (IST)

טה טה. אגב, מה שבאמת טוב בוויקיפדיה האנגלית הוא שאפשר גם למחוק שם בקלות, בגלל העומס האדיר של הערכים. AddMore-III - שיחה 22:24, 8 בינואר 2019 (IST)