שיחה:שתי עגלות וכדור פורח

יש צורך דחוף להסביר את כל השערים שבספר, על כל פרקיהן. לפני כן ראוי לכתוב הקדמה קצרה. אני כעת קורא את "את אשר ישנו ואת אשר איננו" ואולי אעסוק בס"ד בכתיבתו. בהזדמנות אברר מה נותן במוח האפור שלי מ"שתי עגלות וכדור פורח". סתם ככה, לא כתבתי את הערך. רק שיפצתי, הוספתי הקדמה, כותרות ואת מקור השם. המידע על אחריות המשתמש האלמוני. היהודי ּה' הוא המלך!ּ שיחה 00:43, 24 באוקטובר 2006 (IST)

הקישור הפנימי ל"קוורטט" מוביל לערך העוסק בפירוש אחר של המילה ויש לתקן זאת. מסתבר שהדבר דורש כתיבת (קצרמר ל)ערך חדש. סגי נהור 00:38, 21 בפברואר 2007 (IST)

יש דברים אודות הספר שמפורטים יותר בערך "מיכאל אברהם" מאשר בערך הזה.

איחוד

אני מציע לאחד את הערך הנוכחי עם הערך מיכאל אברהם. אברהם כתב ארבה ספרים העוסקים בנושא זה, ועוד כעשה ספרים העוסקים בפילוסופיה שמשיקה בחלקה לנושאים אלה. אין כל סיבה שייכתב ערך על כל ספר, ועדיף כי הכל ייכנס בערך על המחבר תחת פסקה "הגותו". גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 11:53, 5 בדצמבר 2010 (IST)

בעד הספר לא מספיק חשוב (מבחינה אנציקלופדית) כדי לעמוד בפני עצמו. אני-ואתה • שיחה 12:04, 5 בדצמבר 2010 (IST)

נגד ספר משפיע מאוד ויש סיבה לכתוב ערך על כל ספר בנפרד, או לפחות על זה. דניאל ב. 20:02, 5 בדצמבר 2010 (IST)

"משפיע מאוד". וואלה... נראה לי שהוא ישמח לשמוע את זה... גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 21:55, 5 בדצמבר 2010 (IST)

גם אני אשמח לגלות שהספר משפיע מאוד, כי גם עלי הוא השפיע. אבל הייתי שמח להבין על מה מבוססת ההערכה הזו שהספר משפיע. באלו חוגים הוא משפיע? ההתייחסות המקובלת שאני מכיר כלפי הספר הוא שהוא קשה מדי לקריאה. אני-ואתה • שיחה 12:28, 6 בדצמבר 2010 (IST)

לא קראתי את הספר ואני יודע שאני לא מסכים עם תוכנו. ההערה שלי על מידת ההשפעה מסתמת על כמות הציטוטים וההתייחסויות לספר בדיונים שונים שראיתי. דניאל ב. 12:48, 6 בדצמבר 2010 (IST)

(סתם שאלה, עם איזה חלק של הספר אתה לא מסכים?)

גם בהנחה שהספר משפיע מאוד, אין חיסרון באיחודו לתוך הערך על המחבר, מכיוון שהספר מציג תפיסת עולם מסוימת שהיא שמצדיקה גם את חשיבותו של המחבר.

אה, ואני רוצה לומר לך, שבמבחן גוגל טענתך נחלשת; ישם פחות מ-10 עמודי תוצאה לספר. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 13:04, 6 בדצמבר 2010 (IST)

מידע אישי - זה לא ספר שסתם "יושב על המדף" - אנשים לומדים אותו לעומק. ממליץ לא לאחד. ‏DGtal‏ 13:55, 3 בינואר 2011 (IST)

(לצערי שכחתי את סיסמת ויקי הזנוחה שלי, ולכן אינני חותם) מידע אישי ממש, כלומר על עצמי, זהו ספר מופת מדהים. כשהתחלתי להיכנס לפילוסופיה, שקדתי עליו שעות רבות, ואני חושב שזהו הספר הראשון בחיי שלא עזבתי אותו עד שהרגשתי שכולו מונח אצלי בראש בצורה מסודרת. אמנם הדעה שלי כיום אינה זהה לדעותיו של אברהם (אני מקבל את העיקרון, כלומר את הטיעון המרכזי של שתי עגלות, אך בדרך כלל לא את היישומים הפרטיים, כלומר לא את אנוש כחציר, ולפעמים גם לא את 'את אשר ישנו'. ועוד לאברהם מאמרים רבים ושאר ספרים). אף שמאז הפלגתי וקראתי עוד ספרים רבים, עדיין אני מתכתב איתו בראשי בלי סוף (וגם קצת במייל פעם). מבחינת סך הדעות הפרטיות כיום, אני רחוק מרחק גדול מאברהם. אך אני באמת ובתמים מרגיש שאת 'כח ההכרעה' להכריע נגדו קיבלתי ממנו. מהבחינה הזאת אני תלמיד שלו אף שהוא אינו מכיר אותי כלל. (ואף דליתי והשקיתי מדבריו לכמה חברים ומכרים. אני מכיר אישית שישה אנשים ששולטים בספרו היטב, ויש להם ידיעה די רחבה בכלל דעותיו). חשבתי פעם, וגם התחלתי, לכתוב עבור ויקי סיכום מסודר של כל הספר, אבל הזמן עשק וגם אינני בטוח שסיכום ארכני עדיף מהצגה מתומצתת של הטיעון המרכזי (שאפשר להציג אותו די-בקצרה, לאלה שיש להם ידיעות כלליות בסיסיות בפילוספיה). אחר כל ההשתפכות הזאת, אני נגד האיחוד. נמתין ליום בו יזכה הספר לערך הראוי לו. הספר הזה מציג את הטיעון המרכזי, ושאר כל הספרים המשיקים לפילוסופיה הם יישומים שלו. יישומים יפים שגם בהם יש שאר רוח וחכמה רבה, אך עדיין הם עומדים כולם על יסודו של שתי עגלות. לכן הספר הזה ראוי לערך, אף על פי ששאר הספרים לא יקבלו ערך משלהם (אלא יסונפו לערך מיכאל אברהם או לערך הזה). ולדעתי גם ספרי הלוגיקה התלמודית זכאים לערך, ובפרט ההצעה הנפלאה שבספר הראשון.

רק להוסיף, הספר מטבעו לא מיועד לקהל הרחב, אלא לקבוצה מצומצמת יותר של משכילים (צר לי אם אני נשמע מתנשא). ההשפעה הרחבה שלו לא אמורה להימדד בנפוֹצוּת בקהל הכללי ובדיונים בפורומים קלילים, אלא בתפוצתו בקרב המתעניינים בפילוסופיה. לפי דעתי, כמעט כל בני הישיבות שמתעניינים בפילוסופיה עוברים דרך הספר הזה, להבדיל מקהל חילוני שמשום מה שם הוא הרבה פחות מצוי. כיון שהספר אינו ספר דתי במובהק (השילובים בין הלכה לפילוסופיה נעשים אצלו בנפרד, במסגרת ההארות) אז יש אמנם החמצה בכך שהוא לא השתרש בחברה הכללית. אבל בחברה החרדית - דתית (ושוב - מתוך ה'חכמים' יותר שם, ובתוך החכמים מתוך אלו שמתעניינים בפילוסופיה) הוא נקלט לדעתי חזק ובועט היטב. כיון שרוב קוראיו באים מחברה די מוצנעת (חרדית/דתית) ומצטנעת, אז די קשה לקבל רושם מבחוץ על המימדים של ההתפשטות. אני מסכם את ההוספה: א. הספר מטבעו לא אמור להיות נפוץ כל כך. ב. יש לבדוק תפוצה במקומות המתאימים ולא בשלל כיכרות מזדמנות. ג. קשה לקבל רושם על ההתפשטות כיון שהקוראים באים מחברה מצטנעת (חלקם מצניעים גם את הקריאה בו).