תבנית:ערך מומלץ 11 במרץ 2022

אלאגבאלוס
אלאגבאלוס

מרקוס אורליוס אנטונינוס אוגוסטוס היה שליט רומא בשנים 218–222. ידוע בשם אֶלַאגַבַּאלוּס (בלטינית: Elagabalus) או הֶלְיוֹגַאבַּלוּס (בלטינית: Heliogabalus), על שמו של אל שמש שמרכז הפולחן שלו היה בעיר אמסה, מקום הולדתו של אלאגבאלוס.

הוא שימש מילדות ככוהן העליון לאל השמש. בשנת 218, בגיל 14 בלבד, הועלה לכס השלטון על ידי סבתו יוליה מאיסה ואמו יוליה סואימיאס כחלק ממהלך להחזרת השלטון לידי השושלת הסוורית. אלאגבאלוס הועלה לתפקידו על מנת שישמש כשליט-בובה, דמות ציבורית של שליט עבור סבתו ואמו שתכננו להחזיק הלכה למעשה במושכות השלטון. אלאגבאלוס ישב על כיסא השלטון במשך 4 שנים בלבד. תקופה קצרה זו הייתה סוערת במיוחד. הוא פעל מיידית עם כניסתו לרומא לקדם את פולחן אל השמש אלגבאל ושם אותו בראש הפנתיאון הרומאי, הוריד את האל יופיטר ממרום מעמדו כאל החשוב והעיקרי - מהלך חסר תקדים שלווה בנישואים שערורייתיים לבתולה וסטלית. במהלך שלטונו הוא ניהל חיי הוללות שכללו נישואים וגירושים ממספר נשים לצד נישואים לגבר. הוא התמקד בקידום הרפורמה הדתית בראשותו והותיר את השלטון באימפריה בידי אמו וסבתו. בשנת 222 נרצחו אלאגבאלוס ואמו על ידי חיילים מהמשמר הפרטוריאני ושרביט השלטון הועבר על ידי השליטות האמיתיות לידי בן-דודתו אלכסנדר סוורוס.

המידע על חייו ותקופת שלטונו הקצרה נלקח בעיקר מכתבי היסטוריונים רומאיים בני זמנו. היסטוריונים אלו, שכתביהם מכילים מידע חלקי ולעיתים סותר, מגלים יחס עוין ביותר כלפי הקיסר הצעיר ומתארים אותו כדוגמה לשליט הרע, אדם חלש וחסר מידות מוסריות, שנכנע לדחפים המיניים שלו. תיאורים אלו השפיעו על הדרך בה כתבו על אלאגבאלוס היסטוריונים של העת החדשה שדבקו בכתבי ההיסטוריונים הרומאיים ומציירים תמונה קיצונית של שליט יוצא דופן גם בקרב רשימת השליטים העריצים המטורפים ושלוחי הרסן של האימפריה הרומית. למרות המוניטין המפלצתי ואולי בזכותו העניין באלאגבאלוס לא פסק. נכתבו עליו ספרים ומאמרים, שירים ומחזות, נוצרו סרטים וספרי קומיקס והם מציירים את אלאגבאלוס בדרכים שונות: עריץ מטורף, אנרכיסט מסור, ודמות המאששת את מקומם של להטב"ים כדמויות בעלות משקל בהיסטוריה.