שרדינג

שרדינג (באנגלית: Shredding) הוא סלנג נפוץ בעיקר בקרב גיטריסטים ובאסיסטים לצורת נגינה המתעלת יכולת נגינה טכנית גבוהה, מדויקת ומהירה.

הגיטריסט הרמן לי משתמש לעיתים קרובות בשרדינג

שרדינג התחיל להיות נפוץ בשנות השמונים בתת-סוגות השונות של המטאל - תחילה בסוגות ההארד רוק (כמו אצל אדי ואן היילן) ובסוגת המטאל הנאו-קלאסי (כמו אצל ינגוויי מלמסטין), אך במהרה התפשט לתחומים רבים אחרים, כגון גלאם מטאל ות'ראש מטאל. היום ניתן לראות מספר רב של להקות מטאל המנגנות קטעים מסוימים מהשירים שלהם במהירויות גבוהות מאוד, בעיקר בקטעי סולו וקטעים אינסטרומנטליים. בשנים האחרונות התפשט ביטוי זה גם בקרב נגני כלי מיתר אחרים.

טכניקות

הדגמה של שרדינג

בתוך השרדינג ישנן שתי טכניקות הנקראות טאפינג (tapping) וסוויפינג (sweep-picking). בטאפינג צורת הנגינה היא הקשה עם האצבע הפורטת על אחד המיתרים במהירות רבה כאשר היד השמאלית מבצעת טכניקת "פול אוף". סוויפינג היא טכניקת נגינה על גיטרה ידועה ומסובכת יחסית, ביצועה נעשה על ידי מפרט ונגינת קטע מהיר מתאפיינת בפריטה אחידה על כל המיתרים בבת אחת, כאשר יד שמאל מבצעת סולו מלודי או מהיר כביכול.