שיחה:משה נחום כהן

מייסד חידון התנ"ך העולמי לנוער. האם יש חשיבות אנציקלופדית? לא יודע. ביקשו למחוק את הערך במחיקה מהירה וחשבתי שראוי יותר להניח תבנית חשיבות ולדון בכך במשך השבוע הקרוב. Lostam - שיחה 22:25, 6 באוגוסט 2010 (IDT)

פעולתך מוצדקת בנסיבות. עם זאת יש לשים לב לכך שהעובדה שמשה נחום כהן היה בין יוזמי החידון נוספה לערך על החידון לפני זמן קצר על ידי אנונימי שביצע עריכה אחת. חיפשתי קצת בגוגל ולא מצאתי סימוכין לכך. לכן לפי שעה הוספתי תבנית מקור בערך על החידון ודומני שלקיומו של מקור כזה תהיה השלכה של ממש על שאלת החשיבות כאן. חיפה-חיפה-עיר-עם-עתיד - שיחה 22:34, 6 באוגוסט 2010 (IDT)

כל הערך הזה דורש מקור, לא רק המשפט הראשון Hanay • שיחה 22:49, 6 באוגוסט 2010 (IDT)

(ללא קשר לדיון החשיבות) יש קושי מסוים במציאת מקורות בגוגל על "משה כהן"... דרך - שיחה 22:02, 7 באוגוסט 2010 (IDT)

חוץ מגוגל יש גם ספרים ומאמרים. המידע צריך להגיע ממקום כלשהוא. יש כאן ערך על אדם לא ידוע ללא מקורות. Hanay • שיחה 09:31, 8 באוגוסט 2010 (IDT)

כמובן. התייחסתי לדברי חיפה וכו'. בכל מקרה הוספתי סימוכין לעצם קיומו ולעובדת היותו בין מארגני חידון התנ"ך. דרך - שיחה 11:28, 8 באוגוסט 2010 (IDT)

משה נחום כהן היה מפקד הגדנ"ע וארגן תחרויות בנושא תנ"ך .דבר זה נודע לבן גוריון שביקש ממנו לערוך חידונים נוספים כאלה וכך התחיל הרעיון של חידון התנ"ך העולמי לנוער. כ הן משה נחום ב"ר צבי אריה נולד : ו' כסלו תרע"ח (1917/11/21( נפטר: א' כסלו תשס"ג (2002/11/06( נולד בשנת תרע"ח )1917 )בעיר הקודש ירושלים. התחנך בתלמוד תורה מאה שערים ובביה"ס "תחכמוני" בתל –אביב. הוכשר להוראה בסמינר מזרחי )ליפשיץ( בירושלים והשתלם באוניברסיטאות תל אביב ובר אילן. בצניעות מופלאה – מסר את נפשו למען הגשמת תורת הרב קוק ז"ל ועבד תמיד בשני מסלולים: המסלול הגלוי – בתפקידיו הציבוריים. המסלול – הנסתר מאחורי הקלעים – מסר את נפשו להקמת ממלכה של תורה ועבודה בכל תחומי החיים ודאג תמיד לטשטש את חלקו בהקמת מפעלים היסטוריים בהם ראה את מפעל חייו. החל בהקמת הפלוגות הדתיות והקמת ישיבות תיכוניות בני עקיבא עם הרב נריה זצ"ל וכלה בהקמת ישיבות ההסדר וכן בארגון חידוני תנ"ך בגדנ"ע בפרט ולנוער היהודי בכלל - תוך מהפכה חינוכית בארץ ובעולם ששנתה את תפיסת העולם של ראשי המדינה ושל ראשי התנועה הציונית ביחסם למורשת היהודית. בשנת תרצ"ח החל את עבודתו כמורה צעיר בביה"ס המשותף של כפר אברהם וקיבוץ רודגס, המשיך ביסוד וניהול מוסד עליית הנוער בשדה יעקב. בשנות ה-50 ניהל את בי"ס מזרחי ביפו ולאחריו את "נצח ישראל" לבנות בפתח תקווה. בשנת תשכ"ז התמנה לשמש מפקח במחוזות ת"א והמרכז ובהמשך נתמנה למחמ"ד מחוז המרכז, תפקיד בו שרת את מערכת החמ"ד במסירות עד לפ רישתו בשנת תשמ"ד. בכל מהלך פועלו החינוכי שזר ושילב, באופן מפליא, ספרא וסייפא ולמעשה, מסכת חייו היא הביטוי האמיתי למימוש משנת החמ"ד. בשנות הארבעים ריכז את "משמרות אליצור", בהם היתה הדרכה קדם צבאית. "המשמרות" הוכנסו ביחידות שלמות להגנה במסגרת גדנ"ע וחי"ש. עבר קורס מ"כ וקורס מ"מ. כבר אז התבלט כאיש חינוך למופת, "היה מורה חושב , יסודי ומעמיק בהגותו החינוכית". עם פרוץ מלחמת השחור התגייס לצה"ל, השתתף בקרבות בגליל, היה מפקד פלוגה דתית של בני ת"א ופיקודיו דאז עדיין זוכרים אותו כ"מפקד אמיץ ושקול". במהלך פעילותו הברוכה כמנהל בפתח תקווה, ובעצת מנהל אגף החינוך הדתי, נטל חופשה והצטרף לפיקוד הגדנ"ע כקצין חינוך דתי. במסגרת זאת ארגן את הפעילות החינוכית-חברתית במועדוני הגדנ"ע. תרומתו לשילוב הנוער הדתי במסגרת הגדנ"ע היתה רבה. במסגרת פעילותו החינוכית לנוער הדתי שבגדנ"ע ארגן את חידון התנ"ך. עקב הצלחת החידון, נתבקש להפעיל את הנושא בכל הגדנ"ע. בהסתמך על הצלחת החידון הארצי לנוער של הגדנ"ע נתבקש על ידי פיקוד הגדנ"ע והחברה לחקר המקרא לקיים חידון עולמי לתנ"ך לנוער יהודי. מאז מתקיים חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי מדי שנה בחג העצמאות. עם שובו משרותו הצבאי בגדנ"ע למערכת החמ"ד, נתמנה למפקח על בתיה"ס, ואח"כ למחמ"ד. קצרה היריעה מלפרוס את כל עשייתו הפדגוגית למען החמ"ד ונזכיר רק כי כמנהל תרם לפיתוח דרכי ההוראה בכיתות הטרוגניות רב גילאיות, הנהיג שיטות ייחודיות בדיוני המועצה הפדגוגית ריכז מועצות פדגוגית אזוריות, ועזר בהקמת בי"ס תורני בנתניה. כמחמ"ד עזר בפיתוח יוזמות חינוכיות, טיפח דרכי עבודה חדשניות, גיבש צוות מפקחים ומנהלים לעבודה חינוכית חושבת, בעלת מוסר עבודה גבוה, הוכיח מנהיגות חינוכית ראויה לציון, שתרמה ללא ספק, להעלאת קרן החינוך הדתי וזכה להערכה ולכבוד מכל עמיתיו. על דרכו הייחודית ועל מפעל חייו זכה בשנת תשנ"ד לתואר "יקיר החינוך הדתי". אבא ז"ל היה מראשוני מתפללי בית הכנסת ברמת חן והתפלל עוד בצריף שהיה בגן הילדים של העיריה. נהג להעביר שיעורים בשבת אחרי מנחה. בשיעורים אלו השתדל לבטא את תפיסת העולם הייחודית שלו תוך הדגשת ערך האדם בפרט , וארץ ישראל, עם ישראל והתורה בכלל.