שממית מנומרת

שממית מנומרת (שם מדעי: Eublepharis macularius) היא מין של לטאה מהמשפחה אובלפריים החיה ברמות, ערבות ומדבריות בדרום אסיה באפגניסטן, פקיסטן וצפון-מערב הודו. היא חיית מחמד נפוצה בהרבה בתים.

קריאת טבלת מיוןשממית מנומרת
שממית מנומרת
שממית מנומרת
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: זוחלים
סדרה: קשקשאים
תת־סדרה: דמויי שממית
משפחה: אובלפריים
סוג: עַפְעַפִּית אַסְיָה
מין: שממית מנומרת
שם מדעי
Eublepharis macularius
בליית, 1854
תחום תפוצה
מפת תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מאפיינים עריכה

שממיות אלה גדולות יחסית. אורכן של הנקבות מגיע ל-18–20 ס"מ ומשקלם 50–70 גרם בעוד הזכרים מגיעים לאורך 20–28 ס"מ ושוקלים 60–80 גרם. הם בעלי כפות רגליים גדולות, הזנב מנופח אך מסתיים בקצה דק והראש עבה ובעל עיניים גדולות עם עפעפיים בולטות. שממיות החיות בטבע נוהגות לאכול את עורם שהם משילים.

השממיות משני הזוויגים בעלות עור גס מכוסה גבשושיות בצבע צהוב מנומר בכתמים שחורים בדומה לנמר או ברדלס לאורך כל הגב והראש, ואילו הזנב בצבע אפור עם גבשושיות שחורות. ראשן מעוטר בצבעי אזהרה אלו כדי להגן על השממית מפני טורפים, הטורפים מאמינים שהשממית רעילה ומתרחקים ממנה.

בשונה משממיות אחרות, שממית זו חסרת בלוטות דביקות ברגליה ואינה יכולה לטפס. היא פעילה בעיקר בשעות הלילה הקרירות יחסית ובהן היא יוצאת לצוד. טרפה כולל בעיקר חרקים כמו צרצרים, תיקנאים וזחלי קמח, וגם כל יצור קטן ממנה. השממית יכולה לאבד את זנבה תחת לחץ, אך תנסה להימנע מכך משום שהזנב אוגר שומן בשעות מחסור. היא יכולה לצום זמן רב, מסתמכת על שומן שאגרה בזנבה. טורפיה העיקריים הם שועלים ונחשים. במקום זה היא משתמשת בהסוואתה או נמלטת במהירות למאורה קטנה.

בטבע, נותרו כמה מאות פרטים בלבד, עקב מלחמות באזורים בהם השממית המנומרת חיה. בשבי השממית משגשגת עקב היותה בעל חיים קל לרבייה ונוח לגידול.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא שממית מנומרת בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שממית מנומרת באתר הרשימה האדומה של IUCN