שקיעה
-
ערך זה עוסק במושג האסטרונומי. אם התכוונתם למשמעויות אחרות של המילה "שקיעה", ראו שקיעה (פירושונים).
שקיעה היא זמן לקראת הערב שבו מתכסית השמש אל מעבר לקו האופק במערב.
מסלול קרני השמש בזמן שקיעה
קרני השמש בזמן שקיעה אינן נעות לאורך קווים ישרים. האטמוספירה, בדומה למנסרה, שוברת את הקרניים וכתוצאה מכך הן נעות במסלולים עקומים הנקבעים מעקרון פרמה. הסטת מסלול קרני השמש היא בשיעור של 
, זווית הקרובה למפתח הזוויתי של השמש עצמה. לכן בזמן שרואים את השמש נוגעת בקו האופק, מיקומה האמיתי כבר מתחתיו. תופעה נוספת הקשורה בשבירת הקרניים באטמוספירה היא הנפיצה אשר מובילה במקרים נדירים לתופעת ההבזק הירוק.
צבעים
צבע השמים, אם בזמן שקיעה ואם בצהרי היום, הוא תוצאה של פיזור קרני השמש מחלקיקי החומר המרכיבים את האטמוספירה. פיזור זה נקרא פיזור ריילי, והוא נעשה משמעותי ככל שאורך הגל של הקרינה המתפזרת קצר יותר, כלומר עבור קרניים הנוטות לצבע הכחול. זוהי הסיבה לצבע הכחול של השמים במשך היום. לעומת זאת, הפיזור של קרני האור הנוטות לאדום (בעלות אורך גל גדול), חלש יותר. בזמן שקיעת השמש, הדרך שקרני האור צריכות לעבור בתוך אטמוספירה, כדי להגיע לצופה, מתארכת ככל שהשקיעה מתקדמת. הקרניים בעלות הסיכוי הגדול ביותר להגיע לצופה ללא פיזור הן הקרניים בעלות אורך גל גדול ולכן צבע השמש נוטה לאדום. בצהרי היום, המרחק שקרני השמש צריכות לעבור בתוך האטמוספירה קצר יותר, ולכן צבע השמש נוטה לצהוב.
בנוסף, גווני השקיעה יכולים להיות מושפעים גם מאירועים כגון אפר מהתפרצויות הרי געש, או כתוצאה מתופעות אטמוספירות, כגון עננים, עשן וערפיח. גם לאחר מספר התפרצויות הר געש בזמן האחרון יחסית, כמו ההתפרצות של הר הגעש פינטובו בשנת 1991 או ההתפרצות של הר קרקטואה ב-1883, נצפו זריחות ושקיעות בגוונים מיוחדים בכל רחבי העולם.
שקיעה וזריחה
בדרך כלל, גווני הזריחה רכים וחלשים יותר מאשר גווני השקיעה. דבר זה נובע מההבדלים בתנאים שדרכם עובר אור השמש בין שעות היום לשעות הלילה. במשך היום, בדרך כלל מתרבות מהירות הרוחות, האבק, סופות החול וכיוצא בזה, דבר הגורם להעלאת כל האבק והחלקיקים שנצבר במשך הלילה על האדמה, למעלה.
כתוצאה מכך, האבק והחלקיקים משמש כמעין מסננת לקרני השמש, כך שבנוסף לאטמוספירה יש עוד שכבת סינון בין הקרניים ועד כדור הארץ. רק הקרניים הכהות יותר מצליחות לעבור דרך שכבת האבק, ולכן בכדור הארץ רואים את השקיעה בצבעים כהים יותר מאשר את הזריחה.
זמנים
באזור קו המשווה, השמש עולה בצד מזרח ושוקעת במערב, משום ששם זמני היום והלילה קבועים תמיד, 12 שעות יום ו-12 שעות לילה (ישנן סטיות מזעריות עקב סטייה במסלול כדור הארץ אל מול השמש, אך הן זניחות). בחצי הדרומי של כדור הארץ, נוטה השמש לכיוון צפון, ובחצי הכדור הצפוני נוטה השמש לכיוון דרום.
מן הסתם, נטיית השמש לכיוון צפון או דרום מתקרבת ככל שמתקרבים לקוטב בצפוני או הדרומי. משך זמן השקיעה עצמה, החל ממכניסת השמש מתחת לאופק ועד העלמותה, וכן משך הזמן שבין סוף השקיעה עד צאת הכוכבים, הוא ארוך יותר ככל שמתרחקים מקו המשווה ומתקרבים לקטבים, הצפוני או הדרומי.
בנקודת הקוטב הצפוני ממש השמש לא שוקעת כלל בתקופת הקיץ, וכך גם בקוטב הדרומי, השמש אינה שוקעת כלל בתקופת החורף. בתקופות האלה בקטבים השמש כלל אינה נראית, ושורר חושך.
ביהדות
|
ערך מורחב – שקיעת החמה |
גם בהלכה היהודית מיוחסת חשיבות למועד שקיעת החמה, כדי לקבוע את מועד קיומן של מצוות שונות. ביהדות זמן שקיעת החמה מוגדר, ככניסת כל גלגל החמה מתחת לקו הראיה. מיד לאחר השקיעה מתחיל זמן הנקרא בין השמשות, שהוא נחשב לבין יום ללילה. זמן זה מסתיים עם צאת הכוכבים.
זמן השקיעה קובע את מועד קיומן של מצוות שונות, כגון תפילת מנחה, זמן כניסת השבת, ועוד.
במסכת בבא בתרא בדף פ"ד עמוד א, צבעה האדום של השמש בשקיעה ובזריחה מוסבר על ידי כך שהשמש חולפת בערב מעל הגיהנום ("דחלפא אפתחא דגיהנום") ובבוקר מעל הוורדים של גן עדן.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- מחשבון שקיעה וזריחה באתר המינהל הלאומי האמריקני לאוקיינוסים ואטמוספירה - NOAA
- מחשבוני זריחה ושקיעה של שמש וירח לשנה שלמה, של הצי האמריקני
- מחשבון שקיעה וזריחה באתר זולו
- קוד שמחשב זריחה ושקיעה בC++, בדלפי, בVB, פיתון,