שער ניצחון
שער ניצחון, או קשת ניצחון, הוא מבנה מונומנטלי בצורת שער הנבנה על מנת להנציח ניצחון בקרב או במלחמה. מקורו של מנהג בניית מבנה זה באימפריה הרומית, שם הייתה בניית השער כבוד שניתן על ידי הסנאט הרומי למנצח בקרב או במלחמה.
.jpg) | |
| שער הניצחון בבריסל, בלגיה, 2010 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מבנים עיקריים | שער טיטוס, שער הניצחון בפריז |
הקשתות נבנו לאורך הוויא סאקרה - הדרך הקדושה שהובילה לאורך הפורום הרומי אל מקדש יופיטר שעמד על הגבעה הקפיטולינית. מבין 21 קשתות הניצחון המוזכרות בכתובים, חמש נותרו עד ימינו.
קשת הניצחון הקדומה ביותר שנשמרה היא קשת הניצחון של אוגוסטוס ברימיני[1].
החל מהמאה השנייה לספירה החלו להיבנות שערי ניצחון המנציחים אירועים שאינם בהכרח קרבות או ניצחונות. קשת הניצחון באנקונה, המנציחה את בניית הנמל בעיר על ידי הקיסר טראיאנוס, היא דוגמה לקשת מסוג זה. ישנן קשתות שהוקמו ככלי תעמולתי בהוראת הקיסר, ואחרות ביוזמה מקומית כביטוי תודה ונאמנות לקיסרי רומי. קשתות הניצחון שימשו גם כתפאורת רחוב, נקודת ציון במרחב העירוני ולעיתים כסימון גבולה של העיר.
באירועים אחרים נבנו שערי ניצחון זמניים, לשימוש זמני, ופורקו בהמשך (ראו שער הניצחון בפריז).
שערי ניצחון בעולם עריכה
,_Algeria_04966r.jpg)
אלג'יריה עריכה
- תימגאד, שער ניצחון רומאי משוחזר בחלקו
אוסטריה עריכה
- סיגסטור, אינסברוק
אוקראינה עריכה
- השער של יקתרינה הגדולה, נובגורוד סברסקי
איטליה עריכה
- קשת אוגוסטוס, אאוסטה
- קשת אוגוסטוס, סוסה/סגוסיו/סוויסה
- קשת אוגוסטוס, פאנו
- קשת דרוסוס, ספולטו
- שער ניצחון, פומפיי
- ארקו די גאבי, ורונה
- קשת טראיאנוס, אנקונה, נבנה ב־113
- קשת טראיאנוס, בנוונטו, הוקמה ב-114 לכבוד סלילת ויה טראיאנה
- קשת טראיאנוס, קנוסה, פוליה
- קשת אדריאנוס, קפואה
- קשת בית לוריין, פירנצה, נבנתה בין השנים 1738–1759: שער הניצחון הראשון שנבנה באיטליה בתקופה המודרנית
- ארקו דלה פאסה ("קשת השלום"), מילאנו, נבנתה בין השנים 1807–1838.
- רומא:
- שער ספטימיוס סוורוס, רומא, נבנה בשנת 203
- שער גליאנוס, רומא
- קשת קונסטנטינוס, רומא, נבנה בין השנים 312–315
- קשת יאנוס, רומא
- שער דרוסוס, רומא, לזכר נירון קלאודיוס דרוסוס
- שער טיטוס (קירקוס מקסימוס), רומא, נבנה בשנת 81
- שער טיטוס, רומא, נבנה בשנת 82
אירלנד עריכה
אנגליה עריכה
- מארבל ארץ', לונדון
- קשת ולינגטון, פינת הייד פארק, לונדון
- קשת האדמירליות, לונדון
ארצות הברית עריכה
- שער ההנצחה למלחים וחיילים, גראנד ארמי פלאזה, ברוקלין ניו יורק
- שער ניצחון, גלבסטון טקסס
- פארק כיכר וושינגטון, ניו יורק
בלגיה עריכה
גרמניה עריכה
- שער ברנדנבורג, ברלין
- שער ברנדנבורג, פוטסדאם
- סיגסטור, מינכן (1843-1850)
הודו עריכה
טורקיה עריכה
יוון עריכה
ישראל עריכה
- קשת אקה הומו
- שער ניצחון לכבוד הקיסר אדריאנוס, תל שלם[2]
לאוס עריכה
לבנון עריכה
- קשת הניצחון של צור
לוב עריכה
- קשת טיבריוס, לפטיס מגנה, נבנתה בשנת 35
- קשת ספטימוס סוורוס, לפטיס מגנה
- שער השיש, נבנה על ידי איטליה הפשיסטית ב-1937
סוריה עריכה
- שער ספטימוס סוורוס, לטקיה
- תדמור
- שער טראיאנוס בדורה אירופוס
ספרד עריכה
- שער הניצחון, ברצלונה
- פוארטה דה לאס גראנדאס, גרנדה
- שער הניצחון, מדריד
- פוארטה דה אלקלה, כיכר העצמאות, מדריד
עיראק עריכה
צרפת עריכה
- קרפנטרה
- דיז'ון: פורט גיום
- מרסיי: פורט דאיי (1825)
- מונפלייה: פורט דו פיירו (1692)
- נאנסי: בכיכר סטניסלס
- נוור: פורט דה פארי
- אורנז': שער הניצחון של אורנז'
- פריז:
- שער הניצחון (1806-1836)
- שער הניצחון קרוסל (1806-1808)
- גרנד ארש, לה דפאנס (1982-1989)
- פורט סאן דני
- פורט סאן מארטן
- פונטארלייר
- ריימס: פורט דה מארס
- סאן רמי דה פרובנס: העיר העתיקה הרומית גלאנום
- סאנט: קשת גרמניקוס
קרואטיה עריכה
צפון קוריאה עריכה
רומניה עריכה
רוסיה עריכה
- השער האדום, מוסקבה - נהרס
- שער הניצחון שבהר ההשתחוות, מוסקבה
- שער הניצחון מוסקבה, סנקט פטרבורג
- שער הניצחון נארווה, סנקט פטרבורג
- קשתות הניצחון הקוזאקיות נובוצ'רקאסק
- שערי אורלוב, גטצ'ינה
לקריאה נוספת עריכה
- ארתור סג"ל, ד: א. קשתות ניצחון, ארכיטקטורה מונומנטלית בארץ ישראל ובמזרח הרומי, חיפה: הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, תשנ"ה - 1995, עמ' 137–149, מסת"ב 965-311-016-0
קישורים חיצוניים עריכה
- אתר אינטרנט המפרט שרידים יווניים ורומיים על פי ספרו של ג'ון מוריי משנת 1875 (באנגלית)
- שער ניצחון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- שער ניצחון, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ ביל טיילר, אוניברסיטת שיקגו. על השער בעולם הרומי
- ^ W. Eck and G. Foerster, "Ein Triumphbogen fur Hadrian im Tal von Beth Shan bei Tel Shalem,"JRA 12 (1999), pp. 294-313