שכונת המוגרבים

הרובע היהודי ושכונת המוגרבים

שכונת המוגרבים (בערבית: حارة المغاربة) הייתה שכונת מגורים בפינה הדרום-מזרחית של העיר העתיקה בירושלים. השכונה נוסדה בשנת 1193 על ידי צלאח א-דין^{[דרוש מקור]}. גבולותיה היו הכותל המערבי במזרח, חומת העיר העתיקה בדרום, הרובע היהודי במערב והרובע המוסלמי בצפון. השכונה נהרסה בשנת 1967 בהוראת ממשלת ישראל, וכיום נמצאת במקומה רחבת הכותל המערבי.

היסטוריה

השכונה נוסדה בשנת 1193 על ידי צלאח א-דין כווקף למרוקאים – יוצאי המגרב. הבתים נבנו בתוך השטח שבו התפללו היהודים מאז ומקדם ^[1]. לפי עדותו של נסים בכר, תושבי השכונה הפריעו למתפללים היהודים והשליכו אשפה לסמטה שליד הכותל המערבי. ^[2]

ניסיון רוטשילד לקנות את השכונה

אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, שניסה לרכוש את השכונה

בשנת ה'תרמ"ז ניסה הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד לקנות את בתי השכונה ולתת תמורתם לתושבים, בתים טובים יותר במקום אחר, כדי לאפשר ליהודים להתפלל בכותל בצורה נאותה. מושל העיר קיבל ברצון את ההצעה שכן היא תרמה גם לרווחת תושבי השכונה שעל פיה קיבלו בתים טובים יותר, ותרמה לשיפור הצפיפות בעיר העתיקה עצמה.

בעיתון "הצבי" בה'תרמ"ז כתב העורך "כבוד פחת עירנו הואיל לקבל ברצון את בקשת נסים בכר בשם השר אדמונד די רוטשילד, אודות המקום לפני הכותל המערבי. להעניים המושלמים הערביים יבנו על חשבון השר בתים לשבתם, והמקום יפנה ויהיה פתוח ונקי כיאות למקום קדוש ונורא זה"

תיאור מפורט יותר מופיע בספרו של א.מ. לורנץ: "הברון אדמונד די רוטשילד, ביקש לקנות את כל בתי השכונה הגובלים את המקום הזה, שהם קודש למוסלמי המערב, ולהרוס עד היסוד ולעשות במקום מישור ישר ונחמד, ולהקיפו בגדר של אבנים שיהיה הקדש לעדת היהודים. הבניינים והקרקע עלו בערך 74.000 פרנק שכל אחת מ-37 החצרות המקיפות את הכותל נאמדו בסך הכל 20.000 פרנק לערך. הפחה הבין את הטובה הגדולה שיביא דבר זה למצב הבריאות בעיר בכלל, ולתושבי השכונה הזאת בפרט, ומשום כך היה כבר מוכן להשיג הסכם על כך מטעם כתב מלכות מיוחד. אולם הרעיון לא יצא לפועל משום מה^[3].

את הסיבה לכישלון המהלך שגם הפחה תמך בו, מסביר נסים בכר באיומים שהיו כי רכישת השטח בידי יהודים תוביל לפרעות מצד הערבים ^[4] .

תחת שלטון ישראל

פינוי הריסות השכונה, יוני 1967

בערב 10 ביוני 1967, שלושה ימים לאחר שכבש צה"ל את העיר העתיקה במלחמת ששת הימים, נאמר ל-650 תושבי שכונת המוגרבים לפנות את בתיהם תוך מספר שעות, וכי יינתנו להם בתים חלופים. לבקשתם עיכבו את הפינוי עד שהתושבים יגמרו להוציא את חפציהם ^[5]. רק תושבים מעטים סירבו ^[6] . חמישה עשר קבלנים אזרחיים מירושלים פינו את השטח שבו היו 135 בתי השכונה^[7] , כולל מסגד וזאווייה. במהלך העבודות נמצאה בהם אישה גוססת ללא סימני פגיעה, והניסיונות להצילה נכשלו.

ראש העיר טדי קולק הוא שיזם את הריסת השכונה בהמלצת דוד בן-גוריון שסייר איתו בכותל, יום אחרי כיבוש העיר העתיקה. שר המשפטים שפירא אף הוא תמך במהלך. ממשלת ישראל הודיעה כי הסיבה להריסת השכונה היא כי תחת השלטון הירדני היא הפכה לשכונת עוני. המהירות שבה התבצעה ההריסה נומקה ברבבות המבקרים היהודים שהיו צפויים לפקוד את הכותל המערבי בפעם הראשונה זה 19 שנה.

שנה לאחר ההריסה, ב-18 באפריל 1968, הפקיע משרד האוצר הישראלי רשמית את קרקעות השכונה לשימוש הציבור יחד עם הרובע היהודי כולו, והציע 200 דינר ירדני לכל משפחה שפונתה מהשכונה.

לשכונה נותר שריד אחד, "גשר המוגרבים" המוביל מרחבת הכותל לשער המוגרבים.

הערות שוליים

שכונות ירושלים
העיר העתיקה	הר הבית • הרובע הארמני • הרובע היהודי • הרובע המוסלמי • באב אל חוטה • הרובע הנוצרי • שכונת המוגרבים	ניתן להגדלה לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה מפת ירושלים
כפרים קדומים שצורפו לעיר	אום טובא • א-טור • בית צפאפא • דיר יאסין • ליפתא • מלחה • סילואן • עין כרם • עיסאוויה • צור באהר • שועפאט • שייח' באדר
התקופה העות'מאנית, עד 1890	הבנייה היהודית: אבן ישראל • אהל משה • בית דוד • בית יוסף • בית יעקב • בית ישראל • בתי ויטנברג • בתי ניסן ב"ק • ימין משה • כרם אברהם • כפר השילוח התימני • מאה שערים • מוצא (נבנתה כמושבה וסופחה ב-1993) • מזכרת משה • מחנה יהודה • מחנה ישראל • משכנות ישראל • משכנות שאננים • נחלאות • נחלת שבעה • שערי צדק הבנייה הנוצרית: המושבה האמריקאית • המושבה הגרמנית • המתחם הצרפתי בירושלים • הר הזיתים • הר ציון • מגרש הרוסים • רחוב הנביאים • שכונת החבשים הבנייה המוסלמית: אבו תור • ואדי אל-ג'וז • טנטור • מוסררה • שכונת החוסיינים • שכונת הנשאשיבים
התקופה העות'מאנית, מ-1890	בנייה עות'מאנית: העיר העתיקה • תחנת הרכבת ירושלים • רחוב יפו בנייה יהודית: אוהל שלמה • בתי אונגרין • בתי ברוידא • בתי הורנשטיין • בתי ורשה • בתי נייטין • בתי ראנד • בתי שמעא • גבעת שאול • ג'ורת אל-ענב (כיום חוצות היוצר) • זיכרון משה • חצר שטרויס • עזרת ישראל • שכונת אחווה • שכונת הבוכרים • שכונת הגורג'ים • שמעון הצדיק • שערי חסד • שערי ירושלים בנייה ערבית: באב א-זהרה • בקעה • ממילא • שייח' ג'ארח בנייה יוונית: המושבה היוונית
בנייה בתקופת המנדט, 1948-1918	בנייה בריטית: המשולש בנייה יהודית: מקור ברוך • ארנונה • בתי מונקאטש • גאולה • "המשולש" • הר הצופים • יפה נוף • מחניים • מקור ברוך • מרחביה • נווה שאנן • נחלת אחים • סנהדריה • עטרות • קריית שמואל • רוממה • רחוב המלך דוד • שיכון פאג"י • תל ארזה שכונות הגנים בירושלים: בית הכרם • בית וגן • מקור חיים • קריית משה • רחביה • תלפיות בנייה ערבית: בית חנינא • ג'בל מוכאבר • טלביה • קטמון • ראס אל-עמוד • שייח' ג'ראח • שייח' סעד
בנייה בתקופה הירדנית, 1967-1949	אל-בוסתאן • כפר עקב • מחנה הפליטים שועפאט
בנייה ישראלית 1967-1949	אונסדורף • גבעת מרדכי • גבעת רם • הולילנד • ניות • קריית הממשלה • קריית וולפסון • קריית מטרסדורף • אונסדורף • קרית צאנז • קריית שבע קהילות • קריית שומרי אמונים • רמת דניה • שיכון חב"ד נבנו כשכונות מצוקה: עיר גנים • פת • קטמונים • קריית היובל • קריית מנחם • שמואל הנביא
בנייה ישראלית מאז מלחמת ששת הימים, 1967-	שכונות הבריח: גבעת המבתר • הגבעה הצרפתית • מעלות דפנה • צמרת הבירה • קריית הממשלה (מזרח ירושלים) • רמת אשכול שכונות הטבעת: גבעת המטוס • גבעת משואה • גילה • נווה יעקב • פסגת זאב • רמות אלון • רמות פולין • תלפיות מזרח גבעת אורנים • גבעת משה • הר חוצבים • הר חומה • הר נוף • מעלה הזיתים • נוף ציון • נחלת שמעון • סנהדריה המורחבת • עזרת תורה • קריית בעלז • רמת בית הכרם • רמת שלמה • רמת שרת
ראו גם	רובע מבוא העיר • קריית הלאום • בית ישראל (קיבוץ) • רמת רחל • שכונת חצר • שכונות חרדיות  •  גבעת הארבעה  •  קטגוריה שכונות ירושלים  •  פורטל שכונות ירושלים