שיחה:תמימות
פשוט שטויות. עריכה
הערך זקוק בדחיפות לשכתוב. אין שום מקום(ומקור) לקביעה שילדים הם לרוב תמימים. ישנם מספיק תצפיות באזורי עולם שלישי של ילדים שנוהגים באכזריות לסביבתם. אפשר למשל שהעניין תלוי בתרבות ובפרט בחינוך ובסוכני חיברות. תמימות זה לא רק חוסר תיחכום וכוונת זדון אלא גם חוסר ידיעה, ובניגוד לטיפשות, תמימות מתייחסת למצב מנטלי תקין (האבחנה היא סובייקטיבית ביחס למבחין) ,אך בנקודה מוקדמת מדי של עקומת הלמידה של מה שהמבחין מצפה מהתמים לדעת. כיצד ניתן לדעת אם אדם נמצא בנקודה מוקדמת מדי להבין דבר מסויים, שלא ניתן עדיין לפתח תחכום וכוונות זדון סביבו? במקום ״ילדים הם לרוב תמימים״ צריך היה לרשום ״תמימות מאפיינת במיוחד ילדים, במיוחד בשלב האגוצנטרי שמאפיין פעוטות ובו עדיין לא מתקיים המוסר, ולכן אין אפשרות לייחס כל זדון לחוסר ההבנה של ילדים בגיל הזה ולכן נכון לומר ש״פעוטות עד גיל 7 בערך הם כולם תמימים״. השלב האופרציונלי שבא בעקבותיו מתאפיין בהתפתחות של ראיה מוסרית מוחלטת שעדיין מושפעת מהראיה האגוצנטרית, אך מתפתחת בהתמדה. לכן, ומכיוון שמוסר הוא יחסי לתרבות, מגיל 7 ואילך אין שום אפשר לעשות הכללה על שום קבוצה של בני אדם לגבי תמימות. קל וחומר מגיל 13-14 שאז מתחיל הנער לפתח חשיבה מופשטת.
לכן, אין שום מקום לקבוע שילדים הם לרוב תמימים. ―46.117.255.147 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- גם אם לא מסיכימים עם משהו, מכאן ועד להגיד שמדובר בשטויות זו לא הגזמה? אך היית מרגיש/ה אם היו מתייחסים כך לדברים שכתבת? וחוץ מזה, אם ברצונך לשנות דבר מה, את/ה יכול/ה לעשות זאת לבד, הרי ויקיפדיה היא אנציקלופדיה חופשית, זו מטרתה-כל אחד יכול לערוך (גם אם לא נרשמת, ולדעתי כדאי לך להירשם). המקיסט --- על דא ועל הא 18:17, 10 במאי 2017 (IDT)
שיבוש עריכה
(דברים פרק ל"ב). עם זאת ישנם מקרים בהם התורה מתכוונת לתמימות רגילה:
(י"ג) תָּמִים תִּהְיֶה, עִם ה' אֱלֹהֶיךָ. (דברים פרק י"ח).
לא נכון. ראה תרגום אונקלוס(והמפרשים): שלים - אדם ששלם בדת ובחכמה ובקיום מצוות.
(כ"ו) עִם-חָסִיד, תִּתְחַסָּד; {ס} עִם-גִּבּוֹר תָּמִים, תִּתַּמָּם (שמואל ב' פרק כ"ב).
לא נכון. ראה תרגום יונתן..כנ"ל. 2A01:6500:A040:D7A9:60B1:C7A4:B01C:2C10 23:22, 22 באוקטובר 2018 (IDT)
דיווח שאורכב ב-15 בפברואר 2019 עריכה
- דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות
שלום רב.
לדעתי צריכה להיערך הפרדה בויקיפדיה בין הערכים "תמימות" ו"נאיביות" , באשר הם אינם מושגים זהים או חופפים.
נאיביות צריכה לעמוד כערך בפני עצמו, מאחר והיא אינה מילה נפרדת לתמימות והוקדש לה טקסט נכבד בעל מספר קטעים לתיאור ופירוט והמדובר רק במשמעות אחת שאולי משתמעת מן המושג תמימות, בהקשרים מסויימים, אך זו מילה מושאלת מצרפתית וראוי להקדיש לה, לעניות דעתי, מקום נכבד כערך נפרד ועומד בפנ"ע.
אודה לכם מראש על התייחסותכם לענין.
בעניין התמימות ביהדות עריכה
בפרשת שופטים, על הפסוק "תמים תהיה עם ה' אלקיך" כותב רש"י: "התהלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות אלא כל מה שיבא עליך קבל בתמימות ואז תהיה עמו ולחלקו". ובפירוש "שי למורא" על פירוש רש"י (להרב ויינפלד ז"ל, סי' לז,לח,לט, עפ"י שיחה של הרבי מליובאוויטש): "התהלך עמו בתמימות" - שאי אפשר כאן לפרש "תמים" שלם בקיום רצון הקב"ה שתעשה כל מצותיו (כפרוש 'תמים' בתחלת פרשת נח ובפרשת לך לך יז,א ועוד), שהרי תוכן הפרשה הוא שלא לעשות התועבות האלה שנזכרו כאן, והכתוב מדייק "כל עושה אלה ובגלל התועבות האלה", והשלמות עם ה' הרי הוא קיום כל תרי"ג מצותיו. לכן מפרש כאן רש"י "התהלך עמו בתמימות", על דרך מה שכתוב (בראשית כה,כז) "ויעקב איש תם", וכמו שפרש רש"י שם: "'תם' - אינו בקי בכל אלה אלא כלבו כן פיו, מי שאינו חריף לרמות קרוי תם". "ולא תחקור אחר העתידות" - ההנהגה של "התהלך עמו בתמימות" היא שיצפה להקב"ה ולא יחקור מה יקרהו בעתיד. "כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות" - הליכה בתמימות עם ה' אלקיך כוללת גם זה, לקבל כל מה שיבוא עליו מאת הקב"ה, בין לטובה בין כו', במנוחה ובתמימות, ובמילא לא ידאג כלל. [על "ואז תהיה עמו ולחלקו" מביא שם שהשכר על הנהגה זו של "תמים תהיה עם ה' אלקיך" צריך להיות ירושת ארץ ישראל על כל מעלותיה].
תמים עריכה
התנ"ך מתיחס לתמימים כאל אדם או חייה שהסביבה לא השפיעה עליהם כגון נח אברהם איוב (איוב הוא תם לעומת הקודמים שהם תמימים), לגבי ילדים או גורי חיות הם נולדים תמימים עד אשר הסביבה משפיעה עליהם והם מאבדים את תמימותם( הסביבה שמשפיעה על בעלי חיים הם בעיקר בני אדם כגון אילוף, ביות... ). ברוב התנ"ך מוזכר בעלי חיים תמימים לעומת מספר מועט של בני אדם.
מקורות:תנ"ך ציטוט: שמעון כהן סקאלי