תבור (רובה)

רובה TAR-21 תבור

מידע כללי
סוג	רובה סער בולפאפ
נגזרות	תבור קלעים, תבור קומנדו, מיקרו-תבור
תכנון	תע"ש, 1998
מדינה מיצרת	ישראל
שנות שירות	2002 עד ימינו
מחיר ליחידה	1,000 דולר (ללא אופטיקה) 1,400 דולר (צה"לי)
מידע טכני
קליבר	$\ 5.56 \times 45 \ \mbox{mm NATO}$
פעולה	גז, בריח מסתובב, תצורת bullpup
חירוק קנה	6 מסילות, במעלה סלילים ימני 1:7
הזנה	מחסנית של 30 כדורים
כוונות	כוונת השלכה MARS "נקודה אדומה" של ITL, כוונות ברזל לגיבוי
אורך כולל	725 מ"מ (רגיל) 640 מ"מ (מפקדים) 590 מ"מ (מיקרו)
אורך קנה	460 מ"מ (רגיל) 380 מ"מ (מפקדים) 330 מ"מ (מיקרו)
משקל ריק	כ-2.8 ק"ג
משקל מלא	3.27 ק"ג (רגיל) 3.18 ק"ג (מפקדים) 2.95 ק"ג (מיקרו)
קצב אש	750-900 כדורים לדקה
מהירות לוע	910 מטר לשניה (רגיל) 890 מטר לשנייה (מפקדים)
טווח אפקטיבי	בין 250 ל-550 מטרים (הערכה, תלוי בדגם)

תבור ‎TAR-21 הוא רובה סער מודרני מתוצרת ישראל, שנועד להיות רובה הסער של צה"ל בשנות ה-2000. פירוש השם TAR-21 הוא Tavor Assault Rifle, 21st Century (רובה סער תבור, המאה העשרים ואחת).

הרובה פותח במפעל הנשק הקל, "מגן", של התעשייה הצבאית. בשנת 2005, נמכרה פעילותו של מפעל "מגן" לחברת "תעשיות נשק לישראל" (IWI) ובה נמשך פיתוחו וייצורו של הרובה ‏‏^[1].

היסטוריה

צה"ל היה שותף בתכנון הרובה, במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 ואף הגדיר את הדרישות המבצעיות והטכניות. מטרת המתכננים הייתה לייצר נשק שישפר באופן משמעותי את יכולת הלחימה של החייל הרגלי. בהמשך פיתוח הרובה נערכו ניסויים השוואתיים בינו לבין רובה הסער ‎M-16 וכן ל-M4 המתקדם, כולל כיבוש יעד מבוצר ולוחמה בשטח בנוי. תוצאות הניסויים הראו שה"תבור" עולה על ה-‎M-16 בדיוקו ובנוחות תפעולו וכן שהתבור אמין יותר ועמיד יותר מרובה ה-M4 קרבין האמריקני ‏‏^[2].

רובי התבור נכנסו לשירות ניסיון במהלך מבצע חומת מגן ובעקבות הביקורות החיוביות הוחלט בצה"ל על הצטיידות ברובה. ברם, בגלל בעיות תקציב רכש צה"ל כמויות המספיקות רק לחלק מחטיבות החי"ר (נכון לנובמבר 2006 נרכשו כ-16 אלף יחידות). צה"ל רכש את דגם "תבור מפקדים/קומנדו" (CTAR), בעל הקנה הקצר, ככל הנראה על מנת להקל על שימוש בנשק בלוחמה בשטח בנוי. בחודש אוגוסט 2006, צוידו כלל טירוני חטיבת גבעתי בנשק. באוגוסט 2008, צוידו טירוני חטיבת גולני, החל מ-2009 גם גדוד קרקל והחל ממרץ 2011, גם טירוני חטיבת הנח"ל צוידו בנשק.

למרות זאת, לא נרשמה הצטיידות מלאה בתבור בקרב כוחות מיוחדים של צה"ל. ב-2007, דווח על הקפאת ההצטיידות בנשק עקב "מחלות ילדות" שנתגלו ברובים ובהם מעצורים רבים. לאחר שטופלו המעצורים ושופרו מכלולי הנשק הוחזר הרובה לשימוש והוחלט להמשיך את ההצטיידות בו (בגרסתו החדשה TAR-21 סימן 81). בדצמבר 2008, נכנס ה"מיקרו-תבור" לפיילוט בסיירת גבעתי ‏‏^[3]. רובה ה-CTAR היה בשימוש במבצע עופרת יצוקה (דצמבר 2008 - ינואר 2009) ולפי החיילים שהשתמשו בו "התבור עבד בלחימה ללא דופי עם כמעט אפס תקלות" ‏‏^[4] בסוף שנת 2009, החליטה זרוע היבשה על ציוד כלל לוחמי חיל הרגלים במיקרו-תבור במקום ברובי תבור קומנדו CTAR-21 ו-M4 הנמצאים כרגע בשירות חטיבות החי"ר ^[5]. ב-2010, הוחלט לצייד את כל לוחמי גדוד הסיור של חטיבת גבעתי במיקרו-תבור, שנחשב (לפי הידיעה) לנשק הנחשק ביותר בצה"ל ושלמרות ממדיו הקומפקטיים הוא מדויק לטווחים של עד 500 מטר ‏^[6]. ביולי 2011, זרוע היבשה החלה לצייד את גדודי חטיבת גולני וגדודי חטיבת גבעתי. בספטמבר 2011, גם גדודי חטיבת הנח"ל צויידו במיקרו-תבור בנוסף לגדס"ר גבעתי וגדס"ר גולני אשר כבר משתמשים בו. בחודש אוקטובר 2011 גם סיירת יעל, פלגה השייכת ליחידת יהל"ם של חיל ההנדסה הקרבית, הצטיידה במיקרו תבור. הסיבה לכך היא היתרונות שיש לנשק קצר בעת פינוי שדות מוקשים, יעודה העיקרי של היחידה.

התבור נרכש בידי מספר כוחות מיוחדים של צבאות זרים, ביניהם הודו וגאורגיה. הוא נבחן על ידי קרואטיה, סרביה ורומניה. בנוסף, הוא נרכש על ידי יחידת מצדה של שירות בתי הסוהר ומשמר הכנסת.

תכונות

רובה תבור-קומנדו CTAR על חייל צה"ל

התבור בנוי בתצורת הבולפאפ (‎Bullpup) - ידית האחיזה וההדק נמצאים אחרי מנגנון הירי (הבריח) והמחסנית, שממוקמים בתוך הקת. תצורה זו מאפשרת את קיצור האורך הכללי של הרובה, מבלי להתפשר על אורך הקנה (ככל שהקנה ארוך יותר הביצועים הבליסטיים של הרובה - טווח ודיוק - טובים יותר). הפחתה במשקל הושגה באמצעות חומרים מרוכבים, קלים אך חזקים מאוד, שהחליפו חלקי מתכת ופלסטיק רבים. חומרים אלה קלים לתחזוקה, ואינם נתקפים על ידי חומרי ניקוי סטנדרטיים (כמו תערובת ניקוי שעשויה 90% ספירט לבן ו-10% שמן למשל), שבהם משתמש החייל בשדה.

ה"תבור" משמש את החייל בכל מצבי הלחימה. הוא מדויק לטווחים ארוכים, יכולת מעבר לחימה מיום ללילה מושגת באמצעות האפשרות להכללת אופטיקה מאחורי הכוונות הקיימות תוך שמירת תיאום הכוונות הקיים. בכל מצבי הלחימה ניתן להרכיב על התבור ררנ"ט, כולל מטול רימונים ‎40 מ"מ מכל סוג (תלוי במתאם), ורובה כדורי גומי לשימוש בהפגנות.

ל"תבור" יש נצרה בוררת בת 3 מצבים: נצור (safe), ירי חצי-אוטומטי (semi-auto) וירי אוטומטי מלא (full-auto).

מאפיינים נוספים:

גוף ומשען לחי ארגונומיים, שמביאים את כוונת הרובה באופן אוטומטי לשדה ראייתו של היורה, ומגדילים בכך את סיכויי הפגיעה כבר בירי הכדור הראשון.
התאמה קלה של הרובה ליורה ביד ימין ולזה היורה ביד שמאל.
הכוונת מורכבת על הקנה במקום על גוף הרובה. בכך משיגים דיוק גבוה שכן הכוונת לא יוצאת מאיפוס עם הקנה.
הכוונת האינטגרלית של התבור היא כוונת השלכה MARS (ראשי תיבות של Multi-Purpose Aiming Reflex Sight). כדי לכוון באמצעות כוונת זאת, על החייל להביא את הנקודה האדומה שמופיעה על הכוונת על המטרה. כוונת זאת מופעלת באמצעות סוללות ובנויה לחסוך באנרגיה על מנת לשמור על אורך החיים של הסוללות.
כדי לא לבלבל את החייל בפתיחת הכוונת ובסגירתה, תו האיכון (הנקודה האדומה) מופעל אוטומטית בעת פתיחת הניצרה, ונסגר בעת נצירת הנשק. הכוונת (MARS) כוללת גם ציין לייזר, המאפשר כיוון גם בלילה וירי מדויק מגובה המותן (לחצן הלזירה הינו מובנה וממוקם במתפסים, להפעלה בעזרת היד המייצבת)
כוונת ברזל לגיבוי.

דגמים

ה"תבור" מיוצר בשישה דגמים:

TAR-21 תבור רובה סער עם קנה ארוך (46 ס"מ).
CTAR-21 תבור קומנדו/מפקדים עם קנה קצר (38 ס"מ).
STAR-21 תבור קלעים עם כוונת טלסקופית ודורגלים (קנה ארוך, 46 ס"מ).
GTAR-21 תבור מטול עם מטול רימונים וקנה ארוך (46 ס"מ).
MTAR-21 מיקרו תבור (שמשווק בחו"ל תחת השם X-95) שמשמש הן כרובה סער מאוד מקוצר והן כתת-מקלע (בקליבר 5.56 מ"מ /9 מ"מ , כולל ערכת הסבה בין הקליברים).
תבור קרבין (אזרחי) עם קנה בינוני (42 ס"מ).

בתכנון - תבור בקליבר ‎0.30 קרבין, ‎0.45 אינץ', ‎0.40 אינץ', ו-‎10 מ"מ - ליצוא לשוק העולמי.

נתונים טכניים

תבור TAR-21

משקל כולל מחסנית: ‎3.5 ק"ג
אורך: ‎72 ס"מ
אורך קנה: ‎46 ס"מ
קצב אש: 900 כדורים בדקה
כוונות: כוונת בסיסית היא כוונת השלכה MARS "נקודה אדומה" עם ציין לייזר, כוונות ברזל לגיבוי, אפשרות להתקנת כוונות אופטיות מתקדמות ואמצעי ראיית לילה.
מחסניות: M16 דגם נאט"ו ומחסנית ייעודית

תבור מפקדים/קומנדו CTAR-21

תבור קומנדו CTAR-21

מיקרו-תבור MTAR-21, ידוע בחו"ל גם כ-X-95

תבור מטול, GTAR-21, עם מטול רימונים M-203PI

משקל כולל מחסנית: 3.2 ק"ג.
אורך: 64 ס"מ.
אורך קנה: 38 ס"מ.
קצב אש, כוונות ומחסנית: זהה לדגם הרגיל.

חיילי הכוחות המיוחדים של אזרבייג'ן חמושים בתבור

מיקרו-תבור MTAR-21

גרסה המיועדת ליחידות מיוחדות

משקל (ערוך לקרב): 3 ק"ג.
אורך: 59 ס"מ.
אורך קנה: 33 ס"מ.
תחמושת: 5.56 מ"מ נאט"ו או 9 מ"מ פרבלום.
קצב אש: 700-1,000 כדורים לדקה.
מהירות לוע: 840 מטר לשניה.
תוספות: מתאם למחסניות, ידית הסתערות, מתפס למשתיק קול (ישנו עמעם ייחודי לגרסת המיקרו), כוונת מפאור-21 (מתוצרת מפרולייט).

תבור מטול GTAR-21

משקל כולל מחסנית: 5 ק"ג.
אורך: 80 ס"מ.
אורך קנה: 46 ס"מ.
קצב אש, כוונות ומחסנית - זהה לדגם הרגיל.
תוספות: מטול רימונים מדגם M203PI (קנה קצר יותר ומבנה סלילים משופר מהדגם הרגיל).

משתמשים

מפעילות של התבור.

שוטר קולומביאני עם רובה תבור-קומנדו

אוקראינה: חברת RPC Fort תייצר במשותף עם IWI את הרובה, שיסופק ליחידות המיוחדות של הצבא והמשטרה.
אזרבייג'ן: רכשה תבור עבור הכוחות המיוחדים, מתכננת לאמץ אותו כנשק חי"ר שיחליף את ה-AK-47.
גאורגיה: צבא גאורגיה רכש 7,000 רובים במחיר 65 מיליון דולר אמריקני במטרה להחליף את רובי ה-AK-47 בקרב הכוחות המיוחדים.
גואטמלה: בשימוש המשטרה PNC למשימות בט"ש ופעולות מיוחדות.
הודו: רכשה 3,070 רובי תבור בעלות 20 מיליון דולר לשימוש הכוחות המיוחדים. הרובה נרכש בשל הארגונומיה שלו, עמידותו לחום וחול, תכנון הכוונות שלו המאפשר ירי מהיר וממדיו הקומפקטיים ההופכים אותו לנוח ללוחמה בשטח בנוי ושימוש מתוך כלי רכב. בהתחלה, דווח על חוסר שביעות רצון מהרובים עקב מעצורים ובעיות בקת המתקפלת אך בהמשך נפתרה בעיה זו. לרובי התבור החדשים שנמכרו להודו יש קת חדשה בעלת חלק אחד, כוונות חדשות ומטול רימונים MKEK T-40 תוצרת טורקיה. את התחמושת (5.56 מ"מ) תספק חברה סינגפורית. בנוסף רכשה הודו רובי מיקרו-תבור תחת השם זיטארה.
טורקיה: רכשה רובים עבור יחידת "הכומתות האדומות".
ישראל: בשימוש צה"ל, יחידת מצדה של השב"ס ומשמר הכנסת ‏^[7].
פורטוגל: מספר קטן של רובי תבור נמצאים בשימוש היחידות המיוחדות של משטרת פורטוגל. התבור התמודד גם במכרז לנשק של צבא פורטוגל אך הפסיד לרובה הסער הקלר וקוך G36.
פרו: בשימוש כמה מיחידות חי"ר וכוחות מיוחדים.
קולומביה: בשימוש הכוחות המיוחדים של צבא קולומביה, שרכשה כ-30,000 רובי תבור.
קוסטה ריקה: בשימוש כוחות המשטרה ואכיפת החוק.
תאילנד: רכשה 15,000 רובים עבור הצבא המלכותי.