שיקגו

Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: הערך מנוסח בסרבול קל, ויש לו חסר חמור במקורות וסימוכין.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Disambig RTL.svgערך זה עוסק בעיר שיקגו. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו שיקגו (פירושונים).
שיקגו
Chicago
ChicagoSeal2.png
סמל שיקגו		 Municipal Flag of Chicago.svg
דגל שיקגו
Chicago-Illinois-USA-skyline-day.jpg

מבט על מרכז שיקגו מכיוון ימת מישיגן
מדינה / טריטוריה אילינוי, ארצות הברית
מחוז מחוז קוק, מחוז דופייג'
ראש העיר רם עמנואל
שטח 606.1 קמ"ר
גובה 179 מטרים
תאריך ייסוד 1770
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ במטרופולין
 ‑ צפיפות
2,695,598‏  (נכון ל-2010)
9,785,747‏  (נכון ל-2010)
4,816 נפש לקמ"ר (נכון ל-2010)
קואורדינטות 41°54′0″N 87°39′0″W
אזור זמן UTC -6
http://egov.cityofchicago.org/
(למפת ארצות הברית רגילה)
מיקום שיקגו במפת ארצות הברית
 
שיקגו
שיקגו

העיר שיקגו (באנגלית: Chicago, להאזנה (מידע · עזרה)) היא הגדולה ביותר במדינת אילינוי שבארצות הברית. נכון לשנת 2010, חיים בעיר כ-2.7 מיליון תושבים. המטרופולין של שיקגו (המכונה גם שיקגולנד), מתפרס על פני שבעה מחוזות של אילינוי כמו גם על פני מחוז אחד של אינדיאנה ומחוז אחד של ויסקונסין. מטרופולין זה נחשב לשלישי בגודלו בארצות הברית כולה ונכון לשנת 2010, חיים בו מעל ל-9.7 מיליון תושבים. שיקגו ממוקמת על גדת ימת מישיגן ומשמשת מרכז אקדמי, תחבורתי, תעשייתי, תרבותי ומסחרי חשוב.

היסטוריה

המתיישבים הראשונים באזור

המסיונר הצרפתי ז'אק מארקט מטיף לאינדיאנים המקומיים

חפירות ארכאולוגיות גילו עדויות להתיישבות בני אדם באזור מסביבות שנת 1000 לספירה[דרוש מקור].

במהלך המאה ה-17 הגיעו לאזור בני השבט האינדיאני הפוטאוואטמי (Potawatomis). הם קראו לאזור אשר מסביב לשפך נהר שיקגו ולנהר עצמו בשם "שקאוגו" (באיות צרפתי: Checaugou) על שם צמחי השום (מסוג "Allium tricoccum") אשר גדלו באותה העת בשפע בחבל ארץ זה.

אזור שיקגו שימש בהמשך העת החדשה כנקודת מעבר עבור אינדיאנים, חוקרים ומיסיונרים בין קנדה לבין אגן נהר המיסיסיפי. רבים מאנשים אלה היו קנדים-צרפתים ולכן רבים משמות המקומות באזור, כולל שמה של שיקגו עצמה, מאויתים כיום על פי כללי הכתיב הצרפתיים. העובדה כי אזור שיקגו חיבר בין נהר שיקגו (אשר זרם במקור לתוך אגם מישיגן) ונהר דפליינס (אשר זורם לתוך נהר המיסיסיפי), משך את תשומת לבם של החוקרים שטיילו באזור משום שסברו כי לאזור פוטנציאל רב כמרכז תחבורה. האישים הבולטים שעברו באזור זה במהלך המאה ה-17 כוללים את:

ההתיישבות הראשונה באזור החלה בשנת 1779, עם הקמת מושבת סחר פרוות על ידי הסוחר הקוויבקי ז'אן-בטיסט פואן דו סאבל (Jean Baptiste Pointe du Sable).

לאחר לחימה ממושכת של צבא ארצות הברית בשבטים האינדיאנים, לבסוף בשנת 1795 בעקבות ההפסד של הכוחות האינדיאנים בקרב העצים הגדועים (Battle of Fallen Timbers) במסגרת אמנת גרינוויל (Treaty of Greenville) אולצו שבטי האינדיאנים להעביר את השליטה על חלקים נרחבים מהאזור בו תוקם העיר שיקגו לשימוש צבא ארצות הברית ובמקום הוקם מוצב צבאי. האינדיאנים קיבלו בתמורה סחורות בעלות של 20,000 דולארים, כגון שמיכות, כלי עבודה ובעלי חיים.

שבטים אינדיאנים שונים נותרו עדיין באזורים בהם הוקמו בהמשך פרוורים של העיר שיקגו, כמו האזור בו הוקמו פרוורי החוף הצפוני של שיקגו. הם פונו ממרבית אזורים אלה בהמשך, בעיקר בעקבות הסכמי מכירת קרקעות שונים.

המאה ה-19 - צמיחתה של העיר

ציור של העיירה שיקגו משנת 1838

בשנת 1803 הקים צבא ארצות הברית את מצודת דירבורן (Fort Dearborn) על גדתו הדרומית של נהר שיקגו. בשנת 1812 במהלך מלחמת 1812 התרחש הטבח במצודת דירבורן ומצודת דירבורן נהרסה כליל.

בשנת 1816 נחתמה "אמנת סנט לואיס" (Treaty of St. Louis) בין צבא ארצות הברית לשבטים האינדיאנים אשר ישבו באזור אילינוי ומילווקי בו הופקעו כל האדמות האינדיאניות באזורים הללו מידיהם של השבטים האינדיאנים בתמורה לסחורות בעלות 1,000 דולארים. בעקבות ההסכם הוקמה מצודת דירבורן מחדש.

ב-12 באוגוסט 1833 נוסדה העיירה שיקגו כאשר אוכלוסייתה מנתה באותה העת 350 תושבים בלבד. בשנת 1836 החלה בניית תעלת אילינוי ומישיגן (Illinois and Michigan Canal). עם תחילת הבנייה נהרו לשיקגו כמות גדולה של פועלים אשר הגדילה את אוכלוסיית העיר באופן משמעותי. בשל כך, בשנת 1837 הוכרזה שיקגו כעיירה כאשר אוכלוסייתה מנתה באותה העת 4,170 תושבים. בשנת 1848 נפתחה תעלת אילינוי ומישיגן (Illinois and Michigan Canal) אשר אפשרה הובלה ימית מאזור הימות הגדולות דרך שיקגו אל נהר מיסיסיפי ואל מפרץ מקסיקו. כמו כן, באותה השנה הושלמה גם הבנייה של מסילת הברזל הראשונה לשיקגו אשר קישרה את שיקגו אל העיר ניו יורק.

ציור של השריפה הגדולה של שיקגו של שנת 1871
תיאור השריפה בעיתון החבצלת, נובמבר 1871

בשנת 1851 הקצתה העיר לחברת הרכבות של אילינוי (Illinois Central Railroad) שטחי קרקע לצורך הקמת מסילת רכבת. בהמשך הוקמו מסילות ברזל רבות אשר התפרשו משיקגו לכל עבר ועד מהרה שיקגו הפכה למרכז הרכבות של ארצות הברית. מפעל הפלדה הראשון בעיר הוקם בשנת 1857. בעקבות הביקוש לעובדים בתעשייה וברכבות החלו לעבור אל העיר מהגרים רבים. בשנת 1860 מנתה אוכלוסייתה של העיר 109,260 תושבים.

בפברואר 1856 אושרה תוכנית לבניית תעול של מערכת ביוב בשיקגו. בעקבות כך, ביוב ושפכים תעשייתיים הוזרמו לתוך אגם מישיגן וזיהמו את מקור המים העיקרי של העיר.

פועלי התעשייה בעיר החלו להתארגן כבר בשנות ה-60 של המאה ה-19, ובמשך 50 השנים הבאות פרצו בשיקגו שביתות ומחאות שרבות מהן היו אלימות ודוכאו בברוטליות על ידי המשטרה. שביתת פולמן, שביתת פועלים אלימה שהחלה בחברת הרכבות של ג'ורג' פולמן בשנת 1894, הופסקה באמצעות התערבות אלימה וצו משפטי, שהוציא למעשה את השביתות בארצות הברית אל מחוץ לחוק, למשך 30 השנה הבאות.

היריד הבינלאומי של 1893

ב-8 באוקטובר 1871 פרצה השריפה הגדולה של שיקגו - שרפת ענק אשר החריבה קרוב לשליש משטחי העיר, כולל את כל מרכז העסקים הראשי של העיר. כמו כן, רבים נספו כתוצאה מהשריפה הגדולה וכ-90,000 תושבים נותרו מחוסרי בית. השריפה איפשרה את בנייתה של העיר מחדש בהתאם לתוכנית ארכיטקטונית ואילצה בניה מהירה, טובה וזולה. צעד זה העניק לעיר צביון מיוחד וקידם את האדריכלות והנדסת הבניין המודרנית. במהלך בניית העיר מחדש, נבנה בשנת 1885 גורד השחקים הראשון בעולם (בניין ביטוח הבית).

בשנת 1893 התקיימה התערוכה העולמית של שיקגו (ה"קולומביאנית", "World's Columbian Exposition") אשר נערך לרגל 400 שנה לגלוי אמריקה בו הוצגו חידושים הנדסיים רבים כמו הגלגל הענק הראשון בהיסטוריה. היריד משך אליו כ-27.5 מיליון מבקרים ונחשב ליריד בעל ההשפעה הגדולה ביותר בהיסטוריה. היריד שינה את תדמיתה של שיקגו מעיר שולית לעיר חשובה ובהרבה בנייני ציבור בעיר מוצגים עד היום תמונות מאותו יריד.

בשנת 1897 הושלמה בנייתה של מסילת הרכבת העילית במרכז העיר אשר תחמה את גבולות מרכז העיר ואפשרה נסיעה יומיומית נוחה בין מרכז העיר לאזור הפרוורים.

המאה ה-20 עד היום

רחוב סטייט בשיקגו בשנת 1907.

בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 התפתחה העיר במהירות מואצת, בעיקר בשל זרם גדול של מהגרים אשר הגיע מאירופה. בשנת 1910 ההגירה לעיר הגדילה את כמות האוכלוסייה ליותר משני מיליון תושבים.

עם השנים, ככל שאוכלוסיית העיר גדלה כך גדלה גם כמות מי הביוב אשר הוזרמה אל תוך ימת מישיגן (מקור מי השתייה הבלעדי של תושבי העיר). כתוצאה מכך עלתה כמות התושבים אשר סבלו מבעיות בריאותיות ותושבים רבים חלו במחלת טיפוס הבטן. בשנת 1900, נפתרה בעיית זיהום מי ימת מישיגן לאחר שמחלקת התברואה של שיקגו הצליחה לשנות באופן מוחלט את כיוון הזרימה של נהר שיקגו באמצעות סדרה של תָּאי שַׁיִט וגרמו לנהר שיקגו לזרום מימת מישיגן לתוך תעלת התברואה והאוניות של שיקגו (Chicago Sanitary and Ship Canal), משם לנהר דפליינס (Des Plaines River) אשר עובר ממערב לעיר, משם לנהר אילינוי ומשם אל תוך נהר המיסיסיפי.

ב-24 ביולי 1915, התרחש בשיקגו אחד מאסונות הימיים הכבדים ביותר בהיסטוריה של הימות הגדולות כאשר אוניית הנוסעים "Eastland SS" התהפכה בעת שעגנה במזח של נהר שיקגו וכתוצאה מכך נהרגו 845 נוסעי האונייה ואנשי הצוות.

במשך שנות ה-20, במהלך תקופת היובש, הוביל האיסור על מכירת משקאות אלכוהוליים לפעילות בלתי-חוקית כנגד הממשל האמריקני בידי המאפיה וארגונים מחתרתיים שונים. במהלך תקופת היובש זכתה שיקגו למוניטין של עיר פשע כאשר המאפיונר אל קפונה שלט בעולם התחתון של שיקגו וניהל מאבקים אלימים ברחובות שיקגו כנגד קבוצות יריבות וכנגד המשטרה. במהלך שנות ה-20 היו בשיקגו מעל ל-1,000 כנופיות פשע.

במקביל, במהלך שנות ה-20 התעשייה בשיקגו גדלה באופן משמעותי, בעיקר בתחום הפלדה. היווצרות מקומות העבודה בעיר משכה אפרו-אמריקאים רבים ממדינות דרום ארצות הברית אל העיר. במהלך המחצית השנייה של העשור השני של המאה ה-20 ובמהלך שנות ה-20 של המאה ה-20 הגיעו לעיר עשרות אלפי אפרו-אמריקאים אשר להם הייתה השפעה תרבותית ניכרת על העיר. במהלך תקופה זו שיקגו הפכה למרכז הג'אז של ארצות הברית.

בין השנים 1933 עד 1934 התקיים בשיקגו היריד הבינלאומי "Century of Progress" אשר נערך לרגל חגיגות מאה שנים להיווסדה של העיר. היריד משך אליו כ-48.7 מיליון מבקרים.

ב-2 בדצמבר 1942, נערך באוניברסיטת שיקגו ניסוי במסגרת פרויקט מנהטן אשר במהלכו הפיזיקאי אנריקו פרמי הפעיל את הכור הגרעיני הראשון בהצלחה ובוצעה תגובת השרשרת הגרעינית המבוקרת הראשונה בהיסטוריה האנושית.

העיר גדלה והתפתחה מאוד במהלך מלחמת העולם השנייה. אוכלוסייתה של שיקגו הגיעה לשיא בשנת 1950 שלאחריה חלה מגמת ירידה משמעותית לאחר שחלק מתושבי העיר החלו לעבור באופן הדרגתי לפרוורים המרוחקים של אזור המטרופולין של שיקגו.

באוגוסט 1968 התקיים בשיקגו כינוס של הוועידה הדמוקרטית הארצית אשר במהלכו נערך עימות אלים בקנה מידה גדול בין כוחות המשטרה למפגינים הצעירים אשר הגיעו מכל קצווי ארצות הברית במטרה לקיים מצעד מחאה נגד הכינוס ונגד מלחמת וייטנאם. במהלך העימות הוכו המפגינים על ידי השוטרים והעימות זכה בשל כך לכינוי "מהומות השוטרים". העימות והמשפט שנערך לשבעה ממנהיגי המפגינים לאחר מכן זכו לסיקור תקשורתי נרחב.

בשנת 1974 השולמה בנייתו של מגדל סירס במרכז בעיר אשר באותה העת היה הבניין הגבוה ביותר בעולם (תואר אותו איבד בשנת 1998 למגדלי פטרונס שבמלזיה).

ב־25 במאי 1979 התרחש בשיקגו אחד מאסונות התעופה הכבדים ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית כאשר טיסה 191 של אמריקן איירליינס אשר יצאה מנמל התעופה שיקגו או'הייר התרסקה בזמן ההמראה אל תוך אתר קראוונים במרחק 5 ק"מ מנמל התעופה. 273 אנשים שהיו על המטוס נהרגו ועוד 3 אנשים באתר הקראוונים.

בשנת 1989 נבחר לראשות העיר ריצ'רד מ. דיילי, בנו של ראש העיר לשעבר ריצרד ג'. דיילי. דיילי נבחר לראשות העיר עוד ארבע פעמים בשנים שלאחר מכן. במהלך כהונתו הוא הצליח להפחית את הפשיעה בעיר באופן משמעותי ולשפר את רמת החיים בעיר.

ב-22 בפברואר 2011 נבחר לראשות העיר רם עמנואל, מי שהיה ראש הסגל של ברק אובמה, וזאת לאחר שזכה בסיבוב הראשון ב-55 אחוז מהקולות.

גאוגרפיה

טופוגרפיה

תמונת לוויין של העיר שיקגו.

המטרופוליטן של שיקגו נמצא בצפון מזרח מדינת אילינוי, על שפת אגם מישיגן. המטרופוליטן משתרע על שבעה מחוזות של מדינת אילינוי מחוז אחד של מדינת ויסקונסין ומחוז אחד של אינדיאנה. גבול המטרופוליטן קרוב למדינת מישיגן.

תחום עיריית שיקגו נכלל כמעט כולו במחוז קוק שבאילינוי [2]. חלק קטן מתחום עיריית שיקגו הוא חלק משטח נמל התעופה הבינלאומי של שיקגו "או'הייר" (O'Hare), נמצא במחוז דופייג'.

קרבתה של שיקגו לאגם מישיגן גורמת ללחות גבוהה בקיץ ולנשיבת רוחות עזות בחורף, ולכן ידועה העיר גם כ-"עיר הרוח" (The Windy City). מטרופולין שיקגו בנוי באזור מישורי שטוח כמעט לחלוטין, שהיה בעבר שטח ביצות. שטח זה קשה לניקוז ומתחת למטרופוליטן יש מערכת תעלות סבוכה ובריכות תת-קרקעיות למניעת שיטפונות.

החלק המזרחי של מהמטרופוליטן של שיקגו מצוי באגני הניקוז של נחלים שונים הזורמים אל אגם מישיגן. אגם מישיגן מתנקז דרך נהר שיקגו אל נהר מיסיסיפי. חלקים אחרים של המטרופוליטן מצויים באגני הניקוז של נהר אילינוי ונהר דס פלנס שגם הם יובלים של נהר מיסיסיפי.

שטח העיר הינו 606.1 קמ"ר מתוכם 588.3 קמ"ר הינם שטחי יבשה, ו-17.8 קמ"ר הינם מקווי מים (2.94%).

אקלים

העיר נמצאת באזור בעל אקלים יבשתי לח ומזג האוויר בעיר מאופיין בחורפים קרים בעלי טמפרטורות נמוכות, לעתים אף באופן קיצוני וקייצים חמים. לפי סוכנות ה-National Weather Service האמריקאית, הטמפרטורה הגבוה ביותר שנרשמה בעיר הייתה 42 מעלות צלזיוס אשר נרשמה ב-1 ביוני 1934. הטמפרטורה הנמוכה ביותר שנרשמה בעיר הייתה 33- מעלות צלזיוס אשר נרשמה ב-20 בינואר 1985. מזג האוויר בעיר מאופיין לעתים רבות בפרקי הזמן ארוכים בקיץ אשר מלווים בחום ויובש ובפרקי זמן משתנים בחורף אשר מלווים בקור קיצוני.

כמות המשקעים השנתית הממוצעת בשיקגו היא 900 מילימטרים בקירוב. עונות הקיץ הם בדרך כלל העונות הגשומות ביותר במהלך השנה. המשקעים בעונות החורף מאופיינים בעיקר בשלגים ופחות בגשמים. החורף המושלג ביותר בשיקגו היה ב-1978-79 במהלכו נרשמו 228 ס"מ של שלג. חורף 2007-08, בו ירדו 155 ס"מ שלג, היה החורף המושלג ביותר במהלך כמעט שלושת העשורים האחרונים. כמות השלג הממוצעת בכל חורף נעה בדרך כלל סביב 96.52 ס"מ. ביום המושלג ביותר בהיסטוריה של שיקגו ירדו 18.3 ס"מ והוא התרחש ב-3 בינואר 1999. ביום הגשום ביותר בהיסטוריה של שיקגו ירדו 168.4 מ"מ של גשם והוא התרחש ב-13 בספטמבר 2008. השנה הגשומה ביותר בהיסטוריה של שיקגו הייתה 2008 בה ירדו 1,291.4 מ"מ גשם.

מזג אוויר בשיקגו
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) -1 2 8 15 21 27 29 28 24 18 9 2 15
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) -8 -6 -1 5 10 16 19 18 14 7 1 -6 6
משקעים ממוצעים (מ"מ) 49 40 70 89 92 102 95 88 80 70 69 57 902
מקור: [3]

נוף העיר

מרכז העיר שיקגו במבט מפלנטריום אדלר. הבניין השטוח עם החלונות הגדולים משמאל הוא האקווריום. בתמונה נראים גם מגדל סירס ומרכז ג'ון האנקוק. קטע היבשה הימני ביותר הוא הנייבי פיר.
Magnify-clip.png
מרכז העיר שיקגו במבט מפלנטריום אדלר. הבניין השטוח עם החלונות הגדולים משמאל הוא האקווריום. בתמונה נראים גם מגדל סירס ומרכז ג'ון האנקוק. קטע היבשה הימני ביותר הוא הנייבי פיר.

אדריכלות

גורדי השחקים של שיקגו.

בעקבות השרפה הגדולה של שיקגו, התעורר צורך למצוא שיטות לבנייה נרחבת, זולה ומהירה. כתוצאה מכך נוצרה אסכולת שיקגו באדריכלות. אסכולת שיקגו היא סגנון אדריכלי שהיה נפוץ בעיר שיקגו עם תחילת המאה ה-20 שהושפע מבית הספר לאדריכלות בעיר. הסגנון היה ניכר בגורדי שחקים שנבנו בעיר, שהיו גורדי השחקים הראשונים בעולם והגבוהים ביותר בעולם עד תקופה זו. לסגנון אדריכלי זה הייתה השפעה רבה על התפתחות האדריכלות בארצות הברית ועל האדריכלות המודרנית שהתפתחה באירופה ובשאר העולם.

עיקר התפתחות הסגנון החלה בזכות התפתחויות טכנולוגיות של אותה תקופה ובעיקר השימוש בפלדה לבניין. אדריכלות זו התפתחה בעיקר בזכות ההתפתחות העצומה של תעשיית הפלדה בארצות הברית בשיא המהפכה התעשייתית. הבניינים נבנו על ידי שלד פלדה ומילוי בלבנים, לרוב מסוג טרה קוטה. השימוש בשלד פלדה איפשר ליצור חלונות גדולים בחזית. בדומה לתנועה המודרניסטית באירופה, דגלה גם אסכולת שיקגו בביטול הקישוטיות באדריכלות. לעומת האדריכלות המודרנית באירופה, אדריכלי אסכולת שיקגו לא ביטלו את הקישוטיות לחלוטין אלא רק עידנו אותה מעט והמשיכו, אם כי במידה מועטה, את הסגנון הנאו-קלאסי שרווח בארצות הברית של המאה ה-19.

שכונות

מבחינה אורבנית מתחלקת העיר לארבעה חלקים עיקריים:

כמו כן העיר מחולקת גם ל-77 תתי-אזורים. אזורים אלו באים לידי ביטוי במפקדי האוכלוסין ומשמשים כבסיס למגוון יוזמות של תכנון עירוני.

להלן רשימה ממוספרת של תתי האזורים בשיקגו (ראו מפה).

החלוקה ל-77 תתי האזורים בעיר
1. Rogers Park 21. Avondale 41. Hyde Park 61. New City
2. West Ridge 22. Logan Square 42. Woodlawn 62. West Elsdon
3. Uptown 23. Humboldt Park 43. South Shore 63. Gage Park
4. Lincoln Square 24. West Town 44. Chatham 64. Clearing
5. North Center 25. Austin 45. Avalon Park 65. West Lawn
6. Lakeview 26. West Garfield Park 46. South Chicago 66. Chicago Lawn
7. Lincoln Park 27. East Garfield Park 47. Burnside 67. West Englewood
8. Near North Side 28. Near West Side 48. Calumet Heights 68. Englewood
9. Edison Park 29. North Lawndale 49. Roseland 69. Greater Grand Crossing
10. Norwood Park 30. South Lawndale 50. Pullman 70. Ashburn
11. Jefferson Park 31. Lower West Side 51. South Deering 71. Auburn Gresham
12. Forest Glen 32. Chicago Loop 52. East Side 72. Beverly
13. North Park 33. Near South Side 53. West Pullman 73. Washington Heights
14. Albany Park 34. Armour Square 54. Riverdale 74. Mount Greenwood
15. Portage Park 35. Douglas 55. Hegewisch 75. Morgan Park
16. Irving Park 36. Oakland 56. Garfield Ridge 76. O'Hare
17. Dunning 37. Fuller Park 57. Archer Heights 77. Edgewater
18. Montclare 38. Grand Boulevard 58. Brighton Park
19. Belmont Cragin 39. Kenwood 59. McKinley Park
20. Hermosa 40. Washington Park 60. Bridgeport

תרבות

בידור ואומנויות הבמה

תיאטרון שיקגו

המוסדות הבולטים ביותר בשיקגו:

תיירות

ענף התיירות מהווה ענף כלכלי מרכזי בעיר, ומבקרים בה למעלה מ-40 מיליון תיירים מידי שנה. אתרי התיירות העיקריים כוללים את מתחם הנייבי פיר, פארק המילניום, גן החיות של פארק לינקולן, המצפה במגדל סירס, המכון לאומנות של שיקגו, מרכז ג'ון האנקוק ועוד. כ-20 מיליון תיירים מבקרים מידי שנה בפארק לינקולן.

פסטיבל האוכל "טעם שיקגו" הוא אחד מאירועי התרבות המתויירים ביותר בעיר.

בעיר כ-30 קמ"ר של שטחי פארקים וכ-33 חופים ציבוריים‏‏.

תקשורת

אולפני הארפו בהם מצולמת תוכנית האירוח של אופרה וינפרי

אזור המטרופולין של שיקגו נחשב למרכז עולמי בתחום הטלווזיה, הפרסום, המוזיקה והעיתונאות. העיר מהווה את צרכן ויצרן התקשורת השלישי בגדולו בארצות הברית‏ (לאחר ניו יורק ולוס אנג'לס). בעיר פועלות ארבעת רשתות רשתות התקשרות הגדולות בארצות הברית (CBS, ABC, NBC, ופוקס), כל אחת מחזיקה בבעלותה תחנה בשיקגו (WBBM, WLS, WMAQ, ו-WFLD בהתאמה). כמו כן, מצולמות בעיר תוכניות טלוויזיוניות פופולאריות כגון תוכנית האירוח של אופרה ווינפרי ותוכנית האירוח של ג'רי ספרינגר. תוכנית האירוח של אופרה ווינפרי נחשבת לאחת מתוכנית הטלוויזיה הנצפות ביותר בארצות הברית כיום.

ערוץ הרדיו הציבורי של שיקגו מפיק גם תוכניות רדיו אמריקניות פופולאריות כגון "החיים האמריקאים" (This American Life) ו"חכה חכה... אל תגיד לי!" (Wait Wait... Don't Tell Me!) אשר משודרות ברשתות הרדיו ברחבי ארצות הברית ובאינטרנט.

שני היומונים הגדולים בשיקגו הם השיקגו טריביון והשיקגו סאן טיימס. השיקגו טריביון יוצא לאור משנת 1847 והוא העיתון הנפוץ ביותר באזור המטרופולין של שיקגו ובאזור המערב התיכון. העיתון מוכר מעל ל-500,000 עותקים במהלך ימות השבוע וכ-950,000 עותקים בימי ראשון ונחשב לאחד מעשרת העיתונים הנמכרים ביותר בארצות הברית. כמו כן, ישנם גם מקומונים רבים בעיר.

ספורט

משחק של השיקגו בולס נגד הניו יורק ניקס באצטדיון יונייטד סנטר

בשיקגו פועלות קבוצות מכל הליגות המקצועניות הבכירות של ארצות הברית.

שיקגו היא אחת מחמישה אזורים מטרופוליניים בהם פועלות שתי קבוצות בייסבול (האחרים הן ניו יורק, וושינגטון-בולטימור, לוס אנג'לס וסן פרנסיסקו): השיקגו קאבס והשיקגו וייט סוקס.

קבוצות הפוטבול החברה בNFL הפועלת בשיקגו היא קבוצת השיקגו ברס.

קבוצת ההוקי קרח החברה בליגת ההוקי קרח הלאומית של ארצות הברית הפועלת בשיקגו היא קבוצת השיקגו בלאקהוקס.

קבוצת הכדורסל "שיקגו בולס" חברה ב-NBA. וקבוצת הנשים שיקגו סקיי חברה ב-WNBA.

מרתון העיר שיקגו אשר מתקיים מידי שנה באוקטובר נחשב לאחד מחמשת המרתונים הגדולים בעולם.

ב-14 באפריל 2007 נבחרה שיקגו להיות בין ארבעת הערים אשר היו המועמדות הסופיות לאירוח המשחקים האולימפיים בשנת 2016. אף על פי כן, לבסוף ב-2 באוקטובר 2009 נבחרה ריו דה ז'ניירו לארח את המשחקים האולימפיים של שנת 2016.

אירועים מיוחדים

מדי השנה נערכים עשרות כנסים, פסטיבלים, תצוגות, מצעדים והופעות ברחבי העיר. חלק גדול מהאירועים נערך במימון העירייה (הכניסה אליהם חופשית). להלן האירועים השנתיים הבולטים ביותר בעיר:

באביב ובקיץ

פסטיבל טעם שיקגו, 2009

בסתיו ובחורף

נהר שיקגו, צבוע ירוק לרגל חגיגות יום פטריק הקדוש בשנת 2005.

כלכלה, תעסוקה ומסחר

המבנה של בורסת הנגזרות של שיקגו

שיקגו מהווה מרכז כלכלי בינלאומי. התוצר הגולמי של אזור שיקגו הוערך ב-506 מיליארד דולרים בשנת 2007 ושיקגו מהווה על כן את המרכז הכלכלי השלישי בגודלו בארצות הברית. האזורים הכלכליים של העיר מתרכזים באזור "הלולאה" ובאזור הניר נורת' סייד אשר מכילים ריכוז של גורדי שחקים.

תחומי התעשייה העיקריים של העיר הם תחומי הייצור, הדפוס, ההוצאה לאור ועיבוד המזון.

תאגידים גלובלים רבים מחזיקים את המשרדים הראשיים שלהם בשיקגו: בואינג (אחת מיצרניות המטוסים הגדולים בעולם), אנציקלופדיה בריטניקה בע"מ (המוציאה לאור של אנציקלופדיה בריטניקה), הייאט (רשת בתי מלון מהגדולות בעולם), Midway Games (מפתחת ומוציאה לאור של משחקי וידאו), Playboy Enterprises (המוציאה לאור של פלייבוי), Tribune Company (תאגיד תקשורת) וWm. Wrigley Jr. Company (יצרנית גומי הלעיסה הגדולה בעולם).

שיעורי האבטלה בשיקגו משנות התשעים ועד היום גבוהים משיעורי האבטלה הממוצעים בארצות הברית. שיעור האבטלה הרשמי בעיר בשנת 1990 היה 9.0 אחוזים (בעוד שהממוצע בארצות הברית היה 5.6 אחוזים), ולאחר מכן ירד בשנת 2000 ל-5.5 אחוזים (בעוד שהממוצע בארצות הברית היה 4.0 אחוזים) ולאחר מכן עלה שוב בשנת 2002 ל-8.2 אחוזים (בעוד שהממוצע בארצות הברית היה 5.8 אחוזים). בשנת 2006 ירד שיעור האבטלה בעיר ל-5.2 אחוזים (בעוד שהממוצע בארצות הברית היה 4.6 אחוזים).

דמוגרפיה

רוב תושבי העיר הם לבנים פרוטסטנטים, אולם כמו בערים גדולות אחרות, אחוז השחורים גבוה יותר בעיר מאשר אחוזם באוכלוסייה הכללית של ארצות הברית. בפרוורי שיקגו השונים יש הרכבי אוכלוסייה שונים.

שלושה עמים שבולטים בהגירתם ההמונית לשיקגו החל משנות התשעים הם הסרבים, תושבי האיטי והמיעוט הנוצרי דובר הסורית מעיראק וסוריה.

כללית, גם פרוורים מרוחקים מושכים אוכלוסייה עשירה יותר. העשירים תלויים פחות בתחבורה ציבורית ונמשכים אל הפוורים כי בהם החינוך הממלכתי טוב יותר [4]. החינוך הממלכתי טוב יותר בפרוורים כי עיריית הפרוור נותנת שירותים טובים יותר במחיר ארנונה גבוהה יותר - בארצות הברית, 43% מתקציב החינוך ממומן על ידי הרשויות המקומיות [5]. יתרון תקציבי שני של בתי ספר בפרוורים עשירים נובע מהעובדה שאין הנחה בארנונה למי ששולח את ילדיו לחינוך הפרטי ואינו משתמש בשרותי החינוך הממלכתי; מי ששולח את ילדיו לחינוך הפרטי, למעשה משלם לערייה עבור חינוך ילדי שכניו [6]. שירותי חינוך טובים אלה מתבטאים בעיקר בפרמטרים הקשורים להשתתפות הערייה במימון החינוך. בעיר שיקגו יש, למשל 30 תלמידים בכיתה. בפרוור אוונסטון הגובל עם שיקגו מצפון יש 20 ובפרוור שמצפונו - ווילמט, יש 12 תלמידים בכיתה. הפרוור המתקדם ביותר מבחינת חינוך, הוא שמברג (Schaumburg) כאשר מחלק החינוך המקומי שלו מציע תוכניות חינוך מיוחד בעלות שם עולמי (כמו חינוך מיוחד ממלכתי עם יחס של מורה אחד לשני תלמידים והפעלת שיטות מתקדמות בחינוך אוטיסטים כמו DIR).

מבט השוואתי על אוכלוסיית שיקגו
מפקד 2000 שיקגו אילינוי ארצות הברית
סך כל האוכלוסייה 2,896,016 12,419,293 281,421,906
אחוז שינוי בין 1990 ל-2000 +4.0%% +8.6% +13.1%
הכנסה חציונית לבית אב (1999) $38,625 $46,590 $41,994
בעלי תואר אוניברסיטאי 25.5% 26.1% 24.4%
נולדו מחוץ לארצות הברית 21.7% 12.3% 11.1%
לבנים 41.97% 73.5% 75.1%
שחורים 36.77% 15.1% 12.3%
היספנים (לבנים או שחורים) 26.02% 12.3% 12.5%
אסייתים 4.35% 3.4% 3.6%

הקהילה היהודית בשיקגו

המהגרים היהודים הראשונים אשר הגיעו אל העיר היו יהודים יוצאי גרמניה אשר החלו להגיע במהלך אמצע המאה ה-19. לקראת סוף המאה ה-19, החלו היהודים יוצאי גרמניה להתעשר ועברו צפונה לשכונות חדשות; במקביל החל גל ההגירה הגדול של יהודי מזרח אירופה, בעיקר מרוסיה עקב הפרעות והפוגרומים ביהודים.

במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20 מנתה הקהילה היהודית בשיקגו 270,000 אנשים לערך. לאחר מלחמת העולם השנייה, חלק גדול מחברי הקהילה היהודית עזבו את העיר והתיישבו בשכונות הצפוניות של שיקגו. כיום, רק שליש מהיהודים באזור מתגוררים בשיקגו כאשר השאר מתגוררים באזור הפרוורים.

הקהילה היהודית בשיקגו היא הרביעית בגודלה בארצות הברית. הקהילה היהודית מפוזרת ברחבי העיר כולה, ובהתאם לכך גם המוסדות והארגונים של הקהילה מפוזרים ברחבי העיר ובאזור הפרוורים. הקהילה היהודית מונה יהודים חילונים, קונסרבטיבים, רפורמים, אורתודוקסים-מודרניים וחרדים. המיוחד בה ביחס לקהילות יהודיות אחרות בארצות הברית הוא ההיעדרות היחסית של מהגרים מישראל ושל רוב זרמי היהדות החרדית. כמעט כל החרדים בשיקגו הם חסידי חב"ד. הקהילה היהודית מרוכזת כיום ברובה בשכונות הצפוניות של שיקגו (רחוב דיבון) ובפרוור הצפוני סקוקי.

חינוך

בתי ספר

בשיקגו קיים מערך החינוך הציבורי השלישי בגודלו בארצות הברית. למעלה מ-400,000 תלמידים לומדים במעל ל-600 בתי ספר בעיר. כמו כן קיימים בעיר כ-394 בתי ספר פרטיים (הן חילוניים והן דתיים).

מכללות ואוניברסיטאות

שש האוניברסיטאות אשר ממוקמות באזור העיר או בסמיכות לה הן: אוניברסיטת שיקגו, אוניברסיטת נורת'ווסטרן, אוניברסיטת דה-פול, אוניברסיטת אילינוי, אוניברסיטת אילינוי בשיקגו, אוניברסיטת לויולה בשיקגו והמכון הטכנולוגי של אילינוי. כמו כן קיימים בעיר כ-83 מכללות.

תחבורה

התחבורה בשיקגו היא ממערכות התחבורה העמוסות והמסובכות ביותר בארצות הברית, עקב אופיה המטרופוליני של העיר. מדי יום נכנסים לעיר מאות אלפי יוממים, והעיר סובלת מידי יום מעומסי תנועה כבדים בשעות השיא וממחסור במקומות חניה. מרבית תושבי העיר משתמשים בתחבורה הציבורית. תושבי הפרוורים של שיקגו משתמשים בקווי הרכבת בעיר על מנת להגיע לעבודתם (וממשיכים, לרוב, את דרכם למקום עבודתם תוך שימוש במערכת התחבורה הציבורית של שיקגו). בכך שונה שיקגו באופן משמעותי מייתר חלקי ארצות הברית בה 90% מהעובדים מגיעים למקומות עבודתם במכוניותיהם הפרטיות.

שיקגו היא גם צומת רכבות חשוב בארצות הברית. בערך שליש מהרכבות בארצות הברית עוברות בשיקגו, ובשל כך היא מהווה "צוואר בקבוק" חשוב. כמו כן, בשיקגו קיים מערך רכבות הנוסעים הגדול ביותר בארצות הברית.

תשתיות כבישים

כביש "לייק שור דרייב"

שבעה כבישים בין-מדינתיים (Interstate highways) גדולים עוברים דרך שיקגו ודרך אזור הפרוורים של שיקגו. עם זאת, הכבישים השונים מוכרים בדרך כלל על ידי המקומיים לא במספר של הכביש אלא בשמות שונים אשר ניתנו לכבישים.

אף על פי שקיימת מערכת נרחבת של כבישים אשר מקשרים את העיר לסביבתה הם עדיין מתקשים לעמוד בעומסי התנועה הכבדים ופקקי התנועה אשר נוצרים בשעות השיא.

רכבת

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ערך מורחב – רכבת הפרברים של שיקגו, אמטרק
תחנת הרכבות הפרווריות אוגילבי

חברת אמטרק (Amtrack) מפעילה את מערך רכבות הנוסעים הבין-עירוניות העוברות בשיקגו אשר מגיעות ליעדים שונים ברחבי אילינוי וליעדים אשר סמוכים לאילינוי (כגון מילווקי, אינדיאנפוליס, סנט לואיס, ודטרויט). אמטרק מספקת גם מספר קווים שמגיעים ליעדים רחוקים יותר (כמו ניו יורק, סיאטל, פורטלנד, ניו אורלינס, סן פרנסיסקו, לוס אנג'לס, סן אנטוניו ווושינגטון די. סי.). תחנת הרכבת המרכזית בשיקגו היא תחנת יוניון סטיישן.

רשות התחבורה האזורית (RTA) אחראית על הפעלת רכבת הפרברים של שיקגו (Metra), מערך של 12 קווי רכבות פרבריות אשר פועלת באזור המטרופולין של שיקגו. התחנה המרכזית של הרכבת הפרוורית בשיקגו היא תחנת אוגילבי (Ogilvie Transportation Center).

רכבת עילית

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ערך מורחב – הרכבת העילית של שיקגו
הקו החום של הרכבת העילית

רשות התחבורה של שיקגו (CTA) אחראית על הפעלת רכבת ה"אל" ("The L"), מערך של שמונה קווי רכבת עילית אשר עוברים דרך 144 תחנות ברחבי העיר. האורך הכולל של כל קווי ה"אל" הוא 170.8 ק"מ. 57.1 ק"מ מתוכם חולפים על גבי מערכת של גשרים הבנויים מעל לרחובות העיר, 59.4 ק"מ מתוכם חולפים על גבי מסילה בגובה הקרקע ו-19.5 ק"מ מתוכם חולפים על גבי מסילה תת-קרקעית. קווי הרכבת העילית מגיעים מהפרוורים הקרובים לעיר ומשכונותיה הרחוקות אל מרכז העיר, מסתובבים סביב השכונה המרכזית של שיקגו בלולאת גשרים עיליים וחוזרים לשכונות המרוחקות ולפרוורים הקרובים. לולאה זו נותנת למרכז העירוני הראשי את השם Loop ("הלולאה"). על מנת לנסוע מפרבר לפרבר באמצעות ה"אל" חייבים לנסוע עם ה"אל" קודם למרכז העיר ולהחליף שם רכבת. קרוב ל-620,000 אנשים נוסעים בקווי רכבת ה"אל" מדי יום.[1]

קווי רכבת ה"אל" כוללים את הקו האדום, הכחול, הירוק, הכתום, החום, הסגול, הורוד והצהוב. הקו האדום והקו הכחול (אשר מוביל לנמל התעופה שיקגו או'הייר) פועלים 24 שעות ביממה.

אוטובוסים

בעיר פועל מערך קווי אוטובוס עירוניים של חברת CTA. קווי האוטובוס של ה-CTA מגיעים כמעט לכל יעד ברחבי שיקגו משעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הערב המאוחרות. תחנת האוטובוסים המרכזית בשיקגו היא תחנת היוניון סטיישן (Union Station). בשל חשיבותה של העיר, יוצאים ממנה קווי אוטובוס לכל חלקי המדינה. חברת CTA מפעילה כ-152 קווי אוטובוס ברחבי העיר. מדי יום מיליון אנשים נוסעים באוטובוסים של החברה בשיקגו. כמו כן, חברת Pace אשר מפעילה מערך אוטובוסים באזור הפרוורים של שיקגו מפעילה גם מספר קווים אשר עוברים בעיר.

תחבורה אווירית

קיימים שני שדות תעופה מרכזיים בשיקגו ומספר שדות תעופה קטנים.

נמל התעופה הבינלאומי שיקגו או'הייר שוכן מצפון-מערב לעיר במרחק של כ-27 ק"מ ממרכז העיר. או'הייר הוא נמל התעופה השני בגודלו בעולם ונחשב לנמל התעופה העמוס ביותר בארצות הברית. נמל או'הייר מהווה בסיס ראשי לחלק מחברות התעופה הגדולות כגון אמריקן איירליינס ויונייטד איירליינס וצומת קישור חשוב לאחרות. פועלים באו'הייר ארבעה טרמינלים: 1, 2, 3 בהם פועלים חברות תעופה מקומיות, ו-טרמינל 5 בהם פועלות טיסות בינלאומיות (טרמינל מס' 4 משמש כיום כתחנת האוטובוסים של שדה התעופה).

נמל התעופה מידוויי אשר קטן בהרבה מאו'הייר שוכן מדרום-מערב לעיר במרחק של כ-18 ק"מ ממרכז העיר ומטפל בתעבורת נוסעים פנים ארצית.

מוניות

בעיר פועלות כ-7,000 מוניות, הידועות בצבען הצהוב‏. המוניות בעיר פועלות בעיקר באזור "הלולאה" ובחלק הצפוני של העיר.

אתרים בעיר שיקגו

שלד הטירנוזאור רקס השלם ביותר שנמצא אי פעם אשר מוצג במוזיאון פילד.
ציורו של ז'ורז' סרה "יום ראשון אחר הצהריים על גדות האי לה גרנד ז'אט" אשר מוצג במכון לאומנות של שיקגו.
פסל "שער העננים"

להלן רשימה של אזורי התיירות ושל האתרים הבולטים ביותר בעיר שיקגו. ניתן לראות רשימה של האתרים הבולטים באזור פרוורי החוף הצפוני של שיקגו כאן.

אזורי התיירות הבולטים

אתרי התיירות הבולטים

מוזיאונים

פארקים

מבנים בעלי חשיבות

אצטדיונים

שדות תעופה

שיקגו בקולנוע ובטלוויזיה

המטרופולין של שיקגו הוא אחד משלוש הכרכים הגדולים בארצות הברית והמבטא של שיקגו הוא המבטא השכיח בתקשורת ובקולנוע האמריקנים. אולם, ניו יורק ולוס-אנג'לס, שני הכרכים הגדולים יותר נראים בטלוויזיה ובקולנוע הרבה יותר משיקגו, באופן שאינו פופורציונלי להפרשי הגודל בין הכרכים.

שיקגו בקולנוע

בין הסרטים הנודעים ביותר שצולמו באזור שיקגו או שעלילתם מתרחשת בה:

שיקגו בטלוויזיה

בין סדרות הטלוויזיה הנודעות ביותר שצולמו באזור שיקגו או שעלילתם מתרחשת בה:

ערים תאומות

לעיר שיקגו יש 31 ערים תאומות‏:

גלריה

ראו גם

Office-book.svg ספר: שיקגו
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

הערות שוליים

  1. ^ [1]

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שיקגו