שירת הים
שִירַת הַיָּם היא אחת מהשירות שבתורה, ומופיעה בספר שמות פרק ט"ו. על פי המסופר בתורה, השירה נאמרה לאחר שים סוף נבקע לשניים, בני ישראל עברו בו והמצרים טבעו בו. שירת הים מסודרת בספר התורה בצורה מיוחדת של שירה: אריח על גבי לבנה.
שירת הים
|
|---|
|
א אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה' וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר |
השירה נאמרת מדי יום בתפילת שחרית בסופם של פסוקי דזמרא. היא גם נקראת בציבור פעמיים בשנה: בשבת פרשת בשלח, החלה בסמוך לט"ו בשבט, ובשביעי של פסח. בקרב עדות שונות יש מנהגים של אמירת השירה בליל שביעי של פסח, ברוב עם.
תוכן ומבנה הטקסט עריכה
השירה מופיעה בספר שמות (פרק ט"ו), ועל פי כותרתה היא נאמרה על ידי משה ובני ישראל לאחר קריעת ים סוף, שבמהלכה חצו בני ישראל את הים שנבקע, ולאחריהם טבעו בו המצרים.
בסיומה של השירה באים שני פסוקים נוספים (שמות ט"ו, כ'-כ"א) ובהם נאמר שמרים וכל הנשים אף הן שרו את השירה, בלוויית תוף ומחול: "וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם: שִׁירוּ לַיהוָה כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם".
תוכן השירה הוא בעיקר הודיה לאלוהים על הנס שנעשה לעם ישראל בקריעת ים סוף וביציאת מצרים, והמשכה בסיפור העתיד לקרות בעת הכניסה לארץ ישראל ובניית המשכן ובית המקדש. השירה כתובה בספר התורה באופן מיוחד, הנקרא בלשון חז"ל "אריח על גבי לבנה", כבניין העשוי מאריחים ולבנים, שאורכם אינו שווה, בניגוד ל"אריח על גבי אריח" בו כל שורה זהה לחברתה, כמו בניין הבנוי מאריחים שכולם זהים זה לזה באורכם[1]. בכל שורה ישנו רווח אחד או שנים בין הפסקאות. כך[2]:
לאמר [****] אשירה ליהוה כי גאה גאה [****] סוס
ורכבו רמה בים [*********] עזי וזמרת יה ויהי לי
לישועה [******] זה אלי ואנוהו [*********] אלהי
תיארוך עריכה
הפרשנות המקובלת, המופיעה אצל פרשני המקרא המסורתיים, דוגמת הרמב"ן, היא שהשירה נאמרה מיד לאחר קריעת ים סוף, כהודיה לה' על הנס. עם זאת, חלק מהפרשנים גורסים כי השירה נאמרה עוד בעיצומו של מעמד קריעת ים סוף, תוך פירוש המילה 'אז' בפסוק הפתיחה "אז ישיר משה..." כביצוע השירה בעת ובעונה אחת עם זמן סיפור המסגרת. הפסוק "עד יעבור עמך ה'..." מוסבר לפי דרך זו כתפילה לשתיקתן של האומות עד גמר המעבר של בני ישראל, בים סוף או במדבר. משמעות זו של השירה מקובלת גם על חוקרים בעת החדשה, והיא בעלת השלכות גם על חקר תיארוך כתיבתה[3].
במחקר הבלשני מקובל לסווג את שירת הים לרובד הארכאי של העברית המקראית, המוקדם מרובד העברית הקלאסית המאפיין את שאר התורה[4][3].
בעבר נהוג היה לתארך את שירת הים כטקסט מקראי מאוחר מתקופת בית שני, וזאת בעיקר בעקבות הופעה חריגה של המילה 'רָמָה' (בפסוק הראשון) במקום מקבילתה הנפוצה יותר במקרא 'השליך', אשר פורשה עוד בספרות התלמודית כהשפעה ארמית[5], שפה שבה שורש ר.מ.ה בעיקר משמש במשמעות השלכה, ובתקופה זו הייתה השפעה ניכרת של ארמית על השפה העברית המדוברת והנכתבת[6]. כיום מקובל להניח כי השימוש בשורש החריג אינו בהשפעת הארמית, אלא שמקורו במוצאן השמי המשותף של הארמית והעברית, ועל כן מעיד על שלב קדום שבו טרם נדחק השורש מן השפה העברית[7][8]. בנוסף לכך, ישנן עוד מילים יחידאיות רבות בתורה שמוצאן בשפה הארמית, כדוגמת המילה 'מקלט' שמגיעה מהשורש הארמי ק.ל.ט.
חוקר המקרא ישראל קנוהל מתארך את חיבור שירת הים לתקופת הקמת מקדש שלמה במאה ה-10 לפנה"ס, בהתבסס על פסוק י"ז: "תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה', מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ"[9]. לדעתו, אירוע מכונן של "יציאת מצרים" ונס המעבר ביבשה בתוך הים, מקורו במסורת צפונית דווקא, והועבר למסורת ממלכת יהודה מאוחר יותר במשמעות של מצרים וסיני המזוהים כיום עם חצי האי סיני וארץ מצרים[10]
קריאת השירה ואמירתה עריכה
השירה נמצאת בפרשת בשלח שבספר שמות, והשבת שבה קוראים אותה כחלק מפרשת השבוע נקראת גם "שבת שירה" על שמה. יש הנוהגים לקרוא אותה במנגינה מיוחדת, השונה מהקריאה הרגילה בתורה. בשבת זו מפטירים בקריאת שירת דבורה. את שירת הים נוהגים לקרוא גם בשביעי של פסח, שבו, לפי מסורת חז"ל, אירעה קריעת ים סוף ואמירת השירה המקורית על ידי בני ישראל. הפטרת קריאה זו היא שירת דוד, בה מופיעים רמזים לקריעת ים סוף.
בליל שביעי של פסח נהגו בצפת בתקופת האר"י לומר את שירת הים באשמורת הבוקר, כסיום לסדר הלימוד שהונהג בלילה זה. כיום נוהגים בחלק מהקהילות להתכנס בבתי המדרש ולומר את שירת הים ביחד בחצות הלילה[11] או מעט לפני כן. קהילות אחרות לא נהגו בכך[12]. בחבלים ההרריים של לוב היה נהוג להתכנס כל הקהל, כולל התינוקות, ליד בית הכנסת כדי לומר את השירה, וכן נהוג היום במושבים עוזה ושלווה של יוצאי חבל ההר בלוב[13]. יהודי תוניסיה נהגו להתפלל שחרית ומוסף על שפת הים, ובחזרה לבית הכנסת לקיים תהלוכה שבה שניים מהקהל מתחפשים למשה ואהרן, ובדרך שרים את שירת הים ופזמונים שונים[14].
מנהג הגר"א לומר את שירת הים בשחרית של שביעי של פסח פסוק אחר פסוק, החזן והקהל יחד. בדומה לכך, קבעה ההרבנות הראשית לישראל להגיד את השירה פסוק בפסוק ביום העצמאות וביום ירושלים.
בישראל מתקיימות חגיגות שירת הים על חוף הים בתל אביב ובמקומות שונים ברחבי הארץ[15]. במיוחד תפסו את תשומת הלב חגיגות שירת הים שהתקיימו באילת ובסיני על חוף ים סוף[16] (אם כי הסיפור אירע בשלוחה המערבית של ים סוף, מפרץ סואץ). בירושלים התקיימה החגיגה המרכזית בשכונת שערי חסד בביתו של הרב יעקב משה חרל"פ[17] והחגיגות במקום זה נמשכו גם לאחר פטירתו של הרב חרל"פ.
אמירת השירה בתפילה עריכה
על פי התלמוד הבבלי[18], שירת הים נאמרה כשיר של יום בשירת הלויים בעת הקרבת קורבן התמיד של בין הערביים בשבת. השירה היתה מחולקת לשניים: את חציה הראשון, מ-"אָז יָשִׁיר" עד "בְּמַיִם אַדִּירִים", היו אומרים בשבת אחת, בשבת הבאה היו משלימים את חציה השני מ-"מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם" עד "לְעֹלָם וָעֶד".
על פי מנהג רומא, שירת הים נאמרת בכל יום בתוך פסוקי דזמרא, למעט בתשעה באב. החוקרים סוברים שמנהג זה ברומא משקף את מנהג ארץ ישראל מאז ימי חורבן הבית, והמנהג בבבל היה שלא לומר את שירת הים בתפילה. על פי כתב יד מימי הביניים, משה בן קלונימוס הביא לאשכנז את המנהג לומר את שירת הים בכל יום בתפילה. המנהג יוחס על ידי הרוקח לר' משה הזקן בן המאה ה-10[19] [דרושה הבהרה]. יהודה בן ברזילי הברצלוני מביא בספר העתים את דבריו של רב נטרונאי גאון שבשתי הישיבות לא נהגו לומר שירת הים בתפילה, אולם בשאר בתי הכנסת בבבל נהגו לאומרו בכל השבתות ובכל המועדים, וכן ביום הכיפורים[20]. הרמב"ם כתב כך: ”יש מקומות שנהגו בהן לקרות בכל יום אחר שמברכין ישתבח שירת הים”[21]. כמו כן, בעתות מצוקה, חלק מיהודי תימן נהגו לשלש את הפסוק "תיפול עליהם" 3 פעמים[22].
עם הזמן המנהג לומר את שירת הים התפשט בתפוצות ישראל, וכיום הוא נכלל בסידור התפילה של כלל העדות, כשלאחריו מוסיפים פסוקים שונים[23]. בתשעה באב יש נוהגים לומר תמורתה את שירת האזינו, שחלק נרחב ממנה עוסק בפורענות שהיתה עתידה לבוא על עם ישראל כעונש על הפרת הברית עם ה', מה שאכן קרה והוביל לחורבן בית המקדש.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
שירת הים עם ביאור, באתר ויקיטקסט- שמואל ישמח, אמירת 'שירת הים' ואמירת 'תיקון' בליל שביעי של פסח, בתוך: האוצר, גיליון יד, ניסן ה'תשע"ח, עמ' קלד.
- אביגדור שנאן, איך נשמעת שירת הים בארמית?, בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך
- רשימת מאמרים על שירת הים באתר רמב"י
- שירת הים, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- הרב ש. יוסף וייצן, השמיעיני את קולך - שירת הים, באתר "ישיבה", ליל שביעי של פסח, ה'תשס"א
- הרב יאיר וייץ, שירת הים ושירת דבורה, באתר ישיבת הר ברכה
קריאת "שירת הים" מתוך פרשת בשלח באתר תורת אמ"ת- ביאור שווה לכל נפש על שירת באתר אשובה
- מידע על שירת הים בקטלוג הספרייה הלאומית
- שירת הים הנוסח המלא באתר ״הידברות״
הערות שוליים עריכה
- ^ כדוגמת מניין שלושים ואחד המלכים שכבש יהושע, עשרת בני המן, ומבנהו של ספר תהלים כולו.
- ^ על פי תנ"ך קורן
- ^ 1 2 פרק שני - על ספר שמות פרק 15 בספר: 'מזמורים מרכזיים בתנ"ך העברי' מאת החוקר ההולנדי ד"ר יאן פ' פוקלמן (אנגלית, Major Poems of the Hebrew Bible, אתר ספרי גוגל)
- ^ י' אבישור, עיונים בשירת המזמורים העברית והאוגריתית, ירושלים, תשמ"ט.
- ^ פירוש 'רמה בים' חיים יהודה ערנרייך, בתוך אסופת 'נטעי בחורים' שנת תר"ע (~1910). המאמר מצטט מקורות תנאיים ובעקבותיהם רש"י המפרשים את המילה כבת מקור ארמי, עם התייחסות למשמעות ההגבהה. (אתר כתבים עבריים)
- ^ דויד א' רוברטסון, עדות לשונית בקביעת תאריכים תנ"כיים. Linguistic Evidence in Dating Biblical Texts, David A. Robertson, 1967 (אנגלית, בכרטסת הספרייה הלאומית)
- ^ מחקרים בשירה ארמית של החוקר אברהם פריירה Studies in Aramaic Poetry, A.S. Pereira (אתר ספרי גוגל). הספר מסכם את שיטותיהם של אולברייט, קרוס ורוברטס, ודוחה אותם
- ^ פרק שביעי: אזכורי פרק 15 בשאר התנ"ך והשלכות לגבי תיארוכו : 'השפעות ותאריך כתיבת שמות 15:1-21', The Date of Composition and Influence of Exodus 15:1-21, Brian D. Russel (אתר ספרי גוגל). מסקנתו על הקדמת שירת הים נשענת בין היתר על אזכור ביטויים או פירושים במקורות תנ"כיים מאוחרים יותר, כולם מימי בית ראשון ואף קדומים לו. ראסל, חוקר נוצרי, בחר בפירושו של אברהם אבן עזרא לביטוי 'רמה בים' במשמעות יריית חיצים, כביטוי בתהלים ע"ח
- ^ ישראל קנוהל, "השם", הוצאת דביר, 2012, עמ' 127-130
- ^ מלחמת ישראל מצרים הראשונה ישראל קנוהל, (אתר תכלת)
- ^ נטעי גבריאל, הלכות פסח - חלק ג', פרק טו - ליל שביעי של פסח, באתר היברובוקס
- ^ ישמח שמואל, אמירת 'שירת הים' ואמירת 'תיקון' בליל שביעי של פסח, האוצר יד, ניסן תשעח, עמ' קלד
- ^ פסח, ממנהגי יהדות לוב, באתר "דעת" – סעיף 12.
- ^ פסח, ממנהגי יהדות תוניסיה, באתר "דעת" – סעיף 15.
- ^ תנועה גדולה של מטיילים ביום האחרון של פסח, דבר, 3 באפריל 1956
- ^ טקס שירת הים באילת, דבר, 18 באפריל 1955
- ^ בר אפרים, איש ירושלים של מעלה, מעריב, 9 בדצמבר 1951
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ל"א, עמוד א'
- ^ אליעזר לוי, מה עניין שירת הים לפסוקי דזמרא?, בתוך: בית כנסת, אדר תש"ז, עמ' 9–10, באתר היברובוקס
- ^ יהודה בן ברזילי הברצלוני, ספר העתים, קרקא, תרס"ג, סימן קע, באתר היברובוקס
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק ז', הלכה י"ג
- ^ בעקבות נס שנעשה להם בשנת תרס"ב, באתר יד מהרי"ץ.
- ^ יוסף ויכלדר, אז ישיר, המבשר תורני, י"ב שבט, שבת שירה - תשע"ו.