שיכון דן
שיכון דן או "נווה דן" היא שכונה בצפון-מזרח תל אביב-יפו, אחת משכונות עבר הירקון.
 | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | תל אביב-יפו |
| שטח | 406 דונם |
| אוכלוסייה | 2,530 (2012) |
| קואורדינטות | 32°06′43″N 34°49′45″E / 32.11182222°N 34.82908611°E |
| שכונות נוספות בתל אביב-יפו | |
|
(למפת גוש דן רגילה)   שיכון דן  | |
  | |
טרם היות השכונה עריכה
במערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, על תל א נוריה - רכס הכורכר שעליו ניצב היום תיכון עירוני י"ד[1], הייתה עמדה עות'מאנית, אחת בשרשרת עמדות במערבו של נדבך ההגנה שפרסו העות'מאנים בסוף 1917 מצפון לירקון[2], טרם צלח חיל המשלוח המצרי של הבריטים את הירקון והתייצבה הגזרה המערבית של קו שתי העוג'ות. את העמדה הזו לכדה, בלילה הסוער שבין ה-20 ל-21 בדצמבר 1917, חטיבה 155 מן הדיוויזיה ה-52 הסקוטית בפיקודו של מייג'ור גנרל ג'ון היל, לאחר שצלחה את הירקון בתל ג'רישה. עמוד הזיכרון בצומת הרחובות אבא הלל ובן-גוריון ברמת גן מנציח את פועלה של החטיבה במבצע הצליחה.
בתחילת שנות ה-40 של המאה ה-20 נחנכה דרך הרצליה שהוליכה מתל אביב דרך רמת גן לרמת השרון ולהרצליה. עשור מאוחר יותר הוקם שיכון דן בסמוך לגשר שהעביר את הכביש מעל הירקון ליד עשר טחנות.
תולדות השכונה עריכה
קואופרטיב חברת התחבורה "גלי המעביר" רכש ב-1940 564 דונם שגאלו האחים טייבר עוד בשנת 1933 מידי השבט הבדואי אבו כישכ במטרה להקים את "שכונת יד המעביר". על פי התוכנית אמורה הייתה השכונה לכלול 550 יחידות דיור לשיכון כל חברי קואופרטיב דן, מבני ציבור שונים וכן את המוסך המרכזי של הקואופרטיב. השטח וכל המבנים היו אמורים להיות רכוש הקואופרטיב[3]. בנובמבר 1947 הוחל ביישור השטח[4] וקדיחת באר בכוונה להתחיל בבנייה באביב 1948. הבנייה החלה בקיץ 1950[5].
בתחילה הייתה השכונה מרוחקת מאוד מתל אביב, ועל כן נוהלה עד סוף שנות החמישים בידי הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה (אז כונתה בשם "הועדה הגלילית"), הכפופה למשרד הפנים. ב-1957 פורקה אגודת "יד המעביר", וקרקעותיה הועברו לבעלות המשתכנים.
בשנת 1967 הוקם מוסך אוטובוסים גדול בקצה השכונה (במשולש הרחובות משמר הירדן, ולנברג ונחלאות), סמוך לאתר "עשר טחנות" שעל גדות נחל הירקון. שטח זה נמסר לחברת "דן" על ידי עיריית תל אביב תמורת פינוי המוסך ששכן מדרום מערב לתחנת הרכבת תל אביב מרכז (בין רחובות דרך נמיר, על פרשת דרכים ודרך בגין).
עם התפשטותה של תל אביב והקמתן של שכונות עבר הירקון בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20, הואץ קצב הפיתוח של השכונה. מרבית הבתים שנבנו בשכונה היו בניינים נמוכים (עד שמונה דירות) ובתים צמודי קרקע. אופי הבנייה תאם את סגנון הבנייה בשכונות הצמודות, צהלה ורמת החייל, שהתפתחו גם הן בתקופה זו. בתחילת פיתוח השכונה רבים מתושביה היו נהגי "דן".
במקביל, הוקמו בשכונה מוסדות קהילתיים. בשכונה הוקם בית הספר היסודי "דן", שהפך בתחילת שנות השבעים לבית הספר התיכון עירוני י"ד. בשכונה הוקם ופועל בית הספר "און" של אגודת איל"ן.
בשכונה פעל בית קולנוע "מור", שנסגר בתחילת שנות ה-70 בעקבות הפעלת שידורי הטלוויזיה, בדומה לרבים מבתי הקולנוע בתל אביב. במקומו הוקם בית משרדים ומחסנים גדול [6] [7].
בשכונה פעיל בית הכנסת "אהל משה".
בראש הגבעה במרכז השכונה ניצבה, עד סוף שנות השבעים, בריכת מים עגולה. הבריכה נהרסה לבניית אולם הספורט של בית הספר.
גבולות השכונה ורחובותיה עריכה
גבולות השכונה הם רחוב פתחיה מרגנסבורג מצפון, רחוב פנחס רוזן (שהוא קטע מדרך משה סנה) ממערב, רחוב משמר הירדן ממזרח ומדרום-מזרח ורחוב ראול ולנברג מדרום. השכונה שוכנת בסמוך לשכונות ישגב, נאות אפקה, צהלה, רמת החייל, רביבים, הדר יוסף ואזור תעשייה עבר הירקון.
למרבית מרחובות השכונה ניתנו שמות של נוסעים יהודים שביקרו בארץ ישראל ותיעדו בכתב את מסעם, כמו בנימין מטודלה, אלדד הדני, אליהו מפרארה, "תבואות הארץ", "אבן ספיר", שמואל רומאנלי, יצחק חילו, פתחיה מרגנסבורג, משה באסולה. שאר הרחובות קרויים על שם אנשי דת: הרב ישראל אשכנזי ויוסף דלה ריינה, מקובל מהמאה ה-15.
מאפייני השכונה עריכה
מרבית הבתים בשכונה הם בתים פרטיים עם גינה, או בתים נמוכים בני שתיים-שלוש קומות, ומיעוטם רבי-קומות. בשכונה גרים כ-2,530 תושבים (נכון לשנת 2012)[8].
כיום מאוכלסת השכונה ברובה על ידי בני המעמד הגבוה. מאפייני השכונה הם הקרבה היחסית למרכז העיר, הקרבה לעורק תחבורה מרכזי (רחוב פנחס רוזן) וכן השקט היחסי, הופכים אותה לאחת השכונות היקרות בתל אביב.
לקריאה נוספת עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ צליחת הירקון באתר חברת גני יהושע, סקר טבע עירוני – תל אביב-יפו, אתר 33, תל נריה
- ^ במערב, תל א-רקיה - בסיס המודיעין (לשעבר) על רכס הכורכר מעל חוף תל ברוך, דרך תל קסילה, שייח' מוניס, שכונת גבעת הפרחים בנאות אפקה ב', עבור בח'ירבת הדרה ועד תל אל מוחמאר (תל קנה), במזרח
- ^ יד המעביר, דבר, 24 בנובמבר 1947
- ^ יומן העיריה, ידיעות עיריית תל אביב, 16 בנובמבר 1947
- ^ י. אבי-יגאל, רמת גן - התעסוקה בשגשוגה, הצופה, 25 ביוני 1950 - "עומדים לבנות את השיכון של חברי דן - 500 יחידות"
עבודות שיכון גדולות, חרות, 9 ביולי 1950 - ^ מבנה מסחרי בשיכון דן נרכש למגורים, TheMarker, יולי 2013.
- ^ דני רכט, קולנוע מור / בית תעש מור, באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"
- ^ שכונות רובע צפון מזרח, באתר עיריית תל אביב-יפו