שם טוב אבן שפרוט

שם טוב אִבְּן שַפְרוּט (בספרדית: Shem-Tob ben Isaac Shaprut de Tudela);‏ היה הוגה דעות ורופא יהודי ספרדי, מהעיר טולדו, שפעל במחצית השנייה של המאה ה-14. הגותו התאולוגית-פילוסופית התאפיינה ברציונליזם.

שם טוב אִבְּן שַפְרוּט
Shem-Tob ben Isaac Shaprut

לידה	המאה ה־14 טודלה, ספרד
מדינה	ספרד

ביוגרפיה

משפחת שפרוט נמלטה מממלכת נווארה בשנת 1378 והתיישבה בעיר טאראגונה שבאראגון. כעבור שנה בלבד, חזר אבן שפרוט לפאמפלונה בירת נווארה, כדי להשתתף בוויכוח דתי מול החשמן פדרו די לונה (לימים האנטי אפיפיור בנדיקטוס השלושה עשר). לפי דברי אבן שפרוט בספרו אבן בחן, הוויכוח הסתיים בהודאה של הנוצרי בכשלונו:

ידעתי שתפקחני בתשובות ואין לי תשובה נצחת על דבריך, אמנם אמונתי היא אמת על פי הקבלה אשר לנו, ואם לא תאמינו אתם לא יחסר האמונה בזה.

אחר כך שימש אבן שפרוט רב בקהילת טאראסונה וכמה תשובות בשו"ת הריב"ש ממוענות אליו. במקביל עבד שם כרופא, ובשנת 1382 קיבל אישור מהמלך לטפל גם בנוצרים. בעיר זו כתב את רוב ספרו אבן בחן, וסיים אותו לדבריו באייר ה'קמ"ה (1385). כעבור שנים רבות הוא הוסיף לספר פרק נוסף בתמוז 1405, בעיר לוסינה, וזה התאריך האחרון הידוע לנו בוודאות מחייו.

בימי חייו ובאזור מגוריו אירעו גזירות קנ"א.

לפי תעודות ארכיוניות שנשמרו בספרד, היה נשוי לביינונידה (Bienvenida) ונולד לו לפחות בן אחד, בשם יצחק (Acach).

יצירתו

אבן שפרוט כתב יצירות בתחומים מגוונים: פילוסופיה ולוגיקה, רפואה ומדע, פרשנות מקרא ומדרשים, פולמוס תיאולגי ודרשנות. למרות גישתו הרציונליסטית המובהקת, הוא מעריך את הקבלה ואף כתב מאמר קצר על קריאת תווי היד.

פרדס רימונים

היחיד מחיבוריו שזכה לראות אור בדפוס, כולל פירושים רציונליסטיים לאגדות חז"ל שבתלמוד. אבן שפרוט מציין במפורש בהקדמתו לספר ובמקומות נוספים שמטרת החיבור היא להתמודד עם טענות כנגד המדרשים שנשמעות בקרב "האומות", דהיינו הנוצרים. הוא מתבסס בפרשנותו בעיקר על משנתם של רמב"ם וראב"ע, ובהסתמך על עמדתם שהמדרשים כוללים "סודות", הוא מפרש מדרשים רבים באופן אלגורי, לפעמים קיצוני.

הספר הודפס לראשונה בדפוס סביוניטה בשנת ה'שי"ח (1558) ופעם נוספת על ידי אליעזר צוויפל בשנת 1866 (מהדורת צילום של דפוס זה יצאה בירושלים, תשכ"ח).

אבן בחן

החשוב והנפוץ בכתביו. פולמוס תאולוגי כנגד הנצרות שמהווה גם כעין מאסף לספרות הפולמוס בספרד עד לתקופתו. הצורך לכתיבתו נובע, לפי הקדמת הספר, מהדרישות לוויכוחים בין דתיים כנגד מומרים ואנשי כנסיה, כמו גם הפעילות של מומרים להשמיץ את היהדות בקרב הנוצרים. רובו הגדול של הספר כתוב במתכונת של דיאלוג.

רוב הספר (9 מתוך 17 שערים) מבוסס על המבנה והטיעונים שבספר מלחמות ה' שכתב יעקב בן ראובן, אך אבן שפרוט מרחיב ומעמיק בהרבה מקומות, ולא מעט גם מבקר את טיעוני מלחמות ה'. ליחידה זו קודם השער הראשוון שמהווה מעין הקדמה בה אבן שפרוט פורש את משנתו ההגותית, ואחריה ישנם כמה שערים נוספים הכוללים דיון מקורי על אגדות חז"ל, ביקורת עיקרי הנצרות על בסיס "כלימת גויים" של פרופייט דוראן (האפודי), דיונים על דמותו של המשיח וזמנו (מבוססים על טיעוני רב סעדיה גאון אך גם ביקורתיים כלפיהם) ועל תחיית המתים (כנגד הוגה פסימיסט ששמו האמיתי לא נזכר, ויש שכינו אותו "שופנהאור של המאה ה-14"). שערים אלו כוללים גם פולמוס כנגד המומר המפורסם והמשפיע אבנר מבורגוס, והשער האחרון, שנוסף לאחר שנים רבות, מקדש כולו להתמודדות עם כתביו.

אין ספק שהספר התגבש בהדרגה, שכן לפי עדות המחבר הספר נשלם לראשונה בשנת 1385 ושער י"ז נוסף בשנת 1405. גם שער י"ב נוסף בהמשך, שכן "כלימת גויים" עליו הוא מבוסס נכתב רק בשנת 1396 בערך. לא ברור מתי בדיוק נוספו חלק מהשערים האחרים, אך נראה שאבן שפרוט ביקש לייצר חיבור מקיף שיכלול את כל הנושאים הרלוונטיים לפולמוס נגד הנצרות וידון בהם בצורה מפורטת. מגמה זו המשיכה גם בהוספות מעתיקי הספר, שהכניסו לתוכו קטעים של טיעונים נגד אבנר מבורגוס, וגם קטעים מכתבי רד"ק ואברבנאל.

תרגום למתי

במסגרת החיבור "אבן בחן" כלול תרגום של הבשורה על פי מתי לעברית, בצירוף הערות ביקורתיות מאת אבן שפרוט. למרות שמדבריו נראה שהוא תרגם את הספר בעצמו, כמה חוקרים מודרנים טוענים שהוא שילב תרגום קדום יותר. בין כך ובין כך, מדובר בתרגום העברי הקדום ביותר הידוע לספר מן הברית החדשה.

התרגום העברי זכה לפרסום בעולם הנוצרי בשנת 1987, כאשר תורגם לאנגלית על ידי ג'ורג' הווארד, שטען כי מדובר למעשה בעיבוד של המקור העברי לבשורה. בעקבות טענה זו תורגם הספר מאז יותר מעשרים פעם, לעשר שפות אירופאיות לפחות.

טענתו של הווארד נדחתה על ידי רוב החוקרים, שזיהו בתרגום מונחים וצורות ימי ביניימים מעברית ומספר שפות אירופאיות. לפי הצעתו של חוזה ויסנטה ניקולס מדובר בתרגום לגרסה פרובנסלית-קטלאנית שעובדה מתוך הוולגטה. הוא סבור שהתרגום נעשה כמאה שנה לפני אבן שפרוט, והוא רק שילב בו את הערותיו הביקורתיות.

חיבורים נוספים

בכתבי יד נשתמרו גם:

• צפנת פענח - ביאור לפירוש אבן עזרא על התורה.
• עין כל - פירוש על חיבורו הרפואי של אבן סינא, ה"קאנון".
• מניע הכד - קיצור וסיכום לספר הדרשות כד הקמח, מאת רבנו בחיי בן אשר.

כמו כן כתב כמה חיבורים שלא שרדו, מהם ידועים לנו בוודאות:

• פירוש למבוא פורפיריוס - פירוש לספרו של הפילוסוף הניאו-פלטוני פורפיריוס "הקדמה לקטגוריות" (איזגוגה).
• דורש טוב - ספר דרשות, כנראה לפי סדר פרשיות התורה, שמוזכר בכתביו האחרים כמה פעמים.

לפעמים מתבלבלים בינו לבין המתרגם שם טוב בן יצחק מטורטוסה (אנ') שפעל למעלה ממאה שנים לפניו, וכתבים של כל אחד מהם יוחסו בטעות לשני.

לקריאה נוספת

• נחמן פרימר ודב שוורץ, הגות בצל האימה: דמותו כתביו והגותו של ר' שם טוב אבן שפרוט, ירושלים: הוצאת מכון בן צבי, ה'תשנ"ב.
• Norman E. Frimer, The Preperation of a Critical Edition of the Manuscript "Eben Bohan" by Shem Tob bar Yitzhak ben Shaprut, Ph.D. Thesis, Yeshiva University, New York 1953.

קישורים חיצוניים

• שם טוב אבן שפרוט, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• ריצ'רד גוטהייל, מאיר קייזרלינג, אבן שפרוט, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• אברהם מלמד, ‏על ספרם של נחמן פרימר ודב שוורץ - הגות בצל האימה: דמותו, כתביו והגותו של ר' שם טוב אבן שפרוט, פעמים 54, חורף תשנ"ג, עמ' 139–142.
• שם טוב אבן שפרוט, פרדס רמונים, בהוצאת אליעזר צוויפעל, זיטאמיר 1866.
• דב שוורץ, אוצר טוב: פירושו האבוד של ר' שם טוב אבן שפרוט על פי שרידיו, דעת 83 (תשע"ז) עמ' 85–94 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• שם טוב אבן שפרוט (1375?-1380?), דף שער בספרייה הלאומית