שלמה הכהן (רב)
הרב שלמה הכהן מווילנה (ר' שלמה'לי מווילנה; בסביבות תקפ"ח−כ"ט בכסלו תרס"ו; 1828–1905) היה רב ומו"צ ראשי בווילנה במשך למעלה מ-40 שנה. מחברם של ספרים תורניים נודעים - "חשק שלמה" על הש"ס ושו"ת "בנין שלמה".
 | |
| לידה |
1828 תקפ"ח  |
|---|---|
| פטירה |
1905 (בגיל 77 בערך) כ"ט בכסלו תרס"ו |
| מקום פעילות | וילנה |
| תקופת הפעילות |
?–1905 |
| השתייכות | רבני ליטא (וילנה), |
| תחומי עיסוק | תלמוד, הלכה, פסיקה, אגדה |
| רבותיו | אביו, הרב ישראל משה הכהן, ואחיו, הרב בצלאל הכהן |
| חיבוריו | "חשק שלמה" (הגהות וחידושים על התלמוד הבבלי), 'חידושי מהרש"ך' לתלמוד והמשנה, "חידושי בנין שלמה", "בנין שלמה" (שו"ת וחידושים), "עצי ברושים" (שו"ת וחידושים) |
  | |
קורות חייו עריכה
נולד לרב ישראל משה שהיה דיין בבית הדין הרבני של וילנה, ונודע כעילוי מגיל צעיר. מסופר כי בגיל 16 חלה מאוד והרופאים אמרו שעליו להפסיק ללמוד תורה כי הלימוד פוגע בלבו החלש. אך הנער סירב להפסיק מלימודו באמרו שהתורה היא חייו[1].
בשנת תרכ"ה התמנה לרב ומו"צ ראשי בווילנה, בתפקידו זה כיהן למעלה מארבעים שנה עד פטירתו. הרב הכהן היה מנכבדי רבני וילנה ודמות ייצוגית, בעת ביקורו של הרצל בווילנה (1903), קיבל את פניו בברכת כהנים[2], ובעת ביקורו של הצאר ניקולאי השני (1904) עמד בראש משלחת יהודית שהעניקה לצאר ספר תורה מיוחד[3]. היה מתומכי תנועת המזרחי[4].
הרב שלמה הכהן היה רעו של החפץ חיים ואף היה מהרבנים שה"חפץ חיים" ביקש מהם הסכמה לספרו משנה ברורה.
אחיו הגדול, הרב בצלאל הכהן, כיהן גם הוא כדיין ומו"צ בעיר, והתפרסם כמחבר "מראה כהן" על הש"ס. הוא היה גדול בכ-10 שנים מר' שלמה והיה מרבותיו.
חיבוריהם של רבי שלמה ואחיו על תלמוד בבלי הוכנסו למהדורת ש"ס וילנה שיצא לאור בדפוס האלמנה והאחים ראם.
חיבוריו עריכה
רבי שלמה היה מחבר פורה, חיבר 37 ספרים והשיב כ 1,500 תשובות בהלכה, מספריו המפורסמים:
- חשק שלמה - הגהות וחידושים על התלמוד הבבלי, הודפס לראשונה בש"ס וילנא. בשם זה כתב גם הגהות וחידושים לטור יו"ד שבשו"ע, ולמשניות (נדפס לראשונה בדפוס וילנא).
- חידושי מהרש"ך - פירושיו וחידושיו למשניות ולתלמוד[5].
- בנין שלמה - כולל שו"ת וגם חידושי תורה, פלפולים וביאורים בדברי הפוסקים בענייני טור או"ח שבשו"ע. יצא לאור לראשונה בדפוס ראם, וילנה תרמ"ט, ושוב בתרס"ג יחד עם "עצי ברושים" על טור יו"ד. בהקדמת המהדורה השנייה חידושים על התורה ממנו מאביו[6].[7]
- עצי ברושים - כולל שו"ת וגם חידושים וביאורים על טור יו"ד שבשו"ע. יצא לראשונה בדפוס ראם בווילנה תרס"ג יחד עם "בנין שלמה". יצא שוב במהדורת צילום בניו-יורק תשכ"ה.
- חידושי בנין שלמה - בכתב יד.
- חידושים על יורה דעה. הודפסו עם חידושי אחיו במהדורת השולחן ערוך בהוצאת "האלמנה והאחים ראם", וילנה תר"ם.
- קונטרס בענייני שמות גיטין - צורף לספר "בכורי יהודה" מאת חתנו הרב יהודה ליב דון יחיא.
- ביאורים וחידושים להגדה של פסח. הודפסו בספר "הגדה של פסח עם פירושים יקרים ונחמדים מרבני גאוני ק"ק ווילנא" בחלק השלישי ששמו "מנחת כהנים" ובו דברים ממנו ומאחיו הרב בצלאל. יצא לאור לראשונה בווילנה תרל"ז[8].
- חידושים בהלכה ובאגדה על ברכת החמה מצורפים ל"סדר ברכת החמה" שעיקרו הוא החוברת "ברכת ראשית" מאחיו הרב בצלאל הכהן. מהדורה מתוקנת יצאה בהוצאת 'מפעל תורת הג"ר בצלאל הכהן מווילנא', לייקווד תשס"ט.
- כמו כן ההדיר את פירוש רבינו חננאל בש"ס וילנא בכמה מסכתות[9].
כתבים נוספים ובהם תשובות וחידושים רבים מצויים עדיין בכתב יד.
צאצאיו עריכה
לרב שלמה הכהן היו בן אחד ושש בנות.
- בנו היחיד הרב אברהם יעקב הכהן מילא את מקומו כמו"צ בווילנה.
- חתנו רבי אהרן מרקלס, דיין בווילנה.
- חתנו רבי אשר ברקמן, מו"צ בווילנה.
- בתו חיה ברכה נישאה לרב נחום גרינהויז אב"ד טרקאי. חתנם היה רבי אריה צבי פרצוביץ, אביו של רבי נחום פרצוביץ ראש ישיבת מיר.
- בתו מושא שיינא[10] - נישאה לרב יהודה לייב דון יחיא.
- בתו מרים - נישאה לרב מאיר קרליץ, רבה של לכוביץ' וחבר ועד הישיבות ומועצת גדולי התורה.
- חתנו רבי חיים שמעון טאפ, דיין בווילנה.
בן אחותו, הרב אברהם קרצ'מר, היה רבה של אנטוקול והמגיה הראשי בבית הדפוס האלמנה והאחים ראם. בפרט היה אחראי על הגהת ש"ס וילנא.
לקריאה נוספת עריכה
- רבותינו שבגולה: דברי ימיהם של גאוני ישראל בדורות האחרונים, בהוצאת "אגודת נחליאל", ירושלים תשנ"ו, עמ' 44-49.
- אבן שלמה - הספד עליו מאחיינו הרב חיים אורי, בן אחיו הרב בצלאל. צורף לחיבורים: 1. "בונה ירושלים" ממחבר ההספד שיצא לאור לראשונה בווילנה תרנ"ט ובו 3 דרשות לשבת חזון, לשבת נחמו ולשבת מברכים של ראש חודש אלול והספר על פטירת הרבנים שמואל מוהליבר ועזריאל הילדסהיימר; 2. "פרח שושן" על מגילת אסתר מהרב אפרים זילבר, דרוהוביץ' תרנ"ו. החיבורים המצורפים הודפסו יחד בווילנה תרס"ז (1906).
קישורים חיצוניים עריכה
- בן-ציון אייזנשטט, הרב ר' שלמה כהן, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק א, עמודים 24–25, באתר היברובוקס
- 'ר' שלמה ב"ר ישראל־משה הכהן („ר' שלמה'לי מווילנה”)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 99 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1297).
- כתביו
- בנין שלמה - חלק א, מהדורת תשנ"ב, באתר היברובוקס
- בנין שלמה - חלק ב, באתר היברובוקס
- עצי ברושים, תרס"ג, באתר היברובוקס
- (הקישור אינו פעיל) חיבוריו, חיבורים שבו דברי תורה שלו ודברים עליו בקטלוג המאוחד של הספריות בישראל
שלמה בן ישראל משה כהן, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ רבותינו שבגולה - להלן בפרק לקריאה נוספת, עמוד 48, בשם החפץ חיים
- ^ יצחק מאור, התנועה הציונית ברוסיה, עמ' 230
- ^ קלוזנר, וילנה, ירושלים דליטא: דורות אחרונים, 1881–1939, בית לוחמי הגטאות, תשמ"ג-1983, תחת שלטון רוסיה 1904–1915, עמ' 31–54.
- ^ ראו כאן
- ^ הודפס גם בדפוס צילום כנספח ל"זרע קודש" חלק א' מאת הרב שמואל פריינד ניו יורק תשנ"ב.
- ^ בניו יורק תשכ"ה הודפס בדפוס צילום יחד עם "עצי ברושים". במהדורת ירושלים תשנ"ב יצא לאור כחיבור בין שני חלקים: בחלק הראשון "בנין שלמה" המקורי עם "שיעורים למסכת קידושין" מהרב נחום פרצוביץ וקונטרס "אבן שלמה: חדושים ובאורים" מהרב שלמה ניימן שהוא המו"ל והנין של ר' שלמה הכהן, ובשני שו"ת וחידושים מר' שלמה, מלוקטים מספרים וכתבי יד בעריכת הרב דוד מצגר.
- ^ בנין שלמה, א, באתר היברובוקס; בנין שלמה, ב, באתר היברובוקס
- ^ יצא גם כן בדפוס צילום בברוקלין תשנ"ג וירושלים תשנ"ז (על ידי המוסד לעידוד לימוד התורה). בהוצאה חדשה הודפס ב"הגדות גדולי ליטא: הגדת גאוני וילנא" ירושלים תשנ"ג.
- ^ ע"פ מה שמפנה בהערות לרבינו חננאל במסכת שבת דף פג עמוד א' לחידושיו שבסוף המסכת
- ^ ברכה לאירוסיה, המליץ, 14 ביוני 1899.