שמואל דויטשלנדר

ד"ר שמואל (ליאו) דויטשלנדר (או דייטשלנדר) (Leo Deutschländer; תרל"ט, 1879 - ט' באב תרצ"ה, אוגוסט 1935) היה פדגוג יהודי, עסקן חרדי פעיל ביהדות החרדית לפני השואה, יו"ר קרן התורה וממקימי בית יעקב.

הרב ד"ר שמואל דויטשלנדר

ביוגרפיה כללית עריכה

שמואל (ליאו) דויטשלנדר נולד בשנת תרל"ט (1879) בהונגריה. אביו, הרב נתנאל דויטשלנדר, היה רב ומגיד מישרים בבית הכנסת "אהבת רעים" ומנהל בית הספר "רליגיונס שולה" של הקהילה החרדית עדת ישראל בברלין. סבו, שעל שמו נקרא, היה תלמידו של החתם סופר ורב בעיר פוחוב שבסלובקיה.

דויטשלנדר התייתם מהוריו וגדל בבית יתומים. שירת בצבא בדרגת קצין ולאחר מכן למד באוניברסיטת ברלין, שם קיבל תואר דוקטור.

עסקנות ציבורית עריכה

דויטשלנדר היה עסקן פעיל במגוון רב של תחומים הנוגעים ליהדות החרדית באותה תקופה. לבד מהיותו מחנך הוא עסק רבות בסוגיית החינוך הקשה של התקופה ופעל רבות הן בתרומות והן ברעיונות לקידום החינוך התורני.

בית יעקב עריכה

  ערך מורחב – בית יעקב

דויטשלנדר פגש לראשונה את שרה שנירר בתרפ"ד, 1924 בכינוס אגודת ישראל בקרקוב. כיוון שעסק בחינוך בכל רחבי אירופה היה מודע למצב העגום של חינוך הבנות באותה תקופה. מאז אותה פגישה הוא רתם את כל מרצו למען קידום בית יעקב.

ד"ר דויטשלנדר עמל להפוך את בית יעקב למוסד מקצועי שיוכל לעמוד בהצלחה עם שאר מוסדות הלימוד וכך למשוך בנות נוספות. לשם כך הוא הקים את ה'פורטבילדונג'ס קורס', קורס קיץ מרוכז למורות שהתקיים במשך חודשיים ימים בתנאי נופש ונוסד בשנת תרפ"ה, 1925. בקורס זה הוא יצק את התשתית להקמתו של תיכון רשמי וסמינר למורות "בית יעקב" שזכו להכרתו של משרד החינוך הפולני.

בנוסף לכך הוא עבד בשיתוף פעולה יחד עם ד"ר יהודית רוזנבאום באיסוף תרומות עבור בניית בניין חדש לסמינר בית יעקב למורות.

קרן התורה עריכה

ד"ר דויטשלנדר היה פעיל משמעותי באיסוף תרומות לעולם הישיבות וכיסוי חובותיהם. כחלק מפעילות זו עמד בראש קרן התורה, מוסד שעסק בעזרה למוסדות תורה ברחבי העולם.

תפקידו הראשון בקרן היה הצלת הישיבות הגדולות בפולין ובליטא שהיו במצב קשה לאחר מלחמת העולם הראשונה. בפעילות זו הצליח לאסוף מאות אלפי דולרים.

ד"ר דויטשלנדר חולל גם שינוי משמעותי בגישת איסוף התרומות עד כה: נדבנים רבים שלא היו שומרי תורה ומצוות נטו להשפיע על השקפת המוסדות להם תרמו. עקב בעיה זו שתדלנים רבים העדיפו שלא להתרים נדבנים שאינם שומרי תורה על מנת שלא לפגוע ברמה הדתית של המוסד אליו הם מתרימים. דבר זה גרם לרשימה מצומצמת מאוד של נדבנים שומרי תורה ומצוות ומכאן לירידה בתרומות. דויטשלנדר עמד על כך שניתן להתרים גם תורמים אלו אך התעקש שלא לתת להם דריסת רגל במוסד אליו תרמו. דבר זה עודד מאוד את התרומות והיה לעזר רב לעולם התורה.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה