שירותי בריאות כללית

שירותי בריאות כללית
ClalitLogo.png
סוג: מוסד ללא כוונת רווח
שנת הקמה: 1911
משרד ראשי: ארלוזורוב 101

תל אביב

הכנסה: 21.3 מיליארד ש"ח ‏[1]
עובדים: כ-35 אלף
דף הבית: אתר השירות של כללית
הסמליל המחודש אשר עוצב ע"י אריה גלוך בשנת 2000

שירותי בריאות כללית (או בשמה הראשוני, "קופת חולים הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל"), הוא ארגון הבריאות השני בגודלו בעולם [2].

למרות שמאז חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי בשנת 1995, ירד אחוז המבוטחים ב"כללית" מתוך כלל האוכלוסייה בישראל, שירותי בריאות כללית היא קופת החולים הגדולה במדינה. היא מעניקה את שירותיה, נכון לשנת 2009, ליותר מ-50% מתושבי המדינה. שירותיה הרפואיים ניתנים באמצעות למעלה מ-1300 מרפאות, 14 בתי חולים, כ־400 בתי מרקחת ומאות מכונים ומעבדות [3]. מנכ"ל שירותי בריאות כללית הוא אלי דפס. מקום מושבה של הנהלת קופת חולים הכללית הוא ברחוב ארלוזורוב בתל אביב, לא הרחק מבית הוועד הפועל של הסתדרות העובדים הכללית.

היסטוריה

בית מרכז שירותי בריאות כללית בתל אביב
מרפאת "גוטפריד" של שירותי בריאות כללית בהרצליה
מרפאת "גייגר" ברמת אביב

החברה נוסדה בחנוכה 1911 על ידי "הסתדרות הפועלים החקלאים ביהודה", בעקבות תאונה בה איבד הפועל ברוך פריבר מעין גנים את ידו בעת שעסק בעבודה בפרדס. ההצעה לייסוד הקופה הועלתה על ידי ברל כצנלסון, הובאה להצבעה בוועידה השנייה של "הסתדרות הפועלים החקלאים ביהודה" בדצמבר 1911, וההחלטה על הקמת הקופה התקבלה ברוב של 13 לעומת 12 מתנגדים. המרפאה הראשונה של הקופה הוקמה באוהל בעין גנים, ליד פתח תקווה, כבר בשנת 1912. בסמוך לה הוקמה גם מרפאה לפועלים תימנים. בעקבות הקמתה של קופת החולים של הסתדרות הפועלים החקלאים ביהודה החליטו גם פועלי הגליל והשומרון להקים קופות חולים אזוריות משלהם. גופים אלה פעלו בשיתוף מלא עד שנת 1917. בשנים 1917-1918, בעקבות שינויים במערך הפוליטי של מפלגות הפועלים בארץ ישראל, הפכו קופות החולים מארגונים אזוריים לגופים מפלגתיים ומשלושת הקופות האזוריות נוסדו שתי קופות: קופת החולים של אחדות העבודה וקופת חולים של הפועל הצעיר. בשנת 1921, זמן קצר לאחר הקמת ההסתדרות, התאחדו שתי קופות החולים לגוף אחד בחסות ההסתדרות שניקרא "קופת חולים הכללית של הפועלים העבריים בארץ ישראל".

קופת החולים הייתה ארגון עצמאי מבחינה כספית עד שנת 1936. בשנת זאת החליטו ההסתדרות וקופת חולים על איחוד דמי החברות בשני הארגונים וקבעו את המס האחיד. במסגרת זו ויתרה קופת חולים על עצמאותה הכלכלית והפכה לגוף הפועל במסגרת ההסתדרות הכללית - זאת עד ל-1994. בשנת 1993 יזם ח"כ חיים רמון את ניתוק הקשר שבין קופת חולים הכללית להסתדרות הכללית. ניתוק הקשר שבין הקופה להסתדרות הוא זה שאפשר למעשה להעביר את חקיקת "חוק ביטוח בריאות ממלכתי" בכנסת, חקיקה אשר ההסתדרות התנגדה לה במשך שנים מתוך רצון לשמור על מעמדה של הקופה שהייתה בבעלותה כארגון המרכזי בשרותי הבריאות בישראל. החלת החוק בשנת 1995 הביאה לביטולו של המס האחיד, למיסוד עצמאותה של קופת חולים כארגון בריאות עצמאי ולכיסוי הגירעון העצום אליו היא נקלעה בשנות התשעים. במקום התלות שלה במס האחיד של ההסתדרות, הוסדר חלק ממימון פעולותיה באמצעות מס הבריאות הממלכתי.

בתי החולים של שירותי בריאות כללית

לקריאה נוספת

שפרה שוורץ, "קופת חולים הכללית 1911-1937", המרכז למורשת בן-גוריון, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב 1997
שפרה שוורץ, "קופת חולים הסתדרות ממשלה", המרכז למורשת בן-גוריון, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2000

Shvarts S., "The Workers' Health Fund in Eretz Israel", The University of Rochester, NY, 2002
Shvarts S., "Health & Zionism", The University of Rochester, NY, 2008

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה

הערות שוליים

  1. ^ דירוג קופות חולים לפי סה"כ הכנסות מפעילות באתר Dun & Bradstreet ישראל, נכון לשנת 2009
  2. ^ New Digital Systems Aimed at Improving Quality of Care at World’s Second Largest HMO Serving Nearly Four Million People, באתר חברת Carestream Health (באנגלית). בנוסף, חיפוש באינטרנט מעלה אזכורים נוספים של פרט זה.
  3. ^ על הכללית, באתר שירותי בריאות כללית