שכונות חרדיות בירושלים

רחובה הראשי של שכונת מאה שערים

בתי אונגרין הינה שכונת לווין למאה שערים

שכונת אחווה שהתחרדה

שכונת בתי מונקאטש של חסידות מונקאטש

שכונת בתי ראנד. 2007

השכונה החרדית גבעת שאול

הפגנה על רקע מעצר האם החרדית החשודה בהרעבת בנה

הכניסה לשכונת כרם אברהם

השכונות החרדיות בירושלים הן גוש שכונות המוגדרות כשכונות שבהן רוב ברור לתושבים חרדים, וממילא אורח החיים החרדי ניכר ברחובותיהן. העיר מתאפיינת באחוז גבוה של תושבים חרדים ועל פי רוב הם גרים בשכנות זה לזה.

מלבד השכונות החרדיות ישנן גם "שכונות מתחרדות" - שכונות שאוכלוסייתן הישנה מתחלפת באופן ניכר באוכלוסייה חרדית או בתהליך ניכר של חזרה בתשובה. שכונות אלה נמצאות לרוב בסמיכות לשכונות חרדיות והן מושפעות מתהליך הגידול הטבעי המהיר של האוכלוסייה החרדית. שכונות אלה הן יעד מועדף עבור חרדים שרוצים להישאר בקרבת שכונתם הישנה.

השכונות החרדיות בירושלים

רצף השכונות סביב מאה שערים

מאה שערים היא אחת השכונות החרדית הוותיקות בעיר, וסביבה נוצרו שכונות חרדיות נוספות, בתחום שבין ברמת אשכול (צפון מזרח), סנהדריה מורחבת (צפון) ורוממה (צפון מערב, הכניסה לעיר). מרכזו המסחרי של אזור זה נחשב כיכר השבת שבמאה שערים. רחובות מרכזיים נוספים הם רחוב מלכי ישראל, שהוא רחובה הראשי של שכונת גאולה, ורחוב בר-אילן החוצה כמה שכונות חרדיות, ובנוגע לסגירתו בשבתות נערכו מאבקים.

אזור חרדי זה כולל את השכונות בית ישראל מצפון למאה שערים, שכונת בתי אונגרין, שהיא אחת השכונות המרכזיות של חסידויות תולדות אהרון, תולדות אברהם יצחק וחסידות סאטמר, וכן שכונת בתי נייטין. הבמעגל החיצוני יותר כולל שכונות חדשות יותר, כמו שכונת סנהדריה, קריית שומרי אמונים, קרית בעלז, קרית צאנז, עזרת תורה, שיכון חב"ד, זיכרון משה, תל ארזה, גבעת משה, אונסדורף ומטרסדורף.

בשכונות אלה מצויים בתי מדרש, כגון אלה של חסידיות סאטמר, זוועהיל, חב"ד, סדיגורה, רחמסטריבקא, קאפיטשניץ, טשכנוב, צאנז, בעלז וקאליב אישי ציבור ורבנים מתגוררים בשכונות אלה כגון ח"כ יעקב ליצמן וח"כ מנחם אליעזר מוזס, שמתגוררים בשכונת עזרת תורה. בשיכון חב"ד ממוקם תלמוד תורה, בית כנסת מרכזי, מקווה טהרה, סניף מרכזי של צעירי אגודת חב"ד וכולל אברכים. בשיכון נמצא בית מדרשו של מנחם מנדל טאוב האדמו"ר מקאליב שהעתיק את בית מדרשו לשיכון בירושלים מבני ברק.

הקריות

ייחודן של הקריות על פני שכונות אחרות הוא השתייכותן לחסידות בודדת:

קריית שומרי אמונים - נמצאת ליד שכונת מאה שערים ובה מוסדות חסידות שומרי אמונים וישיבה קטנה.
קריית צאנז גובלת בשיכון חב"ד ובעזרת תורה, מצפון לה נמצאת קריית בעלז. בעשור הראשון של המאה ה-21 התרחבה השכונה לכיוון כביש רמות.
קריית בעלז משמשת את חסידי בעלז כמקום המגורים הראשי שלהם בירושלים, דרומית לקריית צאנז. מאחורי בתי השכונה ממוקם לו בית הכנסת ובית המדרש שמכונה "מרכז החסד הגדול לתורה ולחסד בעלז", שאותו ניתן לראות ממרחק רב.

חיי מסחר

רוב חיי המסחר של השכונות מתרכז בצמתים מוכרים ובעלי חשיבות רבה כלפי זרמים חסידיים וחרדים. אחת הצמתים המפורסמים יותר היא צומת כיכר השבת שמעברי החצייה שלה משולבים כך שיוצרים איקס, זוהי הצומת המרכזית ביותר המפגישה בין שכונת גאולה, מאה שערים ובית ישראל. אותה חוצים ארבעה רחובות מרכזיים, ישעיהו, מלכי ישראל, מאה שערים ורחוב שטראוס. במפגש המסחרי נבנו בין היתר כמה מרכזי אופנה ובתי עסק רבים כמו 'שטריימל סנטר' שמשמש כקניון חרדי בלב המרכז, מאבקי השבת הם אלה שעצרו בעד רבים להקים וליישב חיי מסחר ועסקים במרכז הזו, לאחר שהשנים הפכו את המרכז למרכז תוסס ומלא חיים לאחר ששמו החל להתפרסם בעקבות אותם מאבקי השבת בירושלים.

בקרבתה של ככר השבת בנויה שכונת זיכרון משה. הקרבה לכיכר השבת היוותה גורם מרכזי להתחרדות שכונת זיכרון משה. רחוב מרכזי נוסף הוא מלכי ישראל שהוא רחובה הראשי של שכונת גאולה ששעות העומס בו מבחינת כמות אנשים נמדדת בעיקר בערבי חג ושבת בו ההמונים מגיעים כדי לבצע קניות, רחוב זה הינו רחוב מפותח פי כמה מרחובות שונים כמו רחוב מאה שערים שנבנה בצורה סגורה ובדלנית גם משאר השכונות בחרדיות הסובבות אותו, דרך ההגעה אליו קשה יותר והקושי לעבור בו כגון לבוש צנוע מחמירים יותר מזו של רחובות שונים. רחוב ישעיהו ויואל החוצים את כיכר השבת ומופנים כלפי מאה שערים משמשים כרחובות רחבים יותר שהתנועה בה רבה יותר ובשל כך רמת העסקים והפיתוח בהם גבוהה הרבה יותר מאשר רחוב מלכי ישראל או מאה שערים. השכונות הסובבות את מאה שערים וגאולה הן שכונות שומרי אמונים, קריית צאנז ירושלים וקריית בעלז. הרחוב היותר מוכר בהם הוא רחוב עזרת התורה של שכונת עזרת התורה הבניוה בקרבתן, החוצה אותם ולאורכו בתי מסחר ועסקים רבים ובין היתר מוסדות חסידויות מרשימות ומרכזיות כמו בתי מדרש חשובים.

עירוב

את הקריות והשכונות החרדיות סובב תחום שבת ארוך במיוחד שאורכו נמדד מבית מדרש מרכזי של חסידות כזו או אחרת, את תחומי השבת מורכבים מכמה וכמה תחומי עירוב. את קריית בעלז סובב עירוב השבת הנמדד מבית המדרש המרכזי של חסידות בעלז בקרייה. הכניסות לשכונות החרדים בירושלים נסגרים על ידי מחסומי משטרה בשבתות ובחגים כך שימנעו חדירה של מכוניות לשכונות החרדיות וימנעו תגרות ותקיפת החילונים ומנגד שלא יחללו שבת בתוך שכונות החרדים.

הפגנות בתחום החרדי

ערך מורחב – מאבקי השבת בירושלים

לעתים קרובות בעת הפגנות, מחאות ועצרות משמש התחום החרדי להבערת האזור, אולם לא כל האזורים נסגרים לתנועה או מוצתים אך רבים נימנעים מלבקר באותם מקומות והשכונות, השכונות שבדרך כלל מובערות הן גאולה ומאה שערים, בעוד שכיכר השבת המרכז המסחרי של הציבור החרדי בירושלים מובער ראשון בדרך כלל מכוונתם של המפגינים להפריע לחיי המסחר בשכונות ולעורר את זעמה של המשטרה, רוב מיקרים אלו קורים על ידי "שבאבניקים" שהם כינוי לנערים משועממים שאינם עובדים ומפריעים לסדר היום בציבור החרדי, הצתת אש היא אחד המקרים השכיחים ביותר בציבור החרדי.

בהפגנות נגד מעצרה של האם החשודה בהרעבת ילדיה נגרמו נזקים לרמזורים, לפחי אשפה, שלטי חוצות, ונזקים רבים למשרדי עירייה ומדינה, עלות כל הנזקים והמבנים הציבוריים ורכוש הרחוב עלה כ-1,000,000 ש"ח^[^{דרוש מקור}^], בהפגנות חניון ספרא הראשונות נגרם נזק רב בשל מהומות ואירועי אלימות רבים בין החרדים למשטרה הסתיימו מיד עם צאת השבת בהצתות פחים רבים במתחמי השכונות, זבל רב נשרף או נזרק ברחובות, כך קרא במאבקם של החרדים במהלך המאבקים לסגירת חניון קרתא.

רבים מהאירועים של הצתות הרחוב בתחום החרדי ומה שמביא לסגירת הרחוב מתרחשים לאחר הפגנות, כשחרדים נעצרים ומובאים למשטרה ולבית המשפט, רבים מהציבור החרדי שאינו מכיר במדינת ישראל כמו בני היישוב הישן רואים בכך כמעשה חמור אך אינם עושים דבר, קימים מקרים רבים של הצתות של נוער שוליים שמקורב יותר בפעילותו לשאבבניקים.

למרות כל ההצתות ומעשי האלימות בציבור החרדי קוראים רבנים רבים, אדמורי"ם וראשי ישיבות בדרך כלל שלא להשתמש במעשה אלימות כשיוצאים להפגנות או למאבקים, שילדים ונערים לא ישתתפו בהפגנות או שהמפגינים יפגינו רק בתחום החרדי ולא יצאו מהשכונות כל עוד נמשכת ההפגנות. רבים מהציבור החילוני נמנעים מלעבור בתחומים אילו של הציבור כדי לא לעורר את זעמם של החרדים או כדי לא להתגרות בהם.

אזור הר נוף וגבעת שאול

השכונות גבעת שאול והר נוף מרכיבות אזור חרדי נוסף בעל חשיבות תורנית וחשיבות תעשייתית הולכת וגוברת. הרחוב הראשי בגבעת שאול, רחוב כנפי נשרים, מכיל בתי-עסק רבים ומספר משרדים ממשלתיים, וממוקמת בו אחת מהמאפיות הגדולות והפופולריות בישראל - מאפיית אנג'ל. ברחוב בית דפוס הסמוך נמצאת מאפייה נוספת מהגדולות בארץ - מאפיית ברמן. הר המנוחות, בית הקברות היהודי המרכזי בירושלים, נמצא בקצה הצפון-מערבי של השכונה, סמוך לכניסה לעיר.

ממערב לגבעת שאול נמצאת בצמוד שכונת הר נוף. בין השאר נמצאים בשכונה קהילות של חסידות חב"ד, חסידות גור, חסידות ויז'ניץ, חסידות בוסטון, חסידי הרב עובדיה יוסף, וחרדים רבים שעלו מחו"ל. בשכונה קיימים גם מוסדות תורניים רבים ומגוונים.

שכונות מנותקות

הרובע היהודי | בית וגן | גבעת מרדכי | רמות פולין | רמת שלמה

לקריאה נוספת

יוסף שלהב ומנחם פרידמן, התפשטות תוך הסתגרות: הקהילה החרדית בירושלים, מכון ירושלים לחקר ישראל, 1985 תשמ"ה

קישורים חיצוניים

"ירושלים צריכה להיות חרדית", באתר ynet
מחאה על ההפרדה באזור החרדי במרכז העיר, ספטמבר 2010, אתר ynet

שכונות חרדיות בירושלים
תחילת היציאה מהחומות, לפני 1890	בית ישראל • בתי ויטנברג • מאה שערים
בנייה בתקופה הטורקית, מ-1890	בתי אונגרין • בתי הורנשטיין • בתי ורשה • בתי נייטין • בתי ראנד • זכרון משה (התחרדה) • חצר שטרויס • שכונת אחווה (התחרדה) • גבעת שאול (התחרדה) • כרם אברהם (התחרדה) • שערי חסד • רוחמה
בנייה במנדט הבריטי	בתי מונקאטש • גאולה • מחניים • סנהדריה • שיכון פאג"י • תל ארזה (התחרדה) • מקור ברוך (התחרדה)
בנייה ישראלית לפני מלחמת ששת הימים	אונסדורף • בית וגן (התחרדה) • קריית מטרסדורף • קרית צאנז • קריית שבע קהילות • קריית שומרי אמונים • שיכון חב"ד • שמואל הנביא (התחרדה) • כרם • אונסדורף
בנייה ישראלית אחרי מלחמת ששת הימים	גבעת משה • הר נוף • סנהדריה המורחבת • נוה יעקב מזרח • עזרת תורה • קריית בעלז • רמות פולין • רמת שלמה
שכונות ירושלים