תוכנית ואנגארד

תוכנית ואנגארדאנגלית: Project Vanguard) הייתה תוכנית שנוהלה על ידי מעבדת המחקר של צי ארצות הברית (NRL) שתוכננה לשגר את הלוויין המלאכותי הראשון של ארצות הברית למסלול סביב כדור הארץ, על גבי משגר ואנגארד שישוגר מנמל החלל קייפ קנוורל[1].

משגר ואנגארד על כן השיגור LC-18A

כתגובה לשיגור המפתיע של הלוויין ספוטניק 1 על ידי ברית המועצות ב-4 באוקטובר 1957, ארצות הברית חידשה את תוכנית אקספלורר שהוצעה קודם לכן על ידי הסוכנות הצבאית לטילים בליסטיים (ABMA). עם זאת, ה-CIA ידע שהרוסים מקדמים את תוכנית ספוטניק מצילומים של מטוסי ריגול[2]. יחד עם JPL,‏ ABMA פיתחה את אקספלורר 1 תוך 81 יום ושיגרה אותו ב-31 בינואר 1958. עם זאת, לפני שהסתיימה בנייתו של אקספלורר 1, שיגרו כבר הרוסים את ספוטניק 2 עם הכלבה לייקה בתוכה ב-3 בנובמבר 1957. בינתיים, הכישלון של הוואנגארד TV3 ששודר בטלוויזיה ב-6 בדצמבר 1957 הוריד את מורל האמריקאים והציב את ארצות הברית במצב שבו לרוסים יש יכולות בליסטיות טובות הרבה יותר מהם.

ב-17 במרץ 1958 הפך הוואנגארד 1 להיות הלוויין השני המוצלח של ארצות הברית שסבב את כדור הארץ. היה זה הלוויין הראשון שהופעל על ידי אנרגיה סולארית. הוואנגארד 1 שהיה בקוטר של 152 מ"מ ושקל רק 1.4 ק"ג כונה על ידי נשיא ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב "לוויין האשכולית".

ואנגארד 1 הוא הלוויין הוותיק ביותר שמרחף בחלל, מעל 56 שנים, לאחר שספוטניק 1, ספוטניק 2 ואקספלורר 1 נשרפו באטמוספירה.

שיגורים עריכה

השיגור הראשון המוצלח בתוכנית ואנגארד היה שיגור הוואנגארד TV0 לתת-מסלול ב-8 בדצמבר 1956. ב-1 במאי 1957 בוצע שיגור מוצלח של המשגר הדו-שלבי TV1. ה-TV2 שוגר גם הוא בהצלחה לתת-מסלול ב-23 באוקטובר 1957.

כל השיגורים בוצעו בעזרת משגר מדגם ואנגארד.

מתוך 11 שיגורים בתוכנית, רק 3 לוויינים הגיעו למסלול:

  • ואנגארד TV3 – שוגר ב-6 בדצמבר 1957, נכשל להביא למסלול לוויין במשקל 1.36 ק"ג;
  • ואנגארד TV3 (גיבוי) – שוגר ב-5 בפברואר 1958, נכשל להביא למסלול לוויין במשקל 1.36 ק"ג;
  • ואנגארד 1 – שוגר ב-17 במרץ 1958, הביא למסלול לוויין במשקל 1.47 ק"ג;
  • ואנגארד TV5 – שוגר ב-28 באפריל 1958, נכשל להביא למסלול לוויין במשקל 9.98 ק"ג;
  • ואנגארד SLV1 – שוגר ב-27 במאי 1958, נכשל להביא למסלול לוויין במשקל 9.98 ק"ג;
  • ואנגארד SLV2 – שוגר ב-26 ביוני 1958, נכשל להביא למסלול לוויין במשקל 9.98 ק"ג;
  • ואנגארד SLV3 – שוגר ב-26 בספטמבר 1958, נכשל להביא למסלול לוויין במשקל 9.98 ק"ג;
  • ואנגארד 2 – שוגר ב-17 בפברואר 1959, הביא למסלול לוויין במשקל 10.8 ק"ג;
  • ואנגארד SLV5 – שוגר ב-13 באפריל 1959, נכשל להביא למסלול לוויין במשקל 10.3 ק"ג;
  • ואנגארד SLV6 – שוגר ב-22 ביוני 1959, נכשל להביא למסלול לוויין במשקל 10.3 ק"ג;
  • ואנגארד 3 – שוגר ב-18 בספטמבר 1959, הביא למסלול לוויין במשקל 22.7 ק"ג.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא תוכנית ואנגארד בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה