שממית החרמון

שְׂמָמִית הַחֶרְמוֹן (שם מדעי: Mediodactylus amictopholis) הוא מין של לטאה ממשפחת השממיות המצוי בלבנון, סוריה וישראל. המין התגלה לראשונה בחרמון ב-1967 והוגדר על ידי יעקב חיים הופיין. שממית החרמון חיה באזורים הרריים סלעיים – ככל הידוע אנדמית לאזור החרמון ולהרי לבנון שם היא שוכנת בגבהים של 1,300 מטר ומעלה.

קריאת טבלת מיוןשממית החרמון
מצב שימור
מצב שימור: בסכנת הכחדהנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: בסכנת הכחדה
סכנת הכחדה (EN)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: זוחלים
סדרה: קשקשאים
תת־סדרה: לטאות
משפחה: שממיתיים
סוג: Mediodactylus
מין: שממית חרמון
שם מדעי
Mediodactylus amictopholis
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שממית החרמון היא האחת מהשממיות הזעירות ביותר המצויות בישראל. אורכה כולל הזנב כ-7 ס"מ, צבעה בגון הנחושת ועל גבה פסים רוחביים שחורים עקלקלים. לאורך הזנב נמשכות טבעות צהובות. הגב כולו מכוסה קשקשים זעירים אחידים. השממית פעילה בשעות היום כשהיא מגיחה ממקומות מסתור בין סלעים ואבנים. תוחלת חייה כשנתיים.

שממית החרמון מצויה בסכנת הכחדה חמורה כאשר גודל אוכלוסייתה אינו ידוע והיא מצויה בסיכון עקב פיתוח תיירותי וצבאי באזור ואיסוף בלתי חוקי.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא שממית החרמון בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שממית החרמון באתר הרשימה האדומה של IUCN