שמואל קבילי

דוקטור ישראלי

שמואל קבילי (נולד בשנת 1949) הוא דוקטור ישראלי לביולוגיה, מומחה לאימונולוגיה והממציא של ״Cabilly Patents״[1].

שמואל קבילי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1949 (בן 75 בערך)
ענף מדעי ביולוגיה, אימונולוגיה
מקום מגורים ישראל
מקום לימודים אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, האוניברסיטה העברית בירושלים
תרומות עיקריות
המצאת פטנטי קבילי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

את לימודיו לתואר ראשון בביולוגיה השלים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, משם המשיך לתואר שני ודוקטורט באימונולוגיה במעבדה של פרופסור רות גלילי באוניברסיטה העברית שבירושלים. את הפוסט-דוקטורט שלו עשה ד״ר קבילי במעבדתו ובהדרכתו של חבר האקדמיה למדעים והחוקר הראשון שביטא אינסולין רקומביננטי בחיידקים, ד״ר ארתור ריגס, במכון בקמן למחקר במוסד City of Hope בקליפורניה. במהלך תקופת הפוסט-דוקטורט, פיתח קבילי טכנולוגיה ליצור נוגדנים רקומביננטים בשיתוף פעולה עם ד״ר הרברט היניקר מחברת הביוטכנולוגיה ג׳ננטק. ד״ר קבילי היה הראשון שהצליח לבטא נוגדנים במערכת חיידקית בהנדסה גנטית, העבודה פורסמה ב-1984 בעיתון PNAS[2]. טכנולוגיה זו, המכונה כיום בעולם כ-״Cabilly Patents״ מאפשרת יצור תעשייתי של נוגדנים חד-שבטיים כימריים או מואנשים שתוכננו בהנדסה גנטית כנגד מטרות ייחודיות ונחשבת לאבן הפינה בתרופות ביולוגיות מבוססת נוגדנים. בהסתמך על הטכנולוגיה הזו פותחו משנת 1994 ועד היום מעל 80 תרופות לסרטן, מחלות אוטואימוניות ומחלות נוירולגיות שונות. עם התרופות המובילות נמנות: ריטוקסימאב – תרופה לסרטני דם; הרצפטין – תרופה לסרטן שד; קיטרודה ואופדיבו – תרופות אימונו-תרפיות למלנומה, סרטן ריאות ועוד.

בשנים שלאחר מכן, פיתח ד״ר קבילי בחברת אתרוג את טכנולוגיית E-Gel - זוהי מערכת לביצוע הפרדת מולקולות DNA וחלבונים באמצעות אלקטרופורזה ׳יבשה׳. שיטה זו אינה מצריכה שימוש בהכנת תמיסות ובאביזרים נוספים לצורך הפרדת חומצות גרעין.

קבילי בין מקבלי אות בן-גוריון לשנת 2020 מטעם אוניברסיטת בן-גוריון.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Methods of producing immunoglobulins, vectors and transformed host cells for use therein
  2. ^ Shmuel Cabilly, Generation of Antibody Activity From Immunoglobulin Polypeptide Chains Produced in Escherichia Coli, PNAS